שלי יחימוביץ': "אני אגרסיבית ומרחיקה אנשים? הפוך"

קפיצה קלה מהכיסא, השתנקות לרגע ומעבר חד כאילו כלום לא קרה - כך קיבלה יו"ר מפלגת העבודה שלי יחימוביץ' את דבר חבירתו של ח"כ עמיר פרץ אל זרועותיה של ציפי לבני. זה קרה בשיאו של הראיון שהעניקה ל"גלובס" הבוקר (ה'), כשעוזרה האישי העביר לה פתק צהוב קטן. דווקא היכולת שלה להמשיך בראיון מבלי להסגיר אפילו ברמז את הדרמה שהתרחשה מאחורי הקלעים, מלמדת לא מעט על קור הרוח של יחימוביץ', על החומר שממנו היא עשויה - לטוב ולרע. במקום לנצל את השאלות על לבני כדי לעבור להתקפה, היא בחרה להבהיר שהדלת שלה פתוחה "עד הדקה התשעים". גם כשנשאלה על האפשרות לרוטציה ביניהן, היא לא הכחישה שזו אפשרות ריאלית. מאוחר יותר היא תאמר שהנטישה של פרץ היא בגדר "הקלה", ואילו במהלך של לבני אין טיפה של אידיאולוגיה, זולת "שפל פוליטי" נוסף. העיתונאית הדעתנית דומה היום יותר מכל לפוליטיקאית משופשפת שמשחקת את המשחק עד הסוף, גם כשהוא שובר שיאים.

- את עדיין מאמינה שעדיף למפלגות בגוש השמאל-מרכז להתמודד כרשימה אחת מול נתניהו?

"חד-משמעית איחוד כוחות בגוש מחזק את כוחנו. זו טעות להקים מפלגה על בסיס אותו מאגר מצביעים. הקריאה שלי ללבני להצטרף אלינו מאוד ותיקה, ויש לה רק סיבה אחת - לא לפורר את הגוש ולאחד אותו תחת המפלגה הגדולה, שזו מפלגת העבודה. זה נכון מאוד פוליטית ופרגמטית שלא להקים מפלגה קטנה וחסרת חשיבות, כמו זו שלבני בחרה להקים, ונכון יותר לאחד כוחות כשהמטרה היא קץ שלטון נתניהו על כל המשתמע בכך".

- את רואה בכלל סיכוי לנצח את נתניהו? את רואה דרך שבה מצביעי ליכוד יבחרו בך?

"אני רוצה להחליף את נתניהו, זו השאיפה. אני מאמינה שיש לנו יכולת לעשות את זה. 'הראשון שזיהה' שיש לנו את היכולת לעשות את זה היה נתניהו בעצמו, אחרת הוא לא היה חובר לליברמן. זה הרי לא מהלך פוליטי שהוא רצה בו. הוא עשה את זה בלית ברירה כשראה אותנו מתקרבים אליו בסקרים. אני מאמינה שסדר היום שלנו וההתעקשות שלי להוביל סדר יום כלכלי-חברתי מקרבת אלינו ציבורים גדולים. אנחנו יודעים בוודאות על סמך מחקרים, שיש לנו 8% ממצביעי הליכוד בשנת 2009 ו-5% ממצביעי ליברמן. כיוון שזו מערכת בחירות מאוד עוצמתית ויש בה הרבה הפתעות, יש סיכוי שאנחנו נרכיב את הממשלה".

- אז למה את לא אומרת בקול צלול - לא אשב בממשלה בראשות נתניהו?

"על העובדה שאני מסרבת לענות לחידון נוסח 'האם תאמרי באופן מוחלט שלא תשבי לעולם' - תדעו ששום מנהיג של שום מפלגה בעולם לא מוכן להתחייבות כזו, חוץ ממרצ, כי זו איוולת פוליטית. אבל היה ולא נרכיב את הממשלה הבאה, הסיכוי לכך כמעט אפסי".

- אז רק פרץ לא הפנים את זה שאין דבר כזה לומר אין דבר כזה?

"אני מוכנה לענות רק בשם עצמי".

- תזמיני את הליכוד ביתנו לממשלה בראשותך? אולי תעניקי לנתניהו את תיק האוצר בסוף כדי שיתמודד עם הגזירות במקומך?

