הקלות במכירת נכסי ירושה

סעיף 48א(ה)(1) לחוק מיסוי מקרקעין מאפשר למוכר מקרקעין לבקש כי חישוב המס על השבח הריאלי ייעשה כאילו נבע השבח בחלקים שנתיים שווים על פני תקופה של ארבע שנות מס או על פני תקופת הבעלות בנכס, לפי הקצרה שביניהן, והמסתיימת בשנת המס שבה נבע השבח. מטרת הסעיף היא לאפשר להקטין את שיעור מס השבח על ידי חלוקת השבח על פני מספר שנים כך שהשבח המיוחס לכל שנה יהיה קטן יותר וכפועל יוצא יקטן מס השבח בהתאמה.

בפברואר האחרון ניתן על ידי ועדת הערר במחוז תל אביב פסק הדין בעניין גוטצייט (ו"ע 1290-09) שבו נקבע בדעת רוב, כי מקבל מתנה, המוכר את המקרקעין שקיבל במתנה, זכאי לבצע פריסה גם של השבח שנצמח בתקופת החזקת הנכס על ידי נותן המתנה.

בנסיבות המקרה, נותנת המתנה רכשה את הזכויות במקרקעין ב-1987, והעבירה אותן ללא תמורה לעוררות באוגוסט 2007. העוררות מכרו את המקרקעין בדצמבר 2007, דהיינו כארבעה חודשים בלבד לאחר קבלתם במתנה. העוררות ביקשו לפרוס את השבח מכוח סעיף 48א(ה)(1) לחוק לתקופה של ארבע שנות מס, בין השנים 2000 ו-2004, למרות שתקופת הבעלות שלהן בפועל במקרקעין הייתה בת ארבעה חודשים בלבד ולכאורה לא עמדה בלשון החוק הקובע כי הפריסה אפשרית רק על פני תקופת הבעלות בנכס.

ועדת הערר אימצה את עמדת העוררות וקבעה כי תכלית החקיקה בעניין הפריסה היא לבזר את ההתעשרות על פני תקופת צבירתה, ולאור העובדה שמקבל המתנה מתחייב במס שבח גם בגין השבח שנצמח בידי נותן המתנה, הרי שיש לאפשר לעוררות לפרוס את השבח על פני ארבע שנים, הגם שבעלותן בפועל בנכס הסתכמה בארבעה חודשים בלבד.

החלטת מיסוי 5825/12 שניתנה על ידי רשות המסים מאמצת את עמדת ועדת הערר בעניין גוטצייט גם במקרה של הורשת נכס מקרקעין ומכירתו על ידי היורשים. בהחלטת המיסוי נקבע שלאור העובדה שהעוררים נכנסים בנעלי המורישים לצורך קביעת יום הרכישה והשבח החייב במס, יש לחשב את תקופת בעלותם בנכס גם לצורך הפריסה מיום רכישת המקרקעין על ידי המורישים.

אם עד עתה היו ספקות לעניין תחולת הלכת גוטצייט גם על נסיבות של ירושה, להבדיל מהענקת נכס במתנה, באה החלטת המיסוי והסירה ספקות אלו ונראה שיהיה בכך כדי להשליך על תיקים תלויים ועומדים המתנהלים בסוגיה זו.

הכותבים מומחים למיסוי נדל"ן