בית המשפט העליון ידון בהרכב מורחב של 5 שופטים בערעור שהגישה פרקליטות המדינה על זיכויו של ראש הממשלה לשעבר, אהוד אולמרט, בבית המשפט המחוזי בירושלים מהאישומים נגדו בפרשות ראשונטורס וטלנסקי - כך קבע היום (ג') נשיא העליון, השופט אשר גרוניס.
כן ידון ההרכב המורחב של העליון בערעור הפרקליטות על זיכויה של ראש לשכתו של אולמרט לשעבר, שולה זקן, מעבירה של קבלת דבר במירמה בנסיבות מחמירות בפרשת ראשונטורס.
הנשיא גרוניס קבע גם את הרכב השופטים שידון בערעור של הפרקליטות על זיכויי אולמרט וזקן, והחליט כי הוא עצמו ישב בהרכב. בנוסף על גרוניס ידונו בערעור השופטים סלים ג'ובראן, יורם דנציגר, ניל הנדל ועוזי פוגלמן.
כמו כן נקבעו כי מועדי הערעור יישמעו ב-2 ביולי 2013 וב-4 ביולי 2013. במידת הצורך יתקיימו דיונים נוספים.
לפני כחודש החליטה הפרקליטות להגיש ערעור לבית המשפט העליון על זיכויו של אולמרט הן בפרשת מעטפות הכסף ממוריס טלנסקי והן בפרשת ראשונטורס.
אם יתקבל הערעור, ואולמרט יורשע בעבירות אלה בעליון, תבקש הפרקליטות לגזור עליו "עונש הולם" בגין הרשעות אלה, לצד בקשתה להחמיר גם את עונש המאסר על-תנאי שנגזר עליו בגין הרשעתו בהפרת אמונים בפרשת מרכז ההשקעות.
בנוסף מערערת הפרקליטות על זיכויה של זקן מעבירה של קבלת דבר במירמה בנסיבות מחמירות בפרשת ראשונטורס. בפרשה זו הורשעה זקן בעבירת קבלת דבר במירמה בלא נסיבות מחמירות. הפרקליטות מבקשת, לפיכך, גם להחמיר את העונש שהוטל על זקן במחוזי בפרשה זו - שנת מאסר על-תנאי.
"התנהלות פסולה"
לפני כחצי שנה זיכה הרכב בית המשפט המחוזי בירושלים, בראשות הנשיאה מוסיה ארד, את אולמרט מהאישומים בפרשות ראטשונטורס וטלנסקי, והרשיע אותו בסעיף אחד של הפרת אמונים בפרשת מרכז ההשקעות.
סנגוריו של אולמרט התריעו בפני פרקליט המדינה, משה לדור, שלא לערער לעליון, ואמרו כי הגשת ערעור תהווה "רדיפה של אולמרט".
בהודעת הערעור של הפרקליטות נאמר כי האישומים בפרשות טלנסקי וראשונטורס עסקו בביטויים שונים של התנהלות פסולה, בעת כהונותיו של אולמרט כנבחר ציבור ברמה הבכירה ביותר. בכל פרשה יוחסה לו עבירת מירמה והפרת אמונים, לצד עבירות נוספות.
"השלד המרכזי בשתי הפרשות הוא ניצול מעמדו, סמכויותיו ואפשרויותיו כשר בכיר, ממלא-מקום ראש הממשלה וראש עיריית ירושלים, לקבלת טובות הנאה שאסור היה לו לקבלן", טוענת המדינה.
בפרשת ראשונטורס הואשם אולמרט כי קיבל מגופים ציבוריים והמדינה מימון כפול ומשולש בסך 85 אלף דולר לנסיעותיו לחו"ל. הערעור בפרשה מתמקד בהיבט הראייתי - מאחר שבית המשפט זיכה את אולמרט מפרשה זו מחמת הספק, בשל הספקות שנותרו אצל השופטים באשר למודעותו של אולמרט למעשי המירמה שנעשו בסביבתו במשך שנים.
