רואה לך את הכול

שום דבר לא באמת רמז על הבאות במייל ששלחה אליי. "נגעת לי בעצב חשוף", כתבה לי על הטור הפותח. הדמות שעלתה מתוך הכתב נדמתה פגיעה ושברירית, לא יכולתי שלא להבחין בקול האותנטי שלה. האומץ להראות צד אפל שובר מוסכמות, השאיר אותי מסוקרנת.

נפגשנו בבית-קפה ליד הים. יום חורפי מתוק.

החיוך שלה היה רך ונקי. היא התחילה לדבר, לספר על עצמה בשטף. את כל חייה פרשה בפניי בתוך שעה. עוד פרט ועוד פרט. מוזר, ציינתי לעצמי. עומק האמון הזה, מה מקורו?

"אני מכשפה", היא גילתה, "מאז שהייתי קטנה אני רואה ומרגישה דברים. בגיל צעיר ידעתי לראות דברים שהתממשו". התכווצתי בכיסאי, אישוניי נפערו. על הרבה פחות מזה אנשים אושפזו. אחר כך רמזה בזהירות שגם לי יש "איך אומר, לעת עתה, אינטואיציות חזקות".

לא אלאה אתכם בשיחה המכושפת הזו. "יש לך ייעוד", היא הודיעה לי, טווה את קוריה במיומנות. אנרגיה מרוכזת ודחוסה התרגשה עליי, תחושת ויטאליות אינטנסיבית.

הייתי מרותקת. איכשהו יצא למכשפות שם לא משהו, אבל זו הגיעה בממשק מתקדם: יפהפייה, מבריקה, מחוברת, חדת תפיסה, נועזת, מסתורית. בדיוק כמו אחיותיה למקצוע, רק להיפך.

יכולתם להיות בטוחים שבאיזשהו מקום מוטבעת על גופה הכיתובית - מייד אין פיירי טייל. אבל אז, בסופן של שעתיים תמימות, הוטלתי חזרה לחיי מאיזה זמן מכושף, רק כדי להבין מה קורה: אה, המציאות.

אני מרשה לעצמי לקחת פטור מציווי הפוליטיקלי קורקט ולגלות משהו. לא שלא היו לי כמה חוויות העצמה בחיים, אבל זו הייתה חתיכת העצמה. כמה אנשים היו מתנגדים להסתובב בעולם הזה עם הידיעה שיש להם כוח להשפיע על האחר. מי לא רוצה להיות גיבור על.

כן, ידעתי שמופעלת עליי מניפולציה, אבל למה להעכיר שמחה.

אלה שמתוודעים לייעוד שלהם, בדרך כלל מקבלים את זה במסירה אישית על ידי נזיר טיבטי קשיש. אני לא התארגנתי על טיבטי, אז הסתפקתי בה.

זה די שיבש לי את מה שחשבתי עד אז על מכשפות. בפעם האחרונה שנתקלתי באחת כזו זה היה בגיל חמש. היא הייתה זקנה גרומה, שהתגוררה בבקתה במעלה הגבעה בשכונה, והילדים היו מציקים לה ושרים: "מכשפל'ה רעה, תחתונים וגופייה". אז זהו, שהמכשפות השתכללו מאוד מאז. הן מגיעות היום בתצורה מתקדמת כשהעתיד כבר בפנים. הי, הן אפילו בטוויטר.

המפגש הזה ננעץ במוחי ולא הרפה. מגיע לך, נזפתי בעצמי. את שתמיד התרחקת ממיסטיקנים, רק אירוני שתיפלי למלכודת הזו. אבל הנזיפות היו לשווא. אי אפשר היה לעמוד בפיתוי להדוף לרגע את הקיבעון הרציונלי לטובת הססגוניות המיתית רבת האפשרויות. למה לא לשחק קצת בפיות?

בנקודה שבה המדע והכישוף התפצלו סופית, המדע נכנס למיינסטרים, הכישוף נהדף לשוליים. מי קבע שבצדק? ואולי בעצם יש אנשים עם יכולות מנטליות חזקות, אינטואיציות כל כך חדות שמאפשרות להשפיע על המציאות?

ומשעה שהפניתי ליקום שאלה מטרידה כזו, הוא החל להמטיר עליי תשובות. הוא ונציגיו.

