ראשים מדברים

אל מול ראשי מוסד בדימוס בערוץ 1, תעלה גם "עובדה" רוחות מן העבר

"שפתיים חתומות", יום א' 21:00, ערוץ 1

6 אנשים מבוגרים מתכנסים כדי להעלות זיכרונות מימי עברם. כל השישה עבדו באותו מקום עבודה - חלקם במקביל, חלקם בתקופות נפרדות ובאזורים נפרדים, מול צרכים משתנים - וסביר להניח שלא היינו נדרשים לסיפור הזה אלמלא היו כל השישה ראשי המוסד בדימוס (יצחק חופי, צבי זמיר, נחום אדמוני, שבתי שביט, אפרים הלוי, מאיר דגן).

סיבת התכנסות הפורום הזה אל תוך תוכנית טלוויזיה אחת היא מעין הצדעה ליצחק חופי, ראש המוסד לשעבר, וסקירה של חלק מפעולות המוסד בזמנו. דברים שמסעירים את הדמיון: סוכנים חשאיים, מבצעים, חיסולים.

האם באמת, כמו שכתב פעם יהונתן גפן, "היה פה שמח לפני שנולדתי" - או שמא דרך משקפי הנוסטלגיה, נצבע העבר בצבעים שמעוררים געגוע לימים עברו.

ואולי זה הגעגוע לא לפעולות עצמן כי אם לסגנון הפעולה, לימים שבהם לא הסתובב כל בכיר מלווה בפמליה של 3 פרקליטים ושני יח"צנים ועשה פשוט את מה שמצופה מבכיר: ליזום, להחליט, לפקד ולקחת אחריות?

אקזיט

"עובדה", יום ב' 21:00, ערוץ 2 קשת

אל מול סיפורי המוסד ועם אחוזי צפייה רבים לאין-ערוך, תעלה הערב (ב') גם אילנה דיין רוחות מן העבר, כמו מאסון צאלים שדווח בתקשורת הישראלית במשך שנים כ"אסון שאירע בתרגיל שלפי מקורות זרים תורגל בו מבצע לחיסולו של סדאם חוסיין".

מסתבר שלא צריך להסתתר עוד מאחורי מקורות זרים עלומי-שם, ומה שידעו רוב אזרחי ישראל בשבועות ובחודשים שאחרי האסון, הפך לעובדה רשמית שמדברים עליה ב"עובדה".

באופן בלתי מכוון כמובן, נמתח חוט מקשר בין הגעגוע ל"ימי המוסד העליזים" מתוכניתו של ירין קימור, לבין אסון צאלים שנסקר בתוכניתה של דיין: יש רבים שרואים באותו אסון, ציון-דרך ליום שבו הפסיקו אפילו הטובים שבבחורינו לקחת סיכונים, להעז וליזום.