טל רז: "כל ההפרשות לעובדי 'מעריב' בוצעו על-ידינו כדין"

(עדכון) - ועדת הכלכלה מקיימת דיון מיוחד על רקע הכוונה לפטר את רוב עובדי "מעריב" ומאבק העובדים על הפיצויים ■ ח"כ שאמה-הכהן: "אם לא יימצאו האדם או החברה האחראים לאובדן הכספים, הכנסת תקים ועדת חקירה פרלמנטרית"

"אותנו לא מעניין מי צבר את החובות של עשרות מיליוני שקלים לעובדי 'מעריב'. מדובר פה באנשים קשי-יום ובבעלי משפחות שלא מקבלים את כספם" - כך אמרו עובדי "מעריב" בדיון בכנסת על קריסת העיתון. הדיון הועבר בשידור חי באתר "גלובס".

ועדת הכלכלה של הכנסת התכנסה הבוקר (ה') לדיון בעניין קריסת "מעריב" והבטחת זכויות העובדים של העיתון.

בפתח הדיון אמר יו"ר הוועדה, ח"כ כרמל שאמה-הכהן, כי בתוך התהליך שעובר "מעריב" בשבועות האחרונים "נתגלתה עובדה מטרידה: העובדים לא קיבלו את חובות הפיצויים והפנסיות המגיעות להם לפי חוק. לנו, כמחוקק וכממשלה, יש אחריות שמקרים כאלה לא יקרו בכלל, והיה והם כן קרו, יש למצות את הדין כך שאף שקל לא ייחסר לאף עובד, ואם מישהו עשה משהו במזיד, יש להביא למיצוי הדין איתו".

שאמה-הכהן התייחס בדבריו להצעות שהועלו לאחרונה, לפיהן המדינה תתמוך בתקשורת הקורסת בישראל בשל חשיבותה הדמוקרטית. "צריך לשאול את השאלה האם לממשלה אין אינטרס ציבורי לתמוך בתקשורת, וכן לברר איך ואם בכלל הממשלה יכולה לעזור לתחום הזה מבלי שנוצרים קשרי תלות. הרי לא הגיוני שכלב השמירה יקבל את האוכל שלו מצד אלה שהוא אמור לשמור מפניהם".

כתב הכנסת של "מעריב", אריק בנדר, שקיבל את זכות הדיבור ראשון, סיפר כי החודש הוא סוגר 27 שנים בעיתון. "אנחנו סימפטום של מחלה שמקיפה את כלל העיתונאים בישראל. היום זה אנחנו - ומחר זה 'הארץ', 'ידיעות אחרונות' ואחרים. לא יכול להיות שבמדינה דמוקרטית, המדינה תשאר רק עם עיתון אחד שהוא גם תומך בממשלה".

בנדר התייחס לדברי שאמה-הכהן ואמר כי "בעולם קיימים הרבה מודלים של עזרה לעיתונות, מעצם חשיבותה למדינה. בצרפת, למשל, הממשלה ממנת לכל צעיר בן 18 עיתון יומי למשך כמה שנים. יוזמה כזאת בארץ יכולה לתת עירוי דם ולסייע לתקשורת לצלוח את המשבר הזה. היינו מצפים שתוביל מהלך כזה בכנסת".

הנאמן של "מעריב", עו"ד שלמה נס, התייחס לדברים ואמר: "ירון ארבל ואנוכי מונינו כנאמנים מטעם בית המשפט. בית המשפט הטיל עלינו כמה משימות. יש כל מיני האשמות לא פשוטות, ואנחנו מנסים לבדוק אותן. בית המשפט הטיל עלינו לבדוק את העבר".

נס הוסיף כי "עסקת בן-צבי הוקפאה על-ידי השופטת אלשיך, ואנחנו בוחנים אופציות נוספות מעבר לעסקה זאת".

טל רז: בתקופתנו, כל ההפרשות בוצעו כדין

"אני נמצא בעיתון רק 8 חודשים", הבהיר מנכ"ל העיתון מטעם אי.די.בי, טל רז. "לגבי הדברים שאירעו בעבר לפני שהגענו לעיתון, גם לי יש מה לבדוק. מה שאני יכול לומר שהחל מתקופת כניסת אי.די.בי לעיתון, כל ההפרשות וכל הניכויים נעשו כדין ובצורה מסודרת. מהרגע שנכנסנו לעיתון, לא חסר שקל אחד. מה שכן חסר זה נציג מטעם מי שניהל את העיתון במשך 18 שנה קודם לכן. אני סבור כי גם בתקופות קודמות ההפרשים נעשו בסדר".

יו"ר "מעריב", דני יעקובי, הוסיף לדבריו של רז ואמר: "אני בתפקיד מאז הכניסה של אי.די.בי, ואני רוצה לומר חד-משמעית שכל כספי הפנסיה הופרשו. הופקדו פיצויים באופן שוטף גם על-ידי ההנהלה הנוכחית וגם על-ידי ההנהלה הקודמות, והראיה לכך היא שהדבר נבדק על-ידי המדינה, והתגלה שלא חסרים כספים בקרנות".