לדברי הפרקליטות, "בית המשפט העליון מתבקש לדחות את מסקנתו של בית המשפט המחוזי, ולפיה קיים ספק סביר בדבר מעורבותו ומודעותו המלאה של אולמרט, או לפחות ברמה של עצימת עיניים, למעשי המירמה שנעשו בסביבתו ועבורו בפרשה זו".
"טעות מהותית של בית המשפט"
לעומת זאת, הערעור על זיכויו של אולמרט בפרשת טלנסקי מתמקד במסקנות המשפטיות של בית המשפט המחוזי, שלפיהן הפרת כללי ועדת אשר החלים על שרים איננה מגבשת עבירה פלילית של הפרת אמונים. מסקנה זו של בית המשפט המחוזי מגדירים בפרקליטות "טעות מהותית". בפרשה זו הואשם אולמרט כי קיבל מעטפות מזומנים ממקורבו, מוריס טלנסקי, ובתמורה פעל עבורו.
"ביסוד הערעור בפרשת טלנסקי עומדת טעותו המהותית של בית המשפט המחוזי", כתבה הפרקליטות בערעור, "ולפיה נבחר ציבור שקיבל לידיו עשרות אלפי דולרים, עיקרם במזומן; מפקיד את כולם או חלקם בקופה סודית הנסתרת מעין כל, יחד עם מאות אלפי דולרים נוספים שהוא מחזיק בה; אינו מדווח על כך לאיש; ויתר על כן, מצהיר הצהרות כוזבות וחסרות למבקר המדינה, שבהן מושמטת במתכוון החזקת הכספים; ובמקביל מסייע בתוקף מעמדו לעסקיו של מעניק הכספים - אינו עובר עבירה של מירמה והפרת אמונים".
בעניין העונש שנגזר על אולמרט בגין הרשעתו בפרשת מרכז ההשקעות, טוענת הפרקליטות כי "קיים דיסוננס עמוק בין קביעותיו הנורמטיביות של בית המשפט קמא הנכבד באשר לחומרת מעשיו של המשיב לבין מיזעור הענישה, עד כדי איונה הלכה למעשה. דיסוננס זה חוטא לתכליתה העיקרית של הענישה ומעביר מסר מטעה לציבור".
בפרשה זו הורשע אולמרט כי פעל בניגוד עניינים כשקיבל החלטות הנוגעות לחברות אותן ייצג מקורבו, עו"ד אורי מסר.
"ההרכב המורחב - בשל השאלות המשפטיות ולא בגלל אולמרט"
לדברי שופט בית המשפט המחוזי בתל-אביב בדימוס, שלי טימן, החלטתו של נשיא העליון, אשר גרוניס, כי בערעור בתיק אולמרט ידון הרכב מורחב של 5 שופטים - ולא של 3 שופטים כמקובל - היא החלטה נכונה. לדבריו, הסיבה להחלטה היא שהערעור ידון בגבולותיה של עבירת מירמה והפרת אמונים של נבחר ציבור.
"היו כמה זיכויים בתיקים שכללו אישומים בהפרת אמונים שגרמו לחוסר ודאות בציבור ואצל שופטי בתי המשפט הנמוכים. לכן, הנשיא החליט בצדק להרחיב את ההרכב, כדי לתת למגוון דעות לומר את דברם ולקבוע הלכה מתחדשת בנושא של הפרת אמונים.
"בעיניי, בית המשפט המחוזי בירושלים הלך צעד אחד יותר מדי, כשקבע בתיק אולמרט קביעות עובדתיות ביקורתיות המנוגדות לתוצאה הסופית אליה הגיע", אמר טימן.
לדבריו, להרחבת ההרכב אין שום קשר לעובדת היותו של אולמרט ראש ממשלה לשעבר.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
