צה"ל מתנגד ליוזמת האוצר לקיצור השירות ב-4 חודשים

למרות שהאוצר מוכן להשקיע כמה מאות מיליונים ביישום התוכנית, בצבא מבהירים: לא בשנים הקרובות

בזמן שאגף התקציבים באוצר מתכוון לקדם את התוכנית לקיצור שירות החובה, בצה"ל מבהירים שעוד מוקדם לפשוט את המדים. גורמים צבאיים אמרו היום (ד') ל"גלובס", כי הצבא עומד על התנגדותו להמלצות הוועדה בראשות פרופ' אבי בן בסט. זאת, חרף כוונת האוצר לשלב את ההמלצות לקיצור השירות בחוק ההסדרים הקרוב.

לפי מתווה בן בסט, שירות החובה יקוצר באופן מדורג מ-36 חודשים ל-28 חודשים לכלל החיילים, ובמקצועות "מבוקשים פחות" - יקוצר השירות ב-4 חודשים נוספים. לפי ההמלצות, חיילים שישרתו 28 חודשים יקבלו בארבעת החודשים האחרונים לשירותם גמול מיוחד בסך של כ-5,000 שקל לחודש.

לפי תחשיבים שנעשו באוצר, עלות קיצור השירות ב-4 חודשים נאמדת בכ-700 מיליון שקל לשנה, בשלב הראשון. הממשלה, נזכיר, אישרה את המלצות בן בסט כבר ב-2006, אך אלה טרם יושמו. כעת, כפי שפורסם אתמול ב"גלובס", האוצר מתכוון ליישם אותן החל מ-2013 וזאת בנימוק שמדובר ב"מהלך אסטרטגי שיהיה חיוני לצמיחה כמשק".

באוצר מסבירים את הרצון ליישם את הרפורמה בצורך לאפשר לצעירים רבים להתחיל את לימודיהם במוסדות להשכלה גבוהה בשלבים מוקדמים יותר. לפי גישה זו, הם יסיימו את לימודיהם בגיל צעיר וישתלבו במהרה בשוק העבודה.

התהליך האמור, כך לפי בכירים באוצר, עשוי להתקיים במקביל למהפכה שצפויה לפקוד את הצבא במקרה של גיוס החרדים.

צה"ל, כפי שפורסם ב"גלובס", מתכוון לדרוש מהאוצר תקציב ייעודי של כחצי מיליארד שקל בשנה כדי לשלם לחרדים בעלי משפחות שיתגייסו. גורמים באוצר מביעים הסכמה עקרונית לדרישה, זאת בין השאר בשל ההכרה בקשר המובהק בין שירות החרדים בצבא להשתלבותם מאוחר יותר במעגל העבודה.

עם זאת, בצה"ל מסרבים לראות את גיוס החרדים כמנוף שיאפשר האצת תוכניות שבסופן קיצור שירות החובה. זאת, בין השאר על רקע העובדה שבשלב זה עדיין לא ברור כיצד ייראה גיוס זה בפועל, ובכל מקרה עוד מוקדם לדעת מה תהיה מידת התרומה שלו לעיבוי המערך הלוחם.

לדברי גורם צבאי, ההתנגדות של צה"ל לקיצור השירות הובעה כבר בעבר במסגרת פורומים שונים, ולפי שעה לא חל שינוי בעמדת הצבא. לדבריו, ההתפתחויות הביטחוניות במזרח התיכון ומורכבות האתגרים הביטחוניים שאיתם צה"ל עשוי להתמודד בשנים הקרובות, אמורים להסיר לחלוטין מסדר היום כל דיון בסוגיה וזאת לפחות בטווח של השנים הקרובות.

הלוחמים יתוגמלו

על רקע המחלוקת בעניין קיצור שירות החובה, הציג משרד הביטחון תוכנית אותה הגדיר "מהפכנית", ובבסיסה תגמול גבוה יותר לחיילים המשרתים בחובה. כך, לוחמים יקבלו שכר שיעלה עד לכ-2,200 שקל לחודש בשנת השירות השלישית, לעומת חייל עורפי שיקבל כ-1,000 שקל.

במשרד הביטחון אומרים כי תוכנית זו אמורה לבדל, לחיוב, את המערך הלוחם ולתגמל אותו. עם זאת, היקף התוכנית הוא 1.6 מיליארד שקל ומשרד הביטחון מתכוון לממן אותה מכספים שמועברים כיום לפיקדונות לחיילים משוחררים ומהעלות של דמי הקיום של המשרתים בצה"ל. במשרד הביטחון מצפים לשיפוי נוסף ממשרד האוצר, אלא שאגף התקציבים מתנגד למהלך זה בתוקף.