"בהחלט אזמין שותפים פוטנציאליים שקיבלו עליהם ממשלה שקוויה הם הקווים האידיאולוגיים של העבודה, אבל לגבי נתניהו התשובה היא חד-משמעית לא - לא אציע לו את תיק האוצר. בעיני, ספר התקציב הוא הספר הכי חשוב שנכתב כל שנה, עם כל הספרות היפה שיש בישראל, כי הוא מעיד יותר מכל על המצע המוסרי, החברתי, הביטחוני והכלכלי של המדינה. אני רוצה להיות ראש ממשלה כדי ליישם סדר יום לאומי שהוא במידה רבה מאוד הפוך לחלוטין לזה של נתניהו".

- את מודעת לזה שאת מרחיקה לא מעט אנשים? שאת משדרת לעתים קרירות, אגרסיביות ואפילו התנשאות?

"אני? זה הפוך, ממש הפוך. יש לי נקודות תורפה, אבל אלה לא הנקודות האלה. בכל קבוצות המיקוד שאנחנו עורכים נמצא שאני מעוררת אהדה ותמיכה, וכששואלים למי מהמועמדים אכפת ממך יותר, אני מקבלת את הציון הכי גבוה. אולי אתה פוחד מנשים חזקות?"

איומי סרק

התוכנית הכלכלית-חברתית שהציגה השבוע יחימוביץ' כבר זכתה לביקורות מקיר לקיר, אולם מנגד, חידדה את תפיסת העולם הסוציאל-דמוקרטית שבה היא דוגלת, וכפתה במידה רבה על הציבור ועל אמצעי התקשורת לעסוק ברצינות גם בפרטים - לא רק בסיסמאות.

- ניכר שאת מחזרת אחר מעמד הביניים, אבל מדוע לא לומר את האמת - המשמעות של שירותים ציבוריים נרחבים יותר פירושה יותר מסים לא רק על העשירים, אלא גם על אותו מעמד ביניים?

"באופן חד-משמעי זה לא נכון שמעמד הביניים יצטרך לשלם יותר מסים. כן, אני מתחייבת שמעמד הביניים ישלם פחות מסים, שההכנסה הפנויה שלו והנטו שלו יגדלו בצורה משמעותית. יש סוגיות מפורשות של מיסוי בתוכנית שהצגתי, אבל העניין המרכזי הוא לא מעמד הביניים אלא החברות. אנחנו מתכוונים בעצם לעשות 'סטופ' ברפורמה במס, שלכל הדעות הייתה שגיאה. אמרו את זה גם כלכלני האוצר, גם נגיד בנק ישראל וגם הבנק העולמי. כולם לא הבינו איך יוצרים כזה בור בהכנסות".

- את לא חוששת שחברות רבות פשוט יעזבו? לא ראית איך אינטל בחרה במדינה אחרת אחרי שעשתה שופינג? זה הכל איום סרק?

"סרק לחלוטין. הן לא נשארות כאן בגלל מס החברות למרות שחלק מהן, באלפיון העליון של החברות, משלמות מס אפקטיבי של 6% בסך הכל. לשיעורי מס כאלה אין אח ורע בעולם, למעט במדינות עולם שלישי, ששם אתה מנער את המדינה נער היטב, וכמעט לא משלם לה. תראו את חבילת האופציות המטורללת שקיבל ניר גלעד, מנכ"ל החברה לישראל. תראו כמה פעמים הציבור משלם כאן. פעם אחת כימיקלים לישראל עושה את הונה ממשאבי טבע ששייכים לכל המדינה, והם בקושי משלמים תמלוגים על זה. פעם שנייה הם משלמים מס חברות מופחת, פעם שלישית ניר גלעד מקבל חבילת אופציות של 50 מיליון שקלים, שהפנסיונרים משלמים אותם, ופעם רביעית, קבוצה לא רווחית בשם החברה לישראל ששואבת הכל מכימיקלים לישראל. הרווחים האלה הם לא בזכות מנהל גאון, אלא בזכות עליית מחירי הפוספט והאשלג בעולם. בסוף, כל היניקה הזו של האוצרות המיסוי והרווחים מגיעה לקבוצה מאוד קטנה של אנשים. את ים המלח אי אפשר לקחת לסין, זה שלנו".

*** הראיון המלא - במהדורה המודפסת