הראיות בהולילנד נחשפות: מה קיבלה שולה זקן מעד המדינה?

משפט הולילנד, ששלב הראיות שלו החל לפני כ-4 חודשים באולמו של השופט דוד רוזן בבית המשפט המחוזי בתל-אביב, הוא משפט עצום-ממדים בהיקף כתב האישום, במספר העדים המתוכננים ובמספר ארגזי המסמכים שעתידים להיות מוגשים לבית המשפט. אבל לא בטוח שכל המהלך עצום-הממדים הזה אכן יתרחש במלואו בסופו של דבר.

כפי שקרה בפרשות אחרות, כמו השחיתות בהסתדרות העובדים הלאומית או בפרשת רשות המסים, מרגע שאחד הנאשמים מבין את חומרת מצבו וחותם על הסדר טיעון עם הפרקליטות, נופלים שאר הנאשמים כמו אבני דומינו.

כולם מבינים שעדותו של החותם הראשון תקבור אותם סופית; אם הראיות לא עשו זאת עד עתה. כולם מחפשים להוריד את המחיר שישלמו, לתפוס מקום קדמי יותר בתור. אחר-כך הסנגורים כבר יטענו בתקשורת שהתביעה החליטה להתקפל, ושהסדרי הטיעון היו בעצם סוג של בקרת נזקים.

תיק הולילנד ממתין אפוא לחותם הראשון על הסדר טיעון. מי זה יהיה? בורסת הניחושים בקרב הנאשמים ועדת סנגוריהם, פורחת. סביר להניח שזה יהיה מי שיבין, בעצמו או באמצעות יועציו המשפטיים, שמצבו הראייתי חמור מספיק כדי שיסכים להודות בכמה סעיפים מופחתים.

פרקליטת מיסוי וכלכלה, עו"ד ליאת בן-ארי, התובעת הראשית בתיק, תסכים להקל מעט בחלק מהאישומים, עם חלק מהנאשמים, אבל לא בהרבה ולא עם כולם. יש בתיק הולילנד כמה דגי-רקק, ויש כמה דגים שמנים, עסיסיים, המסובכים קשות ברשת.

שולה זקן בולטת ברשימת הנאשמים כמי שמכוון לכיוונה זרקור חזק ובוהק. היא אינה הדג השמן ביותר ברשת, אבל היא - כמו תמיד - אשת מפתח.

לפי התזה המסתובבת בקרב מי שקראו את רוב-רובו של חומר הראיות, זקן היא המפתח של הפרקליטות בדרך לניסיון להרשיע את ראש הממשלה לשעבר אהוד אולמרט, בכיר הנאשמים בתיק, ומי שעומד בתוקף על חפותו ואשר שוקל בימים אלה אם להתמודד בבחירות הקרובות לכנסת. העסק קם או נופל על עדותה של זקן.

המצב הזה מציב אותה בעמדת מיקוח ייחודית, אבל גם מביא למסכת כבדה של לחצים עליה, מכל מיני כיוונים. אם לא תיחתם עם זקן עסקת טיעון, הדעות חלוקות בשאלה אם היא תבחר להעיד בבית המשפט.

אם לשפוט לפי ניסיון העבר, ולא הרחוק במיוחד, ספק אם היא תבחר להשמיע את גרסתה בפומבי, ולחשוף עצמה לחקירה נגדית. מצבה המשפטי בכי רע, אבל הפרקליטות זקוקה לה לפחות באותה מידה שבה זקן זקוקה לפרקליטות.

סביר להניח כי זקן יודעת שהתביעה הכללית בישראל אינה יכולה להרשות לעצמה כישלון משפטי נוסף מול אולמרט. "לא ברור למה הפרקליטות לא פונה לאלה שהיא זקוקה להם עם הצעות מפתות, כדי להגיע לדגים השמנים שהיא לא מצליחה להעלות בחכתה", אומר גורם המעורה בתיק.

שלושה נגעו בכסף

תיק הולילנד הוא תיק מורכב מאוד, לא בהכרח מבחינה משפטית או בגלל רשימת הנאשמים הארוכה, ולא בהכרח מפני שעמוד השדרה של ראיות התביעה - עד המדינה ש"ד, שאושפז השבוע לאחר שחש ברע - מעיד על עצמו כשקרן וכנוכל מקצועי - אלא מסיבות אחרות. זה תיק מורכב וקשה מבחינה ראייתית לכמה מהנאשמים העיקריים, במובן הזה שהוא מסבך אותם עמוק מאוד באישומי השחיתות.

