רשות ני"ע יוזמת גוף פיקוח לרו"ח המבקרים חברות ציבוריות

הסנקציות על הפרת הכללים: קנס על משרד רו"ח בגובה 5% מההכנסה, קנסות אישיים עד 250 אלף שקל וכן טרפוד מינוי למשרות בכירות ■ האוזר: "רו"ח מבקרים הם חוד החנית של שומרי הסף, וגוף הפיקוח ישפר את איכות הדיווח"

מסתמן: יוקם גוף פיקוח חדש על רואי החשבון המבקרים חברות ציבוריות, שיקבע כללי עבודה לרואי חשבון ויפעיל סנקציות חמורות על משרדי רואי חשבון שלא יפעלו לפי הכללים שהתווה, ובהן הטלת קנסות גבוהים על המפרים ומניעת מינוי רואי חשבון למשרות בכירות. כך עולה מטיוטת הצעת חוק בנושא הקמתו של גוף הפיקוח, שפירסמה הבוקר (ד') רשות ניירות ערך להערות הציבור.

גובה סכומי העיצום הכספי שיוטל על כל הפרה יהיה: על משרד רואי חשבון - עד 5% מסך ההכנסה השנתית שלו בשנת הכספים האחרונה שקדמה למעשה ההפרה; על שותף במשרד רואי חשבון - עד 250 אלף שקל; על עובד שכיר במשרד רואי חשבון - עד 50 אלף שקל.

סנקציה נוספת שיוכל גוף הפיקוח להטיל על משרדי רואי החשבון היא לקבוע כי רואה חשבון המפר את הכללים לא יהיו רשאים לכהן במשרה בכירה במשרד רואי חשבון לתקופה קצובה או לצמיתות, וכן יוכל להתלות או לבטל את רישום רואה החשבון או המשרד במרשם המבקרים לתקופה קצובה או לצמיתות.

לדברי יו"ר רשות ניירות ערך, פרופ' שמואל האוזר, "גוף זה יפקח על עבודת רואי החשבון על בסיס המודל הקיים בארה"ב ובמדינות מערביות אחרות. רואי החשבון המבקרים הם חוד החנית של שומרי הסף. גוף פיקוח זה ישפר באופן ניכר את איכות הדיווח, יגביר בקרב המשקיעים המקומיים והזרים את האמון בעבודת הביקורת וישמש אבן-יסוד בפיקוח העקיף על תחום הערכות השווי".

כללי ביקורת ואתיקה מקצועית

מדובר בהצעת חוק לפיה יוגבר הפיקוח על רואי החשבון המבקרים ויוקם גוף סטטוטורי, שבמהותו יהיה דומה לגוף הפיקוח על רואי החשבון המבקרים תאגידים ציבוריים שקיים בארה"ב למעלה מעשור (ה-PCAOB).

הגוף יהיה כפוף לרשות ניירות ערך, בלתי תלוי וללא כוונת רווח, ותכליתו תהיה לפקח באופן שוטף על רואי החשבון המבקרים תאגידים ציבוריים. זאת תוך התקנת תקני ביקורת, ובהם כללים בתחום בקרת איכות ואי-תלות, ושיפור מתמיד של תהליך הביקורת המבוצע.

מהצעת החוק עולה כי הגוף המפקח יקיים מאגר רשום של משרדי רואי חשבון הנותנים שירותים לתאגידים ציבוריים - משרד שלא נרשם ברישום לא יוכל לתת שירותים לחברות ציבוריות. הגוף המפקח אף יהיה רשאי שלא לרשום משרד במרשם או למחוק או להתלות את רישומו בשל פגם במהימנות.

עוד לפי ההצעה, הגוף המפקח יקבע כללים והנחיות בכל התחומים הנוגעים לשירותי ראיית חשבון, ובין היתר כללי ביקורת, אתיקה מקצועית, אי-תלות, בקרת איכות וכללים בעניין חובותיהם של רואי חשבון בקשר למילוי תפקידיהם. כללים אלה יחייבו את משרדי ראיית החשבון בעת מתן שירותים לחברות ציבוריות.

התאגיד אף יקיים ביקורות במשרדי ראיית החשבון ויפקח על עבודת הביקורת שלהם, של שותפיהם ועובדיהם; ובמקרה של הפרה יקיים מערך אכיפה כנגד משרדי רואי חשבון שהפרו את הכללים.

בין הסנקציות המינהליות הנוספות שיוטלו על המשרדים המפרים, נקבע בהצעת החוק כי גוף הפיקוח רשאי לחייב משרד לעבור הכשרה מקצועית נוספת - לכלל או חלק מעובדיו או שותפיו; לאסור על המשרד המפר לקבל כלקוח חדש חברה ציבורית לתקופה של עד שנתיים; להטיל על המשרד המפר עיצום כספי; ולהורות למפר לתקן את ההפרה ולדרוש עירבון להבטחת התיקון, שיחולט במקרה שההפרה לא תתוקן.

בעיית אי-תלות בגוף המבוקר

בהצעת החוק צוין כי במהלך העשור האחרון התעצמה החשיבות המיוחסת לרואי חשבון מבקרים כשומרי סף מרכזיים בשוק ההון. פרשות כגון אנרון ו-Worldcom מ-2002 בארה"ב, ופרשות אחרות באירופה, הוכיחו כי תפקוד לקוי של המבקרים מהווה סיכון שמאיים לערער את יציבות המערכת הפיננסית כולה.

לעמדת רשות ניירות ערך, למרות קיומם של כללי אי-תלות החלים על המבקרים, לא נמצא עדיין פתרון הולם לסיבה המרכזית שבגינה קיימת תלות בינם לבין בתאגיד המבוקר, והיא - בחירתם וקביעת שכרם בידי המבוקר.

על הרקע הזה הוקם ב-2002 בארה"ב גוף פיקוח בלתי תלוי על רואי חשבון המבקרים תאגידים ציבוריים (ה-PCAOB). ה-PCAOB החליף את לשכת רו"ח בארה"ב, שפעלה כגוף המפקח על עצמו (SRO) בדרך של סקר עמיתים (Peer Review). כיום קיים בישראל סקר עמיתים במתכונת דומה.

ואולם, השערוריות החשבונאיות, שהובילו לקריסות של משרדי רואי חשבון ולהפסדי ענק, הובילו למסקנה כי אין ביכולתו של מבנה פיקוח שכזה לבצע את המוטל עליו, בראש ובראשונה לאור ניגוד העניינים המובנה, כשרואי חשבון מפקחים על עצמם. לפיכך הוחלט בישראל על הקמת גוף פיקוח במתכונת דומה לגוף הפיקוח האמריקני.

מאז הוקם ה-PCAOB בארה"ב, הוקמו גופים דומים בשווקים המובילים בעולם, ובהם ה-POB באנגליה, ה-H3C בצרפת וה-AOC בגרמניה. כיום קיימים גופים מפקחים כגון אלה גם במדינות רבות, שהינן פחות מפותחות.

בהודעת הרשות להערות הציבור נכתב: "שוק ההון בישראל נותר בעניין משמעותי זה מאחור. לפיכך, תשרת הקמתו גם את המשך וחיזוק המהלך של פתיחת שוק ההון המקומי למשתתפים זרים".

עיקרי הצעת החוק
 עיקרי הצעת החוק