"הקפאת הליכים אושרה כשיש בדרך שתי עסקאות: האחת - מכירת העיתון לשלמה בן-צבי, וזה לאחר שבמשך חודשים רבים נוחי חיפש משקיעים בארץ ובחו"ל", אמר יעקובי. "הדבר השני זה מכירת בית הדפוס שנמצא בבת-ים. שתי עסקאות אלה אמורות להבטיח את התשלומים ואת מרבית זכויות העובדים, ואז אמר מר דנקנר שאם ייווצר הפרש, אנחנו נשלים את זה ב-70%, והבעלים השני, שהוא הכשרת היישוב, ישלם את השאר".

לאחר מכן הוסיף טל רז כי "עסקת שלמה בן-צבי היא עסקה שאני עבדתי עליה אישית יומם ולילה, משום שהוא מצילה את העיתון. העסקה הזאת מתירה 1,600 איש עובדים. אני לא יודע אם לחצי שנה או יותר. שלמה בן-צבי אמור לקחת 300-400 איש איתו ולהשתמש בעובדי ההפצה והדפוס של העיתון. יש לנו 1,000 עובדי הפצה ועוד 150 עובדי דפוס. לפי עסקה זאת, במשך חצי שנה העסק הזה יישאר חי וקיים. גם אם נמכור את בית הדפוס, אנחנו נעשה עסקה שהוא ממשיך להדפיס את העיתון. ויש להדגיש כי בשלב הזה אין עסקה. היא הובאה לבית המשפט, והיא מותנית באישורו ובאישור הנאמן".

"מדובר באנשים קשי-יום ובבעלי משפחות"

יו"ר הוועדה הפנה את רשות הדיבור לנציגת הכשרת היישוב בדיון, הסמנכ"לית קים שוהם-ניר, שאמרה: "ב-18 השנים של הכשרת היישוב לא היתה שום בעיה של אי-תשלום כספי פנסיה... כל החובות שהיו של 'מעריב' הועברו לנוחי דנקנר".

עובדי "מעריב" רבים שנכחו בדיון התקוממו על דבריה ואמרו כי הדבר סותר את המכתבים שהם קיבלו במהלך השנים מחברות הביטוח, שדיווחו להם כי הכסף לא מופקד בקרנות שלהם.

"יש חקירה משטרתית בעניין. היא צריכה לומר את כל האמת", צעק ראש מערכת החדשות של "מעריב", יואב ריבק.

ריבק התייחס לעניין אי-הפרשת הפנסיות לעובדי "מעריב" שנחשפה ב"גלובס" לפני יותר משנה.

לדבריו, "אני בעיתון 4 שנים. אני רציתי לפרט על עניין הפנסיות. לפני כשנתיים התחיל גל מכתבים לעובדי 'מעריב', עם אזהרות כי הם עלולים לאבד את כל הזכויות שלהם, מאחר שמעסיקיהם לא הפקידו את הכספים כחוק.

"התברר לנו שלעובדים רבים ב'מעריב' נלקחו כספים מהמשכורת שירדו מתלושי השכר ולא הגיעו לקרנות הפנסיה. זאת עובדה. למיטב ידיעתי יש גם חקירה בעניין במשטרה. יש מאות עובדים ב'מעריב' שלא מודעים לכך ולא בדקו את ההפרשות שלהם לאורך השנים. אני מבקש שהנאמן יבדוק את העניין הזה. הוא ייווכח שבשנים האחרונות נלקחו מהעובדים כספים שלא הופקדו בקרנות הפנסיה שלהם", סיכם ריבק.

ח"כ שאמה-הכהן הקריא ממכתב שקיבל מאחד העובדים, ובו צוין מפורשות כי כספי הפנסיה לא הופרשו במהלך השנים. שהם-ניר סירבה לקבל אחריות לדברים, בטענה כי הכשרת היישוב היא כבר לא בעלת השליטה, ואמרה "כשהתבצעה המכירה לאי.די.בי, הם ידעו על החובות, ולכן הם האחראים לחובות".

יו"ר הוועדה, ח"כ שאמה-הכהן, אמר כי "לא ייתכן שיהיה חוב לעובדים, ובעלי השליטה יישארו נקיים. זה דבר שצריך להיות ברור פה. כל שקל ששייך לעובדים יגיע אליהם".

בתגובה למכתב שהציג שאמה-הכהן, אמרה שהם-ניר כי היא "גאה לומר שכל פעם שהתגלתה בעיה בתשלומים, אנחנו פתרנו אותה".

יו"ר ועד העיתונאים של "מעריב", חגי מטר, ביקש את זכות הדיבור ואמר כי "כואב לי מאוד לשמוע את הדברים שנאמרים פה. יש לנו מחלוקת קשה על דברים שנאמרו הן מצד אי.די.בי והן מצד הכשרת היישוב. אנחנו כל הזמן בשיחות טלפון עם אי.די.בי ועם הכשרת היישוב, והם כולם מבטיחים הבטחות ומעבירים את האחריות מאחד לשני. אותנו לא מעניין מי צבר את החובות. מדובר פה באנשים קשי-יום ובבעלי משפחות".