אחרי כל הטענות המופנות כלפי ש"ד במטרה לערער את אמינותו, הראיות האובייקטיביות, אלה שאינן תלויות בכך שהשופט יאמין למוצא פיו של עד המדינה, מלמדות כי לא פחות מ-3 עובדי ציבור בכירים נגעו בכסף שלו.

אלי שמחיוף, שהיה סגן ראש עיריית ירושלים, פרט צ'קים של ש"ד בצ'יינג'ים. יש לו הסברים מדוע עשה זאת, אבל הוא נגע בכסף. אורי שטרית, ששימש מהנדס העיר ירושלים ואחד האנשים המקורבים ביותר לאולמרט בעירייה, קיבל מעד המדינה הלוואות בסך מאות אלפי שקלים, ונעזר בו כדי להגיע להסדר חוב בבנק. גם לשטרית יש הסברים לכך, אבל העובדה היא שגם הוא נגע בכסף. שניהם, נדגיש כאן, כופרים באשמה.

השלישית היא שולה זקן. הראיות בתיק מלמדות כי היא לקחה את הכסף של ש"ד באופן פשוט, בלי שיטות פתלתלות המאפיינות עבריינים מתוחכמים. הצ'קים הופקדו ישירות בחשבון הבנק שלה ושל קרוביה. תכשיט יקר שהוא קנה לה; נעליים שהיא קיבלה ממנו; תמונה מקורית שרכש עבורה מגלריה בשווי אלפי שקלים; רהיטי גינה - גם היא ניסתה להסביר לחוקרי המשטרה איך כל זה לגמרי לגיטימי.

"כסף עושה לי הרגשה לא טובה", היא אמרה לחוקרים באחת ההזדמנויות, ביחס למתנות הגשמיות שקיבלה מש"ד.

אלא שאז הציגו לה החוקרים תדפיסי בנק שלה ושל מקורביה, שמהם עלה כי היא הפקידה 5 צ'קים שנתן לה עד המדינה, על סך 20 אלף שקל כל אחד. ארבעה מהם ניתנו לפקודת "ש. זקן". החמישי ניתן גם הוא לפקודתה, ואולם שמה מחוק ובמקומו מופיעה המילה "עצמי", וחתימת התיקון של ש"ד מתנוססת ליד המחיקה.

בהתחלה ניסתה זקן לטעון כי מצבה הכספי היה קשה, וכי הכסף מש"ד ניתן לה כהלוואה. ואולם במהרה התברר כי חשבון העו"ש שלה וכן הפיקדונות שלה היו דווקא משופעים ביתרת זכות באותה תקופה. לאחר מכן ניסתה היא להסביר כי כספי השוחד לכאורה אינם באמת כאלה, אלא הם ניתנו לה פשוט בשל החברות הקרובה שבינה לבין ש"ד. "יחסי אב-בת" היא קראה לזה; ללא תמורה, ללא ציפייה מצדו שתפעל למענו, הכול מטוב-לב טהור.

תכשיטים, ציור וצ'קים

חלקה של זקן בפרשת הולילנד זניח למדי. היא אמנם מככבת ברשימת הנאשמים, ואולם עיקר תפקידה - גם בעלילת השוחד הנטענת לכאורה, וגם בהתנהלות המשפט עצמו - הוא לשמש דלת שדרכה ניתן להגיע לאולמרט עצמו.

מלבד זאת, צריך לזכור כי משפט הולילנד מורכב למעשה מ-3 פרשות נפרדות, המקושרות ביניהן רק באמצעות זהותם של חלק מהשחקנים הראשיים. חלקה של זקן באחת הפרשות הנלוות הללו - פרשת קרקעות חברת הזרע - משמעותי הרבה יותר.

"הנאשמים אביגדור קלנר ואמנון ספרן פעלו לקידום השבחת המקרקעין של חברת הזרע, נכתב בכתב האישום בפרשה זו, "ובהן חוות שלם, חוות מבחור וחוות יבור. החל בשנת 2001 סיכמו השניים עם ש"ד כי יפעל יחד עם הנאשם מאיר רבין לקידום ענייני הזרע, באמצעות מתן טובות הנאה כספיות למנהל מינהל מקרקעי ישראל באותה עת. בהמשך סיכם קלנר עם ש"ד לפעול לקידום ענייני הזרע גם באמצעות מתן טובות הנאה כספיות לאולמרט, שהיה שר התמ"ת והממונה על המינהל באותה עת, ולזקן, ראש לשכתו".

