זהבית כהן: מברכת על ההחלטה לסגור התיק נגדי

חקירת רשות ההגבלים נגד תנובה מסתיימת בקנס בסך 3 מיליון שקל ■ במרכז הפרשה נחקר חשד כי תנובה הסתירה דוחות לשם בדיקת מעמדה המונופוליסטי ■ מדובר בצו מוסכם המייתר את הצורך בצעדי אכיפה נגד תנובה או נושאי משרה

חקירת רשות ההגבלים העסקיים נגד תאגיד תנובה מסתיימת בקול ענות חלושה: הממונה על ההגבלים העסקיים, פרופ' דיויד גילה, הגיע להסכמה עם תנובה, לפיה תשלם החברה לאוצר המדינה קנס של 3 מיליון שקל, בעקבות פרשה שנחקרה זה קרוב לשנתיים והתמקדה בחשדות שתנובה הסתירה מרשות ההגבלים דוחות לשם בדיקת מעמדה המונופוליסטי בשוק.

מדובר מבחינה פורמלית ב"צו מוסכם", המייתר את הצורך בצעדי אכיפה מינהליים או פליליים נגד תנובה או נושאי המשרה בה. על-פי הנוהל, הצו המוסכם יעמוד לעיון הציבור, ולאחר מכן יובא לאישור בית הדין להגבלים עסקיים. תיק החקירה הפלילי נגד יו"ר תנובה לשעבר, זהבית כהן, נסגר לפיכך מחוסר אשמה.

הפרשה החלה במארס 2011, אז נדרשה תנובה למסור לרשות ההגבלים נתונים ומסמכים הנוגעים לפעילותה. דרישה נוספת הגיעה מרשות ההגבלים ביולי אותה שנה, ובחודש ספטמבר נפתחה חקירה גלויה נגד תנובה, בחשד כי לא העבירה את כל המסמכים הרלוונטיים לרשות. בחקירת הרשות נערכה גם פשיטה על משרדי תנובה, ונתפסו מסמכים שנדרשו ושלא הועברו לרשות.

מרשות ההגבלים נמסר היום (ד') כי מאחר שהמקרה אירע לפני כניסתו לתוקף של התיקון לחוק, שהקנה לרשות ההגבלים העסקיים את הסמכות להטיל עיצומים כספיים, ובהתחשב בכך שמדובר במקרה שאם היה נעשה לאחר כניסת התיקון לתוקף היה מטופל באמצעות עיצומים כספיים ולא באמצעות אכיפה פלילית, בחרה הרשות במתווה של צו מוסכם במקום הגשת כתב אישום בהליך פלילי.

הסכום העומד על 3 מיליון שקל משקף, לעמדת הרשות, את חומרת המעשים, הן בהיבט הספציפי של תנובה והן בהיבט הרחב יותר של אי-העברת נתונים הנדרשים לרשות ההגבלים העסקיים לצורך מילוי תפקידה על-פי דין.

לדברי גילה, "הסכום המשולם על-ידי תנובה מהווה קפיצת מדרגה באכיפת חוק ההגבלים העסקיים. הצו המוסכם שאליו הגענו עם תנובה שולח מסר חד-משמעי, לפיו על כל הגורמים במשק להיענות לדרישות הנתונים של הרשות, וכי לאי-קיום דרישת הנתונים במלואה, גם אם הוא לא נעשה בכוונת זדון, יש מחיר משמעותי".

בחודש יולי האחרון נחקרו באזהרה כמה בכירים בתנובה במשרדי רשות ההגבלים. זאת, במקביל לפשיטה של חוקרי הרשות על משרדי תנובה בגלילות, שבמהלכה אף עוכבו לחקירה כמה בכירים בקבוצה ועובדים נוספים.

החקירה התמקדה בחשד להפרת המגבלות שהוטלו קודם לכן על תנובה, מתוקף "צו מוסכם" קודם, שעליו חתומים כמה וכמה ספקים בשוק, ושנועד להגן על התחרות ולמנוע את ניצול כוחם של הספקים הגדולים במדפי הרשתות.