ח"כ שאמה-הכהן אמר עוד במהלך הדיון כי הוא מציע להוציא מחוץ לשיח בוועדה את ההקשרים הפוליטיים. לדבריו, "אם לא היה קרנבל תקשורתי בסוגיית ערוץ 10, הדבר היה נפתר כבר מזמן".

יפה סולימני, ראש מינהל אכיפה והסדרה של חוקי עבודה במשרד התמ"ת, סיפרה כי משרדה פתח בחקירה בנושא "מעריב". "אנחנו עכשיו בשלב של איסוף נתונים ובדיקה, אבל בשלב הזה אני לא יכולה לפרט מעבר לכך", אמרה.

ח"כ איתן כבל אמר בדיון: "מדובר בגל הפיטורים הגדול ביותר שמדינת ישראל ידעה מאז ומעולם. לא מתקבל על הדעת שעובדים צריכים להתחנן על הכספים הפנסיוניים המגיעים להם כחוק. המשבר הזה יכול ליצור תקדים מסוכן ביחסי העבודה בישראל".

בנוסף דרש ח"כ כבל להקים ועדת משנה שתגבש המלצות להצלת התקשורת הישראלית כולה מהמשבר בו היא מצויה. "התקשורת בקריסה. עסקים רבים בתקשורת קורסים, או בגלל ניהול גרוע או בגלל חזירות של הבעלים", אמר.

ח"כ שאמה-הכהן סיכם את הדיון ואמר: "ברור שאין דמוקרטיה חזקה בלי תקשורת חזקה. המקרה של 'מעריב' הוא מעציב. החובה לשלם לעובדים היא לא רק חובה מוסרית, כפי שנאמר בדיון על-ידי הבעלים".

לדבריו, "ועדת הכלכלה תמתין לדו"ח של הנאמנים שמונו על-ידי בית המשפט, ואם לא תהיה כתובת של האדם או החברה האחראים לאובדן הכספים, הכנסת תקים ועדת חקירה פרלמנטרית בעניין".

היו"ר פנה לנאמנים שנכחו בדיון וביקש מהם להאיץ ככל האפשר את הבדיקות בעניין "מעריב". כמו כן אמר שאמה-הכהן כי הוועדה תפנה למחלקת המחקר של הכנסת ותבקש שתכין לנו סקירה של מה קורה בכל העולם בנושא תמיכות בגופי תקשורת. "זה המקסימום שהכנסת יכולה לעשות בתקופת פגרה", אמר.

מדוע התפטר חתנו של יעקב נמרודי?

בתוך כך, עו"ד אלעד מן, מבעלי מניות המיעוט ב"מעריב" אחזקות, פנה הבוקר לנאמנים שמונו לקבוצת "מעריב", עורכי הדין ירון ארבל ושלמה נס, בבקשה כי יחשפו את נסיבות התפטרותו של רון וייסברג, חתנו של יעקב נמרודי, מדירקטוריון "מעריב", לאחר שהיה חלק ממנו ב-20 השנים האחרונות. כידוע, הכשרת היישוב, בבעלותו של עופר נמרודי, מחזיקה בכרבע ממניות "מעריב".

וייסברג הודיע על התפטרותו מהדירקטוריון בסמוך לאחר סיום ישיבת הדירקטוריון אשר עסקה באישור מכירת עיתון "מעריב" לשלמה בן-צבי ובהגשת הבקשה להקפאת הליכים לקבוצת "מעריב". ישיבת הדירקטוריון נמשכה מספר שעות, עד שעות הערב המאוחרות, והודעת ההתפטרות של וייסברג נמסרה בשעה 23:30 בלילה ונכנסה לתוקף עוד באותו יום.

לטענת עו"ד מן, "בנסיבות ייחודיות וחריגות אלה, ראוי היה להבהיר במסגרת הדיווח המיידי על ההתפטרות מהן הסיבות והנסיבות שהובילו דירקטור מזה כ-20 שנה בחברה להתפטר בלילה שלפני הגשת בקשה להקפאת הליכים ואישור עסקה משמעותית מבחינת החברה".

לטענתו, הבהרה כזו לא נמסרה על-ידי החברה בדוח המיידי שמסרה יום למחרת ההתפטרות.

עו"ד מן מבהיר כי אם הנאמנים לא ימסרו לידיו פרטים על נסיבות ההתפטרות, "לא יהיה מנוס מפניה לבית המשפט". פנייה ברוח דומה הועברה גם לרון וייסברג עצמו.

בנוסף, עו"ד מן מבקש כי יומצאו לידיו כל מסמכי ההתקשרות עם שלמה בן-צבי, "לצורך הערכת טיבה של העסקה והאם היא משרתת נאמנה את טובתם של נושי החברה ובעלי מניותיה, ובמיוחד בעלי מניות המיעוט בה".