הערכות: ביהמ"ש יגזור מחר על אולמרט עבודות שירות

‏‎‎בית המשפט המחוזי בירושלים יפרסם מחר (ב') בצהריים את גזר דינם של ראש המשלה לשעבר, אהוד אולמרט, ומזכירתו לשעבר, שולה זקן.

אולמרט הורשע לפני כחודשיים וחצי בעבירת הפרת אמונים בפרשת מרכז ההשקעות, ואילו זקן הורשעה בקבלת דבר במירמה, ללא נסיבות מחמירות, בפרשת ראשונטורס.

לפי ההערכות, השופטים מוסיה ארד, יעקב צבן ומשה סובל צפויים לגזור על אולמרט מספר חודשים מאסר בפועל שירוצו בעבודות שירות, ועם זאת ייתכן שהם יסתפקו בהטלת עונש קל יותר.

‏עם מתן גזר הדין במשפטם של אולמרט וזקן, בפרשות ראשונטורס-טלנסקי-מרכז ההשקעות, יסיימו שופטי בית המשפט המחוזי בירושלים את תפקידם בתיק.

הכדור יעבור למגרשה של הפרקליטות, שתצטרך להודיע בתוך כחודש וחצי אם לערער לבית המשפט העליון על זיכויו של אולמרט מכמה מהפרשות שנכללו בתיק - ובראשון פרשת מעטפות הכסף ממוריס טלנסקי ופרשת ראשונטורס.

בנוסף תצטרך הפרקליטות לשקול אם לערער גם על העונש שיוטל על אולמרט, ואולם ההחלטה צפויה להתקבל רק לאחר סדרת דיונים אינטנסיבית בפרקליטות, בראשות פרקליט המדינה, משה לדור.

‏"פגיעה באמון הציבור"

‏‎‎במסגרת הטיעונים לעונש, שנשמעו לפני כשבועיים וחצי, ביקשה הפרקליטות מבית המשפט לגזור על אולמרט עונש של 6 חודשי עבודות שירות, בתוספת רכיבים של מאסר על-תנאי וקנס. זאת, אף שהמשנה לפרקליט המדינה לתפקידים מיוחדים, עו"ד אלי אברבנאל, הגדיר את מתחם הענישה הראוי לעבירה שבה הורשע אולמרט כמתחם הנע בין 6 חודשי עבודות שירות כרף תחתון ועד 15 חודשי מאסר בפועל כרף עליון.

השופטים עשויים להתחשב במסגרת גזר הדין גם בהיקפו של כתב האישום, ובעובדה שמרוב האישומים שהופנו כלפיו זוכה אולמרט בסופו של דבר.

‏"מעשיו של הנאשם הם מהחמורים במדרג החומרה בעבירת הפרת אמונים", אמר אברבנאל, "מעמדו הוא הגבוה ביותר שיש, ומעמדו הוא בליבת ההתרחשות. הוא גרם לפגיעה קשה באמון הציבור, זו עבירת הפרת אמונים מהחמורות שיש".

נסיבה נוספת לחומרה מצאה הפרקליטות בהתנהלותו של אולמרט במהלך המשפט, בפרשה שבה הורשע. "פעם אחר פעם הוא מסר פרטים בלתי נכונים", אמר אברבנאל, "אי-אפשר שלא להגיע למסקנה שמדובר בהחלטה מודעת של הנאשם, להשמיע דברים שלא כהווייתם".

גם על זקן ביקשה הפרקליטות לגזור 6 חודשי עבודות שירות.

‏‎‎‏"סיטואציה קיצונית"

‏‎‎סנגורו של אולמרט, עו"ד אלי זהר, טען מנגד כי אין להטיל על אולמרט עונש כלשהו. "אולמרט נענש כבר, אולי ביתר, אולי באופן שיהיה קשה לקום ממנו, ולכן אין להטיל עליו עונש נוסף". זהר הוסיף כי "לא הצלחנו למצוא דבר שיש לו אח ורע לסיטואציה הקיצונית שלפנינו. אנחנו מבקשים מבית המשפט לקבוע שהעונש שאולמרט ספג הוא מספיק, ואין להוסיף עליו. הוא הקדיש את כל חייו הבוגרים לפעילות ציבורית".