בחקירה קודמת של רשות ההגבלים נחקרו בכירים בתנובה, לרבות זהבית כהן, בחשד להסתרת מסמכים, ובהם דוח מקינזי, שלפיו תנובה העלתה את מחירי הקוטג', הגבינה הצהובה והגבינה הלבנה, בהתאם לדוח כלכלי שהצביע כי הביקוש למוצרים קשיח.

מרשות ההגבלים נמסר כי חוק ההגבלים העסקיים קובע חובה להעביר לרשות ההגבלים העסקיים את כל החומר שנדרש על-ידה לצורך הבטחת ביצוע החוק. סמכות הרשות לדרוש נתונים ומסמכים הינה כלי הכרחי המאפשר לרשות ללמוד ולנתח בניתוח מדויק ונכון את השווקים השונים בישראל, לשמור על התחרות במשק ולמנוע פגיעה בצרכנים.

מטעם תנובה נמסר כי עם סיום הטיפול בתיק, נסגר תיק החקירה הפלילי נגד זהבית כהן מחוסר אשמה.

זהבית כהן, מנכ"לית אייפקס ישראל, מסרה בתגובה: "אני מברכת על החלטת הרשות להגבלים עסקיים לסגור את התיק האישי נגדי מחוסר אשמה מוחלט. תמיד הקפדתי לשתף פעולה באופן מלא עם הרגולטורים והרשויות השונות - וכך אנהג גם בעתיד. אני שמחה שהפרשה הגיעה לסיומה באופן זה".

"קנס מגוחך"

מתנועת "ישראל יקרה לנו" נמסר בתגובה: "זהו קנס מגוחך, מס שפתיים בלבד שלא ירתיע שום מנכ"ל. כאשר תאגיד גדול כתנובה מבצע עבירות על חוקי ההגבלים העסקים, עבירות אלה משפיעות על חייהם של כלל תושבי ישראל באופן יום-יומי.

"שוק המזון בישראל נשלט במשך שנים על-ידי מספר תאגידים, בינהם תנובה - והדרך להחזיר את שוק המזון היא פירוק של כל מונופול הנתפס בהפרת החוק.

"בעבר, הטילה הרשות קנס של 5 מיליון שקל על חברה אחרת (עלית), אולם חברה זו (היום חלק משטראוס) רק העצימה מאז את שליטתה הריכוזית בשוק השוקולד, שמחזורו השנתי הוא כמיליארד שקל בשנה.

"על קנס זה אמר כלכלן הרשות להגבלים, ד"ר פריזט: 'לו אני מנכ"ל עלית והיו מציעים לי קנס של 5 מיליון שקל, הייתי שואל איפה רוצים שאחתום'. אין ספק כי מילים אלה מתאימות גם היום: הטלת קנס של 3 מיליון שקל על חברה כמו תנובה אינה מספקת כדי לגרום לתאגיד בגודל זה לשקול את דרכיו.

"כפי שאנו רואים מהמשך עליית מחירי החלב וקטגוריות מזון נוספות בהן שולטת חברת תנובה וכן משערוריות נוספות, הנזקים הנגרמים לכלל אזרחי ישראל בגלל רמת המחירים הגבוהה של המזון בארץ יימשכו גם לאחר מיצוי חקירה זו של הרשות להגבלים.

"על המפלגות הרצות כעת לבחירות להסביר לציבור מה הן עושות להורדת רמת מחירי המזון בישראל. חוק שהקנס המירבי שלו הוא 8 מיליון שקל אינו מספק הרתעה מספקת, כאשר הרווחים מהפרות החוק הם במיליארדים".

איציק אלרוב, ממובילי המחאה כנגד יוקר המחיה ומתנועת "הצרכנים", מסר בתגובה כי "קנס של 3 מיליון שקל הוא נמוך בהרבה מהקנס שאזרחי ישראל משלמים מדי יום כמס מונופולים וחוסר תחרות לחברת תנובה. סכום מגוחך זה מהווה פרס על התנהלות עבריינית לכאורה של תאגידים עסקיים.

"ישנו אינטרס ציבורי וצרכני ראשון במעלה לחקירת החשדות עד תום. אזרחי ישראל מצפים מהממונה על ההגבלים העסקיים להשתמש במלוא סמכויותיו ולא להיכנע בפני תאגיד המזון הגדול בישראל".