לטענת הפרקליטות, בשנים 2005-2002 העבירו קלנר וספרן, באמצעות חברות בניהולם, כ-1.7 מיליון שקל לידי ש"ד ולידי רבין, על מנת שייתנו טובות הנאה כספיות לשורה של עובדי ציבור כדי שיקדמו את השבחת המקרקעין של הזרע.

"אולמרט וזקן לקחו טובות הנאה כספיות ואחרות, בסך של כ-200 אלף שקל, ביודעם כי ניתנו בעד פעולות הקשורות בתפקידיהם, ועל מנת להטותם למשוא פנים בקידום ענייני הזרע", נכתב בכתב האישום. "מסכת העברת תשלומי השוחד מקלנר, ספרן והחברות בניהולם לש"ד ורבין, והלאה לאולמרט וזקן, התקיימה תוך שימוש בשיטות שונות של העברת כספים והסוואתם".

הנה מה שקיבלה שולה זקן מידיו של עד המדינה: תכשיט יקר-ערך - עגילים משובצים יהלומים ואבני ספיר בשווי של עשרת אלפים שקלים, שנרכשו עבורה על-ידי ש"ד בחנות התכשיטים עצמון בכיכר המדינה בתל-אביב. בהמשך החליפה זקן את העגילים בסט של 3 טבעות בשווי של 11 אלף שקל, וגם את ההפרש בסך 1,000 שקל כיסה ש"ד, על-פי חומר הראיות בתיק; תמונה מקורית של הצייר איצ'ו רימר, המכונה "מגדלי דוד ירושלים", בשווי 6,341 שקל, שנרכשה עבורה באמצעות כרטיס האשראי של ש"ד בגלריה הממוקמת גם היא בכיכר המדינה; 5 צ'קים בסך 20 אלף שקל כל אחד, המתוארכים כולם לחודשים אפריל עד יולי 2004.

אישום בשוחד, להבדיל ממירמה ומהפרת אמונים, הוא אישום שמספר סיפור דו-כיווני. סיפור על מתת לעובד הציבור מצד אחד, ועל תמורה למשחד מהצד השני. מה נתנה זקן לעד המדינה בתמורה לאותו שוחד לכאורה, לטענת הפרקליטות?

במהלך עדותו של עד המדינה הגישה התביעה תכתובת ופרוטוקולים פנימיים בנושאים הקשורים לחברת הזרע, שמצאו את דרכם, כך נטען, לידיו של ש"ד, באמצעות זקן. לטענת התביעה, זו הייתה דרכם של אולמרט ושל זקן להראות לעד המדינה שהם פועלים בניסיון לסייע לאינטרסים של הזרע. "לש"ד - (במקור נכתב שמו המלא של העד) משולה זקן", נכתב בכתב-ידה של זקן על אחת מהתכתובות הפנימיות שהיא העבירה אליו באמצעות מכשיר הפקס שלה.

באי-כוחה של זקן, עורכי הדין עופר ברטל ודב גלעד-כהן, סירבו להתייחס לאמור בכתבה. אם לא יהיו מהלכים לחתימת עסקת טיעון, לא תהיה לסנגוריה של זקן ברירה אלא לנהל את ההגנה במלואה בבית המשפט.

יש להניח כי במצב כזה יתבסס קו ההגנה על טענות שזקן עצמה כבר העלתה בחקירת המשטרה. אפשרות אחרת היא שהסנגורים ינהלו קו הגנה שיתבסס על עדים אחרים, וזקן עצמה, כמו במשפטיה הקודמים, תשמור על זכות השתיקה.

עד עכשיו זה עבד לה לא רע - היא אמנם הורשעה גם בפרשת רשות המסים וגם בפרשת ראשונטורס (לצד זיכויים בפרשות טלנסקי והאזנות הסתר), אך העונשים שספגה היו קלים (4 חודשי עבודות שירות בפרשת רשות המסים, 9 חודשי מאסר על-תנאי וקנס של 40 אלף שקל בראשונטורס).

הפעם, בתיק הולילנד, נוכח אישומי השוחד והלבנת ההון, ונוכח כובד הראיות, התוצאה עלולה להיות שונה מבחינתה. גם בתביעה יודעים זאת. הם יודעים שבניגוד לפעמים הקודמות, הפעם יש להם מנוף להפעיל עליה לחצים.

מנופים מקבילים קיימים אמנם גם כלפי נאשמים אחרים בתיק הולילנד, אבל אף אחד מהאחרים אינו יכול לספק לתביעה את מה שהיא כל-כך מעוניינת בו: אקדח ראייתי מעשן נגד אהוד אולמרט. המשך בוא יבוא.

כל הנאשמים דוחים את האישומים המיוחסים להם.

הכתבה המלאה - במגזין G