חולת סרטן: עשירי ארסוף מונעים מפשוטי העם את הגישה לחוף הים

חולת סרטן רצתה בסה"כ להגיע עם הרכב לחוף הים שלמרגלות ארסוף, תשושה מהטיפולים הקשים שעברה - והשומר סירב להכניסה ■ העותרים דורשים להוציא צווי הריסה לגדר המקיפה את היישוב, לשערי הכניסה אליו ולמבנה השומר

חופי הים של מדינת ישראל אמורים להיות פתוחים ונגישים לכלל הציבור. ב-2004 אף אישרה הכנסת את חוק החופים, שמטיל מגבלות על בנייה במרחק 300 מקו החוף. ואולם, ישנם עדיין מקומות שבהם הגישה לאדם או לרכב לחוף הים חסומה על-ידי מקומות יישוב. אחד היישובים הבנויים בסמוך לחוף הים הוא יישוב היוקרה ארסוף, המשתייך למועצה אזורית חוף השרון.

ארסוף שוכן בגובה של כ-35 מטרים לאורך מצוק הכורכר, סמוך מאוד לחוף הים שמדרום למושב רשפון ולגן הלאומי חוף השרון, ומתגוררות בו כ-40 משפחות, ביניהן שגריר מקסיקו בישראל, שגרירת דנמרק וכמה מאנשי העסקים המוכרים במדינה.

לצפות בים מן המצוק

בעתירה שהוגשה היום (א') לבית המשפט המחוזי מרכז נגד הוועדה המקומית לתכנון ובנייה חוף השרון ונגד מהנדס הוועדה, ירדן ערמון, מבקשים שני אזרחים מבית המשפט לחייבם להוציא לאלתר צווי הריסה לגדר המקיפה את ארסוף וכן לשערי הכניסה ליישוב ולמבנה שמשמש את השומר בכניסה ליישוב. זאת, בטענה כי כל תכליתם של המבנים הללו בארסוף הינה למנוע גישה של הציבור הרחב לים דרך שכונת היוקרה, ולכן הם אינם חוקיים, ויש להרוס אותם.

העותרים, עו"ד גיא אופיר, שהוא גם עורך הדין המייצג בה, וידידתו, טופז שורץ, מגוללים בעתירה את סיפוריהם האישיים, "שהצטלבו זה בזה", ובעקבותיהם הם החליטו להגיש את העתירה.

לפי העתירה, "לפני מספר חודשים, בסיום מסכת טיפולים קשה שעברה כדי להיאבק במחלת הסרטן, כששורץ נמצאה בתשישות פיזית ונפשית מהטיפולים, הסיע אותה בעלה ברכב לחוף הים בארסוף, שכן שם ניתן להתקרב עם הרכב אל בסיס הכביש עד לקצה המצוק החולי ולרדת אל החוף, או לפחות לצפות בים מן המצוק".

לטענתה של שוורץ, לאכזבתה ולאכזבת בעלה, השומר בכניסה לשכונת ארסוף סירב להכניסם, וגם כאשר הם הסבירו לו את מצב הדברים הוא הבהיר להם כי הוא פועל לפי הנחיות שקיבל, וכי אם יפר את ההוראה, הוא עלול לשלם על כך בתפקידו. לטענת העותרת, בחוסר ברירה היא נאלצה לחזור על עקבותיה.

אופיר, עורך דין הפעיל בעניינים ציבוריים, כתב בעתירה כי הוא, כחובב טבע שאוהב לטייל באזור ארסוף, ו"ככל ישראלי אחר, סובל מפגיעה קשה שלא כדין בזכותו הטבעית להיכנס אל היישוב ולהגיע אל חוף הים, שכידוע הינו חוף ציבורי עבור כל אזרחי ישראל".

לדברי שורץ ועו"ד אופיר, במשך כשנתיים מלין אופיר בתכתובות ובהליכים משפטיים על הבנייה הלא חוקית בארסוף, שנועדה, לטענתם, למנוע מאזרחים, "פשוטי העם", שאינם תושבי ארסוף, את הגישה לחוף הים הסמוך לשכונה.

הוספת מבנים שלא כדין

"היישוב ארסוף נבנה בשטח של שמורת הטבע ארסוף, על חוף הים מערבית לקיבוץ שפיים, "תוך הריסת שמורת הטבע ובניית שכונת יוקרה לעשירי ישראל על קו החוף. כיום בנייה כזאת אסורה על-פי דין", פתחו שורץ ואופיר את עתירתם.

לדבריהם, על אף שהקמת היישוב נעשתה בחטא - לא בכך עוסקת העתירה - אלא בהוספה של מבנים בשטח שלא כדין ובאישורים בדיעבד. "היישוב הוקף בגדר היקפית, בכניסה אליו הוצב שער ומבנה עבור שומר המאויש 24 שעות ביממה, 7 ימים בשבוע, כאשר מי שאינו מבין הדיירים או אנשי שלומם אינו מורשה להיכנס ליישוב, כאשר הגישה אל חוף הים הינה באמצעות היישוב".

העותרים מדגישים כי שער היישוב לא נועד למנוע כניסתם של גנבים אלא הוא שער המונע כניסה של מי שאינו מאנשי השכונה. "כך, היציאה מהשכונה חופשית, והיוצא בשער אינו נבדק שאכן הרכב עימו הוא יוצא נמצא בחזקתו, שהרי השער מונע כניסה בלבד של 'פשוטי עם'", נטען בעתירה.

