קודקוד בתנועה: הסודות של אבטחת העילית בארץ ובעולם

בשבוע שעבר סיים צחי הנגבי את עבודתו אצל אלי סבאג, יו"ר ג'י.פי.אס גלובל, חברה כפר-סבאית קטנה המפתחת אזיקים אלקטרוניים, לפיקוח אחר אסירים ועצירים שאינם שוהים מאחורי הסורגים. לא במקרה בחר סבאג בשר לשעבר, שיעבוד לצדו בשנתיים שבהן מצא עצמו הנגבי בגלות שמחוץ לכנסת, בעקבות הרשעתו במתן עדות שקר. "הרקע שלו כשר משפטים וכשר לביטחון פנים הוא קלאסי בשביל החברה שלי. נושא האזיקים האלקטרוניים נמצא ברוב העולם באחריות משרדי המשפטים", מסביר סבאג, שמחזיק גם בחברות ארזים וליין ביט מערכות, שעוסקות בפרויקטים מתחום האבטחה.

סבאג אינו הראשון שגילה את האפשרויות הגלומות בשכירתם של בכירים לשעבר במערכות הביטחון והשלטון, כדי להפיק תועלת מהקשרים ומההילה שהם מביאים איתם; אבל הוא בין הבודדים שמתארים בכנות את השיקולים שמאחורי שכירת שירותיהם של אותם בכירים ואת ההתלבטויות באשר לשאלה אם הם באמת מצדיקים את ההוצאה שמורכבת משכר גבוה ומעמלה שמנה במקרה שאותו בכיר אכן סוגר עסקה.

בג'י.פי.אס גלובל, המבקשת להתמודד במכרז שהוציא לאחרונה שירות בתי הסוהר, מועסקים גם נציבת שירות בתי הסוהר לשעבר אורית אדטו וסגן המפכ"ל לשעבר דני ברינקר, ששימש גם כמנכ"ל המשרד לביטחון פנים. לתפקיד נשיא גושן, חברת אבטחה שסבאג הקים ומכר לפני שנתיים לתאגיד האמריקאי טי אנד אם, מינה סבאג ב-2006 את גבי אשכנזי, שפרש באותם ימים מצה"ל אחרי שהפסיד לדן חלוץ את הרמטכלות.

"את נושא הלשעברים אני מכיר היטב", אומר סבאג. "נפגשתי עם אנשים לא פחות בכירים מצחי הנגבי בשנים האחרונות. החלטתי לעבוד עם צחי כי אצלו הכול היה מאוד קל. הצעתי הצעה, הוא ביקש לחשוב על זה, חזר ואמר בסדר. הצעתי הצעה כספית, אמר בסדר וסגרנו. היו לשעברים שרצו ישר מניות בחברה. אתם בקושי מכירים את החברה, תבדקו מי אנחנו, תבקשו דוחות כספיים, רשימת לקוחות - להיות חלק מחברה זה לא רק נכסים אלא גם התחייבויות, כשהחברה נכנסת להשקעה גם אתם צריכים להביא כסף מהבית. זה רק הראה לי שהם לא מבינים כלום בעסקים. אמרתי כבר לאחד מהם שזו בקשה שמעידה על חוסר ניסיון".

לא מן הנמנע שהנגבי, שמונה ליו"ר מטה יום הבחירות של הליכוד, למרות מיקומו הדחוק ברשימה לכנסת (מקום 25), עוד יהיה שר בממשלה הבאה. האם מבחינת סבאג מדובר בהשקעה לטווח ארוך? "ישראל זו לא אפריקה", הוא משיב. "צחי יוכל להגיד מילה טובה, לא יותר. אם יגיע ארצה השר לביטחון פנים של בוטסואנה, ונורא ארצה להיפגש איתו, וצחי במקרה ייפגש איתו, אני יכול להגיד לו, תגיד מילה טובה במסדרון. אבל הוא בחיים לא יקרא לאותו שר ויגיד, 'זה חבר, עשיתי איתו עסקים'. כמו שזה לא עבד ככה עם גבי אשכנזי. הם לא מסתכנים".

