המחיר
כ-2.2 מיליארד שקל הושקעו עד כה בפיתוח, בבניית תשתיות הייצור ובהצטיידות ב-5 הסוללות המבצעיות המשמשות את מערך ההגנה האווירית של חיל האוויר. מחיר של סוללה מוערך ביותר מ-55 מיליון דולר והעלות של כל טיל מיירט מסוג טמיר מוערך בכ-50 אלף דולר
החיסכון
בזכות מכ"ם מתקדם ויכולת שליטה ובקרה מתקדמת, המערכת יודעת לנהל "כלכלת קרב" ולחשב בשלב מוקדם את מסלול הרקטה המאיימת ואת מקום נפילתה. במקרה שהיא עתידה לפגוע במקום מיושב - היא משגרת לעברה טיל מיירט. אם הרקטה עתידה ליפול בשטח פתוח ולא לגרום לנפגעים או לנזק - לא משוגר לעברה מיירט
ההתנגדות
בכירים במערכת הביטחון ובצה"ל, בהם מנכ"ל משרד הביטחון והרמטכ"ל לשעבר, גבי אשכנזי, התנגדו להשקעה בפיתוח המערכת. בין טענות המתנגדים: המערכת לא תעבוד והעלויות גבוהות מדי. חרף ההתנגדויות, שר הביטחון לשעבר, עמיר פרץ, הורה לפתח את המערכת, ונתן לחברת רפאל אור ירוק
ההצלחה
הסוללה הראשונה הוכרזה מבצעית באפריל 2011 והיירוט המוצלח הראשון בוצע מעל שמי אשקלון. מאז, המערכת יירטה בהצלחה כ-350 רקטות, שנורו לעבר ערי הדרום ומאז אתמול גם לעבר גוש דן. מאז תחילת "עמוד ענן" יירטה המערכת מעל ל-250 רקטות. שיעור ההצלחה הוערך בכ-90%
המספר
עד כה נמסרו ללחיל האוויר חמש סוללות, כשהאחרונה נמסרה לו בסוף השבוע האחרון. ועדת משנה של ועדת החוץ והביטחון של הכנסת ניתחה בעבר את הצרכים הביטחוניים של ישראל, וקבעה כי כדי לענות עליהם בכל הגזרות, יש להצטייד לפחות ב-13 סוללות
הייצור
פחות מ-100 איש מובילים את הייצור השוטף של המערכת במפעל של חברת רפאל באזור הצפון. על רקע הצורך להחזיק במלאי גדול של טילי יירוט, משרד הביטחון מתכוון להקצות משאבים נוספים למען הכפלת קו הייצור של המיירטים כבר ב-2013
הפיתוח
החל בשנת 2005 בהוראת משרד הביטחון, ולאחר שנבחנו יותר מ-20 הצעות למערכת יירוט של רקטות, על רקע מטחי הקסאמים על יישובי הדרום. על הפרק עמדו הצעות אחרות, כולל רכש של מערכת יירוט באמצעות לייזר (נאוטילוס) ומערכת אוטומטית לירי תותחים (פלנקס)
המימון
ישראל השקיעה כ-830 מיליון שקל בפיתוח ובייצור שתי הסוללות הראשונות. בהמשך מומן הפרויקט בעיקר ע"י הקצאות מיוחדות של הממשל האמריקני, שמסתכמות בכמיליארד דולר, בהזרמה הדרגתית, שתאפשר ייצור של עד 10 סוללות. ברק ביקש היום מהממשלה עוד 750 מיליון ש' להמשך ההשקעה בפרויקט
הייצוא
מערכת הביטחון, באמצעות האגף לייצוא ביטחוני, חשפה בשנה האחרונה את כיפת ברזל בתערוכות נשק בעולם בניסיון למכור אותה למדינות ידידותיות, ובכך לשמור על רצף הייצור ברפאל ולהוזיל את העלויות. אולם, אין מדינות רבות שנתונות לאיום של רקטות וטילים כמו ישראל
החברות
את הפרויקט מובילה רפאל, חברה ביטחונית-ממשלתית, שמייצרת את הסוללה ואת הטיל המיירט "טמיר". את המכ"ם, המשמש את המערכת לאיתור המטרה, מייצרת אלתא מערכות, חברה בת של התעשייה האווירית, ואת מערכת השליטה והבקרה של המיירט מייצרת אמפרסט מערכות
השדרוג
מהנדסי רפאל השלימו רק לפני כשבועיים שדרוגי תוכנה שהרחיבו באופן משמעותי את ביצועי המערכת ואת יכולתה ליירט מגוון רחב יותר של רקטות. שדרוגי התוכנה הוטמעו בכל הסוללות הפרוסות בדרום ומאפשרים פגיעות מדויקות יותר. הסוללה שנפרסה אתמול בגוש דן מצוידת במכ"ם חזק יותר מזה של הסוללות האחרות
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