לדברי אופיר, במאי 2011, ולאחר שהוא ביקש להגיע לחוף הים בארסוף, נודע לו לראשונה כי גדר השכונה, שער הכניסה, שער אחורי ומבנה השומר נבנו ללא היתר. לטענתו, משלב שנודע לו כי בשכונת ארסוף עומדים מבנים בלתי חוקיים, המשמשים לפגיעה בזכויות הציבור, הוא החל לפעול כדי לתקן את המעוות.

ואולם, לטענתו, מכתביו ופניותיו אל הוועדה המקומית לתכנון ובנייה חוף השרון בעניין לא נענו. "פניותיו של העותר נותרו ללא מענה, כ'קול קורא במדבר', תוך שהמבנים שנבנו ללא היתר ושלא כדין עודם עומדים וקיימים, תוף שהם פוגעים בזכויות בסיסיות של העותר ושל יתר הציבור", נטען בעתירה.

"הכשרת השרץ"

עוד מציין עו"ד אופיר כי לאור אי-המענה לפניותיו הוא הגיש תביעה סמלית לפיצויים נגד הוועדה לבית משפט השלום בראשון-לציון, בטענה כי התנהלות מהווה הפרה של החוק.

לדבריו, ב-10 באוקטובר 2011 התביעה הסתיימה בפשרה, שבה התחייבה הוועדה המקומית לתכנון ובנייה חוף השרון לתת לו תשובה מפורטת ועניינית לכל מכתביו ולשלם לו פיצוי סמלי בסך 1,000 שקל.

לפי העתירה, ב-4 במארס 2012 נמסר לאופיר מכתב מטעם הוועדה שאישר כי אכן שער הכניסה לארסוף נבנה ללא היתר, וכי הנושא הועבר למחלקת הפיקוח של הוועדה. "תשובה לאקונית זו לא כללה התייחסות כלשהי ליתר המבנים, לא כל שכן תשובה מניחה את הדעת לגבי השער", נטען.

לפי הנטען, בהמשך המשיכה הוועדה המקומית בהתנהלותה המזלזלת כלפי אופיר, כאשר ב-28 באוקטובר 2012 הם החליטו "להכשיר את השרץ" ולתת אישור בדיעבד להצבת השער.

"נראה כי המשיבים פנו אל דיירי שכונת ארסוף, התריעו בפניהם כי מישהו מלין על הבנייה הלא חוקית ו'המליצו' להם להגיש בקשה למתן היתר, תוך מתן היתר מזורז", נטען.

לסיכום עתירתם, טוענים אופיר ושוורץ כי המשיבים הכשירו את בניית שער היישוב, שתכליתו לסגור דרך גישה ציבורית לים בחוסר סמכות, ותוך התעלמות מפניות העותר.

כן הם טוענים, כאמור, כי יש להוציא צווי הריסה לגדר היישוב וכן לשערי הכניסה ליישוב, שלדבריהם נועדו למנוע את גישת הציבור לחוף הים, ולכן אינם חוקיים.

העתירה הוגשה באמצעות עו"ד אופיר עצמו וכן עורכי הדין עופר מוסקוביץ' ואייל רינות ממשרדו.

"אין כל דרך לרדת ממצוק ארסוף לחוף הים. העושה זאת שם נפשו בכפו"

מהמועצה האזורית חוף השרון נמסר בתגובה לעתירה שהגישו עו"ד גיא אופיר וטופז שורץ, בדרישה להוציא צווי הריסה לגדר המקיפה את היישוב ארסוף, לשערי הכניסה ליישוב ולמבנה שמשמש את השומר בכניסה ליישוב, כי: "נכון למועד פנייתכם, הוועדה המקומית לא קיבלה עתירה כלשהי. כך שאין ביכולתה להגיב למצוין בה.

"לגופו של עניין: ההתנסויות האישיות של שורץ ועו"ד אופיר אינן מוכרות לנו, ולא קיבלנו בגין כל תלונה. תמוה יותר סיפורם, שכן אין כל דרך לרדת משטחי מצוק ארסוף לחוף הים. העושה זאת שם נפשו בכפו. למרגלות ארסוף אין כל חוף רחצה מוכרז. החוף המוכרז היחיד הקיים במועצה מצוי למרגלות קיבוץ געש בתחום הגן הלאומי חוף השרון.

"בנוגע לשער - הוועד של היישוב הקים שער בכניסה יחד עם ביתן שומר. השער הוקם ללא היתר, והוועדה המקומית פועלת בדרכי אכיפה כנגד הגורמים האחראים להצבתו. במקביל הוגשה בקשה להיתר על-ידי ועד היישוב להסדרת השער.

"הוועדה המקומית אישרה את הקמתו בכפוף למילוי תנאים ואישורי הגורמים המקצועיים המוסמכים, כמו משרד התחבורה והמשטרה. בהחלטת הוועדה המקומית בתנאי ההיתר נכתב כדלקמן: 'השער נועד למניעת גניבות ובטחון. הוא יופעל בשעות הלילה לפי הנחיות המשטרה. קיום השער לא ימנע כניסת מבקרים ליישוב או יגרום לעיכובים בדרך כלשהי'. הוועדה המקומית השיבה לפניות בנוגע לשער ולדרכי האכיפה, וכן ציינה את החלטת הוועדה