‏הפרקליטות ויתרה על כוונתה לבקש מבית המשפט לקבוע שבעבירה שבה הורשע אולמרט יש משום קלון, זאת, לדבריה, בשל ויתורו של אולמרט עצמו על ההטבות הכספיות הנובעות ממעמדו כראש הממשלה לשעבר. נוכח זאת, הסבירה הפרקליטות, הפכה השאלה לתיאורטית בשלב הנוכחי, ולפיכך לבית המשפט אין סמכות לדון בעת הזו בשאלת הקלון.

עם זאת, הבהירו בפרקליטות כי לגופו של עניין, לעמדתה יש בעבירה שבה הורשע אולמרט משום קלון, ואם יבקש לשוב לזירה הפוליטית, יתעורר העניין מחדש ובשאלת הקלון תכריע יו"ר ועדת הבחירות המרכזית, שופטת בית המשפט העליון עדנה ארבל. ‏‎‎‏(ת"פ 426/09). ‏‎‎‏

‏‎‎האם העליון רומז שאין לערער על זיכויו של אולמרט?

‎‎האם בית המשפט העליון רומז לפרקליטות שלא לערער על זיכויו של ראש הממשלה לשעבר, אהוד אולמרט, בפרשת ראשונטורס? מסר ברוח זו עולה מפסק דין שנתנו שופטי בית המשפט העליון ביום חמישי האחרון, ושבו זוכה בדעת רוב נאשם משורה של עבירות מין.

השופטים יורם דנציגר ונעם סולברג קבעו בפסק הדין כי במקרים שבהם זוכה נאשם בערכאה הראשונה מחמת הספק, וזיכויו נקבע פה-אחד על-ידי 3 השופטים שישבו בדין - על הפרקליטות להימנע ככלל מהגשת ערעור, וזאת אף שאין מגבלה חוקית פורמלית המונעת מהפרקליטות לערער על הזיכוי במצב זה.

‏כזכור, במסגרת הכרעת דינו של אולמרט, שניתנה פה-אחד על-ידי 3 שופטי בית המשפט המחוזי בירושלים, הוא זוכה מחמת הספק מהאישומים בפרשת ראשונטורס, זיכוי שהתבסס על ההיבט הראייתי. זיכויו בפרשת טלנסקי לא היה מחמת הספק אלא זיכוי שהתבסס על פרשנות נורמטיבית של השופטים, שלא קיבלו את המתווה המשפטי של הפרקליטות, שלפיו הפרת כללי ועדת אשר החלים על שרי הממשלה במטרה להימנע מניגוד עניינים, מבססים עבירה פלילית של הפרת אמונים.

‏בפסק הדין מיום חמישי האחרון, מציין השופט סולברג כי "3 שופטי בית המשפט המחוזי מרכז פסקו לזכּוֹת את הנאשם (מחמת הספק). אין זה מובן מאליו שעל זיכוי שכזה יש זכות לערער. המשפט הישראלי מאפשר לתביעה הכללית לערער על פסקי דין של זיכוי בפלילים, אם כי על-פי שיקול-דעתה עושה זאת פרקליטות המדינה במשׂוּרה".

‏השופט דנציגר הצטרף לדברים ואמר כי "דווקא משום היותה של התביעה רשות שלטונית, הרי שלטעמי אין היא יכולה לנהוג ככל בעל דין אחר ועליה להפעיל שיקול-דעת זהיר ואחראי במיוחד. שיקול-דעת זה צריך להביא בחשבון את מכלול הנסיבות, כאשר האינטרס הציבורי שבמיצוי הדין עם מי שהתביעה סבורה שהיה מקום להרשיעו בדין, הוא רק אחד מבין השיקולים הצריכים לעניין, ואין לייחס לו משקל מיוחד או עודף". ‏‎‎‏(ע"פ 6304/11).

 משפט אולמרט