"פה בארץ, אנשים לא עושים שום מהלכים לקדם אותך עסקית, כי זו ביצה קטנה וההוא יגיד להוא שיגיד להוא. חו"ל זה חו"ל, אם אני מתמודד באיזה מכרז באפריקה, ויש לי קשר דרך שר לשעבר, יותר קל לו לעבוד בשבילי באפריקה. גם אז, הוא לא ירחיק לכת ויגיד, תנו לו את המכרז. בדרך כלל זה לא בדנ"א של שר. אבל הוא כן יגיד, 'בואו תיפגשו איתם, אלה חבר'ה טובים עם טכנולוגיה מתקדמת', ומילה כזאת שווה הרבה".

- גבי אשכנזי לא ידע לדחוף?

"גבי שימש כנשיא. זה תפקיד ייצוגי, שבו האדם שם את יוקרתו כדי לקדם פגישות ולפתוח לנו שווקים. מעבר לשכר הקבוע, הוא אמור היה לקבל עמלה, כשנסגרת עסקה שהוא סייע בהצלחתה".

- וזה קרה?

"לא, כי בכל זאת הוא בא מהעולם הצבאי, והיה אצלנו רק חצי שנה. לא הספיקה להתפתח אצלו הראייה של איש עסקים. זה דבר שמצריך השתפשפות. משא ומתן בעולם העסקי לא דומה למשא ומתן במערכת ביטחונית. בעסקים, אתה צריך להביא את הכסף, להילחם על הפרנסה שלך; זה לא כמו במערכת הביטחון, שיש תקציב ואתה רק חושב איך לבזבז אותו. אני אומר את זה ככה בזהירות, אבל נראה לי שהתייחסו אליו ביותר כבוד אחרי שמונה למנכ"ל משרד הביטחון ולרמטכ"ל מאשר בתקופה שבה הוא נפלט מצה"ל אחרי שהיה סגן רמטכ"ל. הוא קבע פגישות וניסה לשדך ביני לבין כמה חברות, אבל לא הייתה איזו פריצת דרך. הוא גם חיבר ביני לבין בועז הרפז".

"לא טיפוס של קונספירציות"

העסק שמעניין את סבאג כרגע, והוא מבחינתו גם העילה לראיון הזה, הוא המכרז לציוד לפיקוח אלקטרוני שהוציא שירות בתי הסוהר. הזכייה במכרז חשובה לו מכמה סיבות. היא מסייעת לו להתמודד במכרזים נוספים בעולם, בכך שהיא מראה קבלות בנמל הבית שלו, ישראל, וגם מאותתת שיש עתיד להשקעה הגדולה שלו בג'י.פי.אס גלובל בשנים האחרונות. "השקעתי בחברה 10 מיליון שקל, ויש עוד 5 מיליון שקל בתקציב לפיתוח", הוא מסביר. "זה רק אני, בלי שותפים. אני מחכה למכרז הזה המון זמן. זה לא שיש לי 100 מיליון שקל בבנק, ואני יכול לשים 10 מהם בחברה".

- איפה אתם עובדים כיום?

"זכינו במכרז הלאומי לאזיקים אלקטרוניים באלבניה, בהיקף של עשרות מיליוני שקלים, ואנחנו עובדים עם משטרות ועם גופי אבטחה בחו"ל. פה בארץ עומד להיות מאבק לא קטן סביב המכרז הזה, כי אין הרבה חברות בתחום. בכל מכרז שאנחנו ניגשים אליו בעולם, פוגשים את אותם שחקנים".

סבאג, על עשרים עובדיו ("אנחנו חברת בוטיק"), מבקש למעשה להתמודד מול הקונגלומרט האמריקאי 3-אם, שמספק באמצעות חברת אלמוטק את ציוד הפיילוט של פרויקט האזיקים האלקטרוניים שרץ בישראל בשמונה השנים האחרונות. מה שמביא את סבאג "לבחון שיתוף פעולה עם חברה ישראלית גדולה", כדי לשדרג את סיכוייו.

"גם אני רוצה להיות מיליונר"

סבאג נכנס לתחום האבטחה כשהשתחרר מהצבא בדרגת סגן. הוא עבד באירופה כמאבטח בחברה של פורשי משרד ראש הממשלה, שאבטחה אוליגרכים שנמלטו ממדינות חבר העמים. "האנשים האלה, גם בים את רואה שהם עשירים, כי השעון שלהם עולה 100 אלף דולר והמשקפיים 50 אלף. אתה צריך תמיד להיות דרוך איתם, לא רק בגלל פשיעה מאורגנת, אלא גם מסתם קרימינל שעובר ברחוב ושם עין על השעון".

- עבודה מעניינת?

"יש המון עבודה של שבירת שגרה. לנסוע בצירים משתנים, להחליף את הרכבים ואת המקום שבו המאובטח יושב ברכב. זו עבודה מאוד שוחקת. אתה חי למעשה בכלוב של זהב, באחוזה מאוד מפוארת, ליד אנשים כמו קרטיה, אבל אתה רק המאבטח של האיש, אתה לא נהנה מהחיים האלה. רק צופה בהם מקרוב ומקבל חמישה ימי חופשה פעם בשלושה חודשים. בתקופה הזאת החלטתי שאני רוצה להצליח בחיים. כשאתה נחשף לעושר כל-כך גדול זה עושה לך משהו. אתה אומר לעצמך, גם אני רוצה להצליח ולהיות מיליונר. בלי להתיפייף".

"היה חשש שהוא עלול להיפגע"| סבאג על מאחורי הקלעים של אבטחת הרב עובדיה יוסף

המאובטח היוקרתי ביותר ברזומה של סאבג היה הרב עובדיה יוסף, מנהיג ש"ס, שקיבל אבטחה צמודה במימון בית הרב. "לא יודע להגיד לך אם הוא פחד בעצמו, כי הוא לא שיתף אותנו בתחושות שלו, אבל בסביבתו חששו שיפגעו בו, בתקופה שבה העימות עם החמאס הוגדר גם כעימות דתי. הם חששו שהחמאס יבצע פעולת תגמול על חיסול ראשי התנועה ויפגע ברב עובדיה. שכרנו דירה לידו כדי לא לחלל שבת, ועבדנו עשרה אנשים מסביב לשעון, עם רכבים מקדימים לכל אירוע ועם שערים מגנומטריים בכל מקום שהגיע אליו. אחרי ההתנקשות בשייח יאסין, מערך האבטחה תוגבר עוד יותר. אף אחד לא ידע מתי הרב מגיע ולאן הוא נוסע, למעט הסביבה הממש קרובה".

- ואיך הוא קיבל אתכם?

"מאוד יפה. 90% מאיתנו היו חילונים, והוא תמיד שאל מה שלומנו ומה שלום המשפחה, וכשליווינו אותו לאירוע הוא תמיד ביקש מהעוזרים שלו לדאוג למאבטחים לאוכל".

- למה זה נפסק? נשמע שחלק מהעסק נבע משיקולי יוקרה שהחצר שלו רצתה לשדר.

"אני חושב שלא. לפי הלך הרוח שהיה אז, באמת היה חשש שהוא עלול להיפגע. הם הפסיקו את האבטחה כשהרגישו שכבר אין צורך. הרב התבגר ומיעט לצאת. וזה גם היה נורא יקר".

- חטפתם ממנו סטירות מדי פעם?

"המון. אבל כמו שאת יכולה לנחש, מאבטח עובר אימונים כאלה, שסטירה כזאת לא מזיזה לו".

הכתבה המלאה - במגזין G