"אני מכיר אחת ממש רצינית", סיפר לי איש עסקים מהמתוחכמים שאני מכירה. בדיסקרטיות רבה הוא גילה לי על ההתנסות שלו, איך לא, עם המכרה החדשה שלי. "הייתי אצלה כמה פעמים והיא הצליחה להשפיע על היריב שלי ביבשת אחרת במשא ומתן מאוד משמעותי. היא התעקשה שהוא יעשה משהו בניגוד למה שהוא הודיע שיעשה. וכך היה. היא גבתה, אגב, סכומי עתק בלי למצמץ: 3,000 שקל לשעה".

"תיזהרי, היא מסוכנת", אמר לי אחר, "היא יודעת דברים". לו עצמו היו כל הסיבות לברוח ממנה, אבל הוא רץ היישר לתוך הלהבות. קשה להאשים אותו. ואת כל האחרים שנפלו בקסמה. בעיניכם הם הכי רציונליים, אבל כשאתם לא בסביבה הם פשוט מפקידים את המוח שלהם בכניסה לחדרה.

ואז, למרות שהתרחקתי, הבחנתי כמה שהיא נוכחת. האם הייתה זו דרכה המסתורית, או שאולי שכנעתי את עצמי שהיא נוכחת, משתלטת על אזורים בלתי ממופים במוח. זה היה כיבוש יעיל ואלגנטי. היה בה הדבר הזה שהפיח חיים במפגש והפך אותו לאירוע שהמשיך להיארג אל תוך חיי.

בשעה שיותר ויותר עדויות זרמו אליי והעידו על יכולותיה המזהירות, או לחילופין, הזהירו מפניה, הוזן המיתוס שלה עוד ועוד.

כבר 20 שנה אני כותבת על עולם העסקים הישראלי, ומעולם לא נתקלתי, אפילו לא ברמז, בתופעה כזו, שאין לה כל הקשר דתי. ישבתי עם איש עסקים ידוע ששולח ידו בעסקאות נדל"ן באירופה. כשסיפרתי לו שאני בודקת את הנושא, הוא פשוט שלף מספר טלפון. הלכתי לפגוש אותה, את המכשפה שלו. דיברנו שעות. היא הייתה פעם מורה, סיפרה, אבל גילתה שהיא רואה דברים אפילו בלי לדעת את מובנם. היום היא מחליטה בשביל משקיעים איפה ואם להשקיע. חשבון הבנק שלהם תפח, אחרת לא היו חוזרים אליה שוב ושוב.

איך היית מגדירה את הדבר הזה שיש לך, תהיתי. "אני נביאה", אמרה, ואני רק הנהנתי בהבנה. כמובן שגם אצלה, כמו אצל רעותיה, זה בא עם כל החבילה הכבדה, וזה כולל גלגולי נשמות, רוחות וחזיונות. לולא היו נשמעות קוהרנטיות - אפשר היה בקלות לתייג אותן כמי שלוקות בסכיזופרניה מגלומנית. בכל זאת, אברבנאל מלא באנשים עם דלוזיית גדלות, שמאמינים שיש להם כוחות יוצאי דופן. אבל במקרה הזה המצב שונה: בוחן המציאות שלהן לא רע בכלל. הן נשות עסקים פעלתניות בעצמן. כך אט אט נחשף הנשק הסודי של העולם העסקי. מי לא רוצה לשים יד על המצרך המבוקש ביותר במשק: מכשפה טובה.

ואז, כאילו מתוך איזשהו יקום מקביל, הגיחו עוד נציגים של הז'אנר. ההיתקלויות שלי הפכו אינטנסיביות. משעה שלמדתי את קוד ההפעלה התחלתי לזהות ביתר מיומנות את חדי הראייה, גם כשהם לא עסקו במקצוע באופן רשמי. כך, בין היתר, פגשתי שחקן ידוע שהתוודה בפניי על היכולת שלו לראות ולהרגיש דברים. "אני לא רוצה שידעו על זה, יחשבו שאני הזוי", השביע אותי, "אני מעדיף את זה ככה".

קלטתי אותך, רציתי לומר לו. זה לא היה קורה לפני שנה, לפני שפגשתי אחת שיודעת, זו שבלי להתכוון (או שכן?) שינעה אותי למסע אנתרופולוגי בארץ שמעבר לחושים. ומי שלקח את הגלולה האדומה של המטריקס, אתם יודעים, כבר אין לו דרך חזרה.

vered-r@globes.co.il