מנכ"ל אקסטרא פלסטיק: "מצפה לאחריות מבעלי האג"ח"

מחזיקי האג"ח של החברה התעשייתית משדרות יבחרו היום בין הסדר חוב לפירוק, ויכריעו באשר לגורל 120 עובדיה ■ על הפרק: הצעות הסדר חוב שהגישו בעלת השליטה, קרן קציר, וחברת פלסטו-שק

בימים האחרונים עלתה לכותרות מצוקתם של כ-400 עובדי מפעל פניציה אמריקה-ישראל שבנצרת עילית, העלולים לאבד את עבודתם בעקבות הקשיים אליהם נקלעה יצרנית הזכוכית, שהגיעה להקפאת הליכים. אבל עובדי פניציה אינם היחידים. באחרונה גבר האיום גם על פרנסתם של 120 עובדי חברת אקסטרא פלסטיק, שגם היא נקלעה למצוקה תזרימית קשה ועתידה לוט בערפל.

אקסטרא פלסטיק, שהוקמה ב-1960 ונרשמה למסחר ב-1993, מפעילה בשדרות מפעל לייצור מוצרי אריזה מפוליאתילן. מאז שעות הבוקר כוססים עובדי המפעל ציפורניים, בהמתנה להכרעת מחזיקי האג"ח של החברה, הנדרשים להחליט אם לקבל אחת מההצעות שהוגשו להם להסדר חוב, או לשלוח את החברה לפירוק, ואת עובדיה הביתה.

החלטת מחזיקי האג"ח צפויה להתפרסם עד מחר, אחרי שהחברה לא הצליחה לשלם להם כ-9 מיליון שקל בחודש מאי האחרון, כחלק מחוב כולל כפול של כ-18 מיליון שקל. על שולחנם של מחזיקי האג"ח הונחו שתי הצעות להסדר, ובהן "תספורת" של כמחצית מהחוב: של בעלת השליטה בחברה קרן קציר, ושל חברת פלסטו-שק.

"יכאב הלב אם המפעל ייסגר"

גיל גרואר, שמונה באחרונה למנכ"ל אקסטרא פלסטיק אמר היום כי הוא "מקווה שמחזיקי האג"ח יגלו אחריות וציונות. למרות שהם נתנו כסף וקשה לבוא אליהם בטענות, זו הקריאה שלי אליהם, משום שיכאב הלב אם המפעל ייסגר".

לדברי גרואר, "עומדות לפני המחזיקים שתי הצעות, אחת של פלסטו-שק, המתחרים שלנו, שנראה שההצעה שלהם לא אמיתית, והאפשרות השנייה היא הסדר מול בעלת השליטה, קרן קציר. זה הרע במיעוטו, וזה ייתן סיכוי לקיום העסק כ'עסק חי'. אנחנו מפסידים הרבה פחות ממה שהפסדנו בשנתיים האחרונות ושומרים על אותו מחזור מכירות. יש לנו צבר הזמנות יותר גבוה מתמיד, אבל אנחנו פשוט לא יכולים לספק אותו כי אין כסף לקנות חומרי גלם".

קרן קציר, המחזיקה 42% ממניות אקסטרא פלסטיק, מציעה למחזיקים מחיקת חלק מהחוב, המרת חלק נוסף ממנו למניות, ותשלום היתרה בפריסה עתידית. בנוסף מתחייבת הקרן להזרים 3 מיליון שקל לחברה, ולהעניק לה הלוואה של 5 מיליון שקל נוספים, שחלקה תלויה בביצועיה של אקסטרא פלסטיק בהמשך.

גם מצבה של קרן קציר רחוק מלהיות מזהיר. הקרן, שהוקמה על ידי רמי מנדולה, בעברו בכיר במשרד רו"ח ארנסט אנד יאנג, משקיעה בחברות תעשייה שונות בהן אקסטרא, ונסחרת בבורסה באמצעות אג"ח בהיקף של כ-145 מיליון שקל, שהתשואה עליה עומדת על 55%.

שותפיו של מנדולה, המחזיק ב-60% מהונה של קציר, הם כולם גופים פיננסיים: פועלים שוקי הון (20%), הבנק הבינלאומי (10%) וקבוצת הראל פיננסים (10%). הקרן רשמה בשנתיים האחרונות הפרשות גדולות להשקעות באקסטרא פלסטיק ובחברת פוליאון, שנקלעה גם היא לקשיים, ונכנסה במאי להקפאת הליכים. קרן קציר סיימה את הרבעון הראשון של השנה בהפסד של כ-13 מיליון שקל, אחרי הפסד של קרוב ל-27 מיליון שקל ב-2011. בנוסף, יש לה גירעון של כ-30 מיליון שקל בהון העצמי.

"ההצעה של פלסטו-שק עדיפה"

כאמור, הצעה נוספת שעומדת בפני מחזיקי האג"ח (משרד עו"ד קליר-בנימני מייצג את הנאמן ומעיין פז את המחזיקים) היא זו של החברה הציבורית פלסטו-שק מקבוצת קרגל. פלסטו-שק נסחרת לפי שווי של כ-75 מיליון שקל, ועוסקת גם היא בייצור ושיווק ישקיות ואריזות מפוליאתילן, והצעתה כוללת ויתור על חלק מהחוב ופריסתו מחדש.

בחברה ובסביבתה יש חשש מהשלכות השתלטות חברה מתחרה, אולם היו היום בשוק מי שטענו כי הצעתה של פלסטו-שק דווקא עדיפה למחזיקים.

בנוסף לצפי כי פלסטו-שק תמשיך להעסיק את מרבית עובדי הייצור, היא מציעה המרת חלק מהחוב לאג"ח, והעברת החובות לבנקים תחתיה. פלסטו-שק מציגה מחזור הכנסות שנתי של למעלה מ-400 מיליון שקל, ואת הרבעון הראשון היא סיימה ברווח נקי של 1.5 מיליון שקל.

אקסטרא פלסטיק נקלעה לקשיים תזרימיים אחרי שמיצתה את מסגרות האשראי שהועמדו לה, ומצבה הפיננסי לא אפשר לה לעמוד בהתחייבויותיה.

בשל מצבה, בתקופה האחרונה היא פעלה למציאת מקורות מימון, ובחנה אפשרות לצרף שותפים עסקיים, אולם המגעים לכך לא צלחו.

בעקבות זאת, נכנסה החברה לדיונים על הסדר מול המחזיקים. נושיה המובטחים הגדולים של החברה הם בנק לאומי והבנק הבינלאומי, עם חובות של כ-16 מיליון שקל לכל אחד, ודיסקונט ומרכנתיל עם חובות של 2-2.5 מיליון שקל לכל אחד. כמו כן, לחברה התחייבויות של יותר מ-2 מיליון שקל לעובדים.

בנק לאומי מחזיק בכ-40% ממניות אקסטרא פלסטיק, לאחר שהאחים יחיאל ויעקב טייטלבאום, שלוו מהבנק כ-7 מיליון שקל כנגד שיעבוד מניותיהם בחברה, החליטו להותיר את המניות בידי הבנק.