העליון: רמגיל פעלה שלא כדין במכרז של משרד הביטחון

בית המשפט העליון דחה בשבוע שעבר את ערעור של בעלי החברה הקבלנית "רמגיל" המצויה בכינוס נכסים, שטענו כי על כונס הנכסים להחזיר כספים לקופת הכינוס עקב "קנוניה שביצע עם צד ג'", וחייב את בעלי המניות שלה בהוצאות משפט ושכר-טרחה בסך כולל של 50 אלף שקל.

בעלי החברה טענו כי כונס הנכסים רקח כביכול קנוניה עם חברה אחרת כדי לקבל טובת הנאה כספית. בית המשפט קיבל את טענות עורכי הדין דורית לוי-טילר וליאור הר-צבי ממשרד לוי-טילר ושות', שייצגו את כונס הנכסים ואת בנק אגוד, דחה את טענות המערערים וקבע כי טענותיהם כנגד כונס הנכסים הינן לכל היותר חוכמה שבדיעבד.

בשנת 1985 שיעבדה רמגיל את כל נכסיה לטובת בנק אגוד, ובעלי החברה חתמו על ערבות אישית לחובות החברה כלפי הבנק. בשנת 2002 זכתה רמגיל במכרז של משרד הביטחון לביצוע עבודות קבלניות בפרויקט קו התפר, בין השאר מאחר שהייתה חברה בעלת סיווג גבוה לביצוע עבודות קבלנות רחבות היקף עבור משרד הביטחון.

רמגיל התקשרה עם חברת "סוללי קו התפר" בהסכם, ולפיו סוללי קו התפר תבצע את מלוא העבודות בפועל עבור משרד הביטחון, ותקבל עבור עבודה זו 98% מהתמורה ממשרד הביטחון, בעוד רמגיל תקבל 2% בלבד.

בית המשפט העליון קיבל את טענות עורכי הדין של הבנק והכונס, וקבע כי "המערערים מנסים להיבנות מ'נשף מסיכות' שבו השתתפו, ואינם ראויים לסעד. המערערים מבקשים להיבנות מפירותיה של התנהלות בלתי ראויה וזכייה פסולה במכרז של משרד הביטחון. קיים קושי רב בהיעתרות לבקשה שכזו".

השופט חנן מלצר, אליו הצטרפו השופטים עדנה ארבל והמשנה לנשיא אליעזר ריבלין, מתחו ביקורת על התנהלות רמגיל מול משרד הביטחון וקבעו: "רמגיל הגישה את ההצעה במכרז לביצוע הפרויקט, באופן שיקיים את תנאי הסף החייבים להתקיים במציע, בעוד שביצוע העבודות בפועל הועבר במלואו - לאחר הזכייה במכרז - לידי סוללי קו התפר, תוך שרמגיל מותירה בידה 'עמלה' של 2% מן התמורה ממשרד הביטחון, ומעבירה את מלוא התחייבויותיה מכוח המכרז לידי סוללי קו התפר.

"הסדר זה נועד באופן הברור ביותר לעקוף את תנאי המכרז ולאפשר למי שאיננו עומד בתנאי הסף להשתתף במכרז ואף לזכות בו, בתמורה לעמלה שישלם למי שעומד פורמלית בחזית מול עורך המכרז. הסדר שכזה חותר תחת כל עקרונות היסוד של דיני המכרזים".