מה יעלה בגורל מניות הביומד ללא הדומיננטיות של טבע?

11 בדצמבר טבע הכריזה למעשה כי היא אינה משקיעה יוצאת דופן בתעשיית הביומד הישראלית. השינוי מתרחש כבר כמה שנים, אך התגבש סופית תחת ההנהלה החדשה. ההתפתחות הזו מתקבלת כעת ברגשות מעורבים על ידי התעשייה המקומית, שמאז ומתמיד שמרה על יחסים מורכבים עם ענקית הגנריקה.

מה בדיוק מצב ההשקעות של טבע כיום בתעשיית הביומד הישראלית? אם שואלים את טבע, היא מצהירה על המשך מעורבות בישראל. מנכ"ל החברה, ג'רמי לוין, וסמנכ"ל המו"פ הגלובאלי והמדען הראשי של החברה, פרופ' מייקל היידן, טוענים כי ישמחו להשקיע בחברות ישראליות, אך רק בתחומי המיקוד של החברה ואך ורק על בסיס הצטיינות מול פרויקטים אחרים מן העולם. זהו שינוי במדיניות של טבע, שבעבר נהגה ב"אפליה מתקנת" כלפי חברות ישראליות.

נראה כי האקדמיה בישראל מעוררת אצל בכירי ענקית הגנריקה יותר התלהבות מאשר תעשיית הביומד עצמה. כך, רגע לפני פרסום התוכנית האסטרטגית של טבע בשבוע שעבר, היא הבטיחה להשקיע 11 מיליון דולר בקונסורציום קדם-תחרותי של אוניברסיטאות בתחום מדעי המוח.

"לוין והיידן מבקרים באוניברסיטאות, מציגים להן את 'טבע החדשה', ומביעים נכונות לשיתוף פעולה. אבל הסכומים שהם מציעים נמוכים עבור רמת שיתוף הפעולה שהם מבקשים", אומר משקיע בתעשייה.

שאר החברות לא קופצות על השוק

עם תעשיית הסטארט-אפים הרחבה בישראל אין כרגע קשר משמעותי. לוין מכיר פרויקטים ישראליים רבים מתפקידו בתחום הפיתוח העסקי ב-BMS, ובעבר הביעה הערכתו אליהם. אולם, הוא מכיר היטב גם פרויקטים לא ישראליים רבים.

"לוין, ובעיקר יו"ר טבע ד"ר פיליפ פרוסט, מכירים ואוהבים מדע אמריקני וחברות אמריקניות", אומר גורם אחר בתעשייה, "שמעתי את פרוסט מתבטא בצורה לא נלהבת לגבי הנטייה של חוקרים בחברות הסטארט-אפ הישראליות לחתוך פינות ולבצע ניסויים זולים, אך לא מספיק טובים".

- יכול להיות שהחברות בישראל באמת לא מספיק טובות?

"זה סיפור הביצה והתרנגולת. התעשייה התבגרה מאוד בשנים האחרונות, אבל עדיין אין לה מספיק כסף וניסיון. אלה בדיוק שני הדברים שטבע הייתה יכולה לתת, ואחר כך לנצל את היכולות המדעיות והיזמיות שכן קיימות כאן".

בעבר טבע אימצה את גישת הביצה והתרנגולת הזו, ולקחה על עצמה לדגור על התעשייה המקומית. תחת מחלקת המיזמים המיוחדים, בראשותו של ד"ר אהרון שוורץ, שהוקמה בקדנציה של ישראל מקוב והמשיכה בפעילות בתקופת שלמה ינאי, הוקצו כ-100 מיליון דולר בשנה להשקעה בתעשיית הביומד הישראלית.

ההחלטה להשקיע דווקא בשוק המקומי התבססה על ההצלחה עם הקופקסון, שמקורו במכון ויצמן. לולא הקשר הישראלי של טבע, היא לעולם לא הייתה מצליחה לזהות אותו ולקפוץ עליו לפני החברות הגדולות.

ההזדמנות יצרה מחויבות. כשטבע החליטה כי היא לא יכולה להרשות לעצמה לאבד את ההכנסות והרווחים מן הקופקסון מבלי ליצור לו חלופה אינובטיבית, עלתה הדילמה הגדולה כיצד לעשות זאת. במשאבים ובגודל של טבע, היה בלתי אפשרי לבנות אותה כחברת פארמה של ממש, ולכן הוחלט, תחת מקוב וינאי, למקד את פעילות המו"פ הפנימית בתחומים שבהם טבע פעלה בעבר, אבל לנצל את יתרון הגישה לשוק הישראלי כדי "לזרוק חכות" לכיוונים רחבים.

התפיסה הייתה כי הקרבה לישראל היא היתרון התחרותי היחיד של טבע בקרב על מוצרים אינובטיביים מול חברות גדולות, מנוסות ועשירות ממנה. הוחלט כי היא תנסה לחלוש, בהשקעה נמוכה יחסית, על רוב החדשנות בשוק פיתוח התרופות הישראלי, והמוח היהודי כבר יהיה חייב להמציא לה פטנטים.

אלא שעוד בשלהי הקדנציה של מקוב התברר כי המודל הזה אינו מניב תרופות אינובטיבית חדשות במהירות הנדרשת, וטבע החלה לחפש מיזמים חדשים ומבטיחים גם בשאר העולם. התקציב הרשמי להשקעות החדשות נותר 100 מיליון דולר, אך בשנים האחרונות פחתו מעט ההשקעות בפרויקטים מוקדמים, וטבע התרכזה יותר בפיתוח ההשקעות הקיימות שלה. בשנה האחרונה סבלה הפעילות משיתוק על רקע החלפת ההנהלה, ובסופו של דבר לוין ביטל כליל את מחלקתו של שוורץ.

גם כשטבע שלטה בשוק המקומי היו בעיות. גורמים בתעשייה המקומית טענו אז כי טבע מתנהגת כמונופול, כשהיא תופסת את כל החברות בשלב מוקדם לפני שמתחרותיה יכולות להיכנס, אבל מממנת אותן במשורה ומציעה הסכמי שיווק שהיא לא באמת ערוכה לממש. גורמים בתעשייה אמרו אז כי טבע "חונקת" את התעשייה. "חברות גדולות אמרו לי דברים כמו 'אני מניח שכל מוצר טוב, לפחות בתחום הנוירולוגי, כבר תפוס על ידי טבע'", אומר לנו גם היום גורם בתעשייה.

נציין כי למרות נסיגתה ההדרגתית של טבע בשנה-שנתיים האחרונות, חברות תרופות אחרות לא מיהרו להציף את שוק הביומד הישראלי בהצעות למימון חברות בשלבים ראשוניים. ניכר רק טפטוף קל של התעניינות - חממה שהקימה חברת מרק סרונו; פעילות בשלבים מוקדמים של חברת רוש בשיתוף קרן פונטיפקס; והתעניינות כללית של נוברטיס וג'ונסון בהשקעה בפרויקטים בשלבים מוקדמים. ניתן רק לקוות שעם או בלי קשר לשינוי בתפקידה של טבע, שאר החברות הגדולות יתחילו להשקיע משמעותית בתעשייה המקומית, שרעבה לכסף, ובעיקר לניסיון.

בכל זאת יש מרוויחים

הגישה האסטרטגית של לוין, על פי דבריו בשבוע שעבר, מדברת על ניצול יכולות קיימות של טבע לפני יציאה לרכישות והשקעות. "הקופקסון הבא" הוא אופציה, ולא משהו שההנהלה מוכנה להתחייב עליו.

טבע כבר אינה זורקת חכות בכיוונים רבים ולא נותנת עדיפות לתעשייה המקומית. אולם היא עדיין מחפשת יוזמות אינובטיביות, בין היתר בתחומי מערכת העצבים המרכזית ושיטות ייחודיות לשילוב בין תרופות קיימות (MTEs). בשני התחומים האלה לאקדמיה הישראלית ולחברות הישראליות אין מה להתבייש, והן יכולות להתחרות מול הצעות שתקבל טבע מכל העולם. בעבור חברות שעוסקות בשני התחומים האלה, החזרה של טבע לפעילות חיפוש מוצרים אקטיבית היא בהחלט חדשות טובות.

מטבע נמסר כי, "פעילויותיה והשקעותיה של טבע בישראל נטועות עמוק בדנ"א החברה. ישראל היא חלק מהמורשת, מההווה, ולא פחות, מהעתיד של טבע. בכוונת טבע לחזק ולפתח בישראל פעילויות עסקיות נוספות, מתוך הערכה עמוקה לידע, ליצירתיות ולחדשנות הישראלית. כך, קיבלה הנהלת החברה החלטה להגדיל את פעילות המו"פ בישראל ולהופכה למרכז המו"פ העולמי של החברה, ורק בשבוע שעבר הודיעה על הקמת רשת לאומית למצוינות (NNE) בחקר מדעי המוח, הנוירולוגיה והפסיכיאטריה שתפעל בישראל".

נפרדנו כך: החברות שטבע סיימה את השקעתה בהן

ההכרזה על התוכנית האסטרטגית של לוין סימנה את סוף יחסי טבע עם כמה חברות ישראליות, והעלתה את השאלה איך הן ממשיכות מכאן (ראה טבלה). לכל אחת מן החברות קשר שונה עם טבע, ופוטנציאל שונה כחברה עצמאית.

ההכרזה הייתה פחות משמעותית עבור החברות שההשקעה בהן הייתה פיננסית ושיש להן כסף בקופה. כאלה הן חברות פיתוח התרופות ביוליין ודיינמיקס. ביוליין ממילא לא ציפתה למימון נוסף מטבע, ולדיינמיקס יש כעת כסף בקופה, אך בהמשך היא תצטרך לחפש משקיעי הון סיכון חדשים.

חברת אפוסנס סבלה השבוע מתוצאות בעייתיות בניסוי הקליני, ואיבדה במקביל את טבע כשותפה לפיתוח אחד המוצרים שלה בתחום התרופתי לטיפול בסרטן. לאפוסנס עדיין יש שני מוצרים מתקדמים יותר בתחום הדיאגנוסטיקה, כך שסיום ההסכם עם טבע, סביב מוצר שממילא היה בשלבים די מוקדמים, לא שובר אותה. אולם התחום התרופתי היווה חלום עבור החברה. אפוסנס תמשיך כנראה בפיתוח המוצרים התרופתיים שלה לבד, אבל אלה מיזמים שדורשים מימון רב.

גם לחברות MGVS, מדיוונד ואנדרומדה נעלמה השותפה לפיתוח, למימון ולשיווק. טבע מסרה כי תחפש עם MGVS, שפועלת בתחום הטיפול בכלי הדם, ועם אנדרומדה, שפועלת בשוק הסוכרת, שותף שייכנס להסכמים במקומה. יש סיכוי כי יימצאו שותפים כאלה, שכן ברור לכל שטבע פורשת בגלל שינוי המיקוד העסקי שלה, ולא בגלל בעיה עם החברות. טבע עשויה להמשיך להחזיק באנדרומדה עד סוף הניסויים הקליניים, גם אם לא יימצא שותף מיידית. הסיבה היא שהמוצר כבר קרוב לשוק, ויכול להוות הזדמנות פיננסית.

חברת מדיוונד, שבשליטה כת"ב ושעוסקת בתחום הכוויות וריפוי הפצע, כבר הודיעה על כוונתה "להפוך לחברה תעשייתית". הכוונה היא כנראה לחפש שותף להפצה בלבד, אולי גם לשיווק, אך את המשך הפיתוח והייצור תמשיך לבדה.

בחברת גמידה סל טבע שותפה ב-50% במיזם האחראי על המוצר המוביל של החברה, ובעבר החזיקה בזכויות השיווק למוצר. טבע ויתרה על זכויות השיווק של המוצר, ואם תחליט גם לא להמשיך לתמוך במיזם המשותף, חלקה בו ידולל. לגמידה ישנם שני בעלי מניות שהביעו מחויבות בעבר - כת"ב ואלביט מדיקל, ולמיזם יש הון להמשיך כשנה קדימה.

בכת"ב, שבה טבע מחזיקה ב-14%, עברה השליטה לקבוצת אקסס של לן בלווטניק, כך שלא צפויות לה בעיות מימון. אולם האתגר יהיה למצוא שותפים לפרויקטים, שעד כה מוסחרו לטבע כברירת מחדל.

 אם תלכי מי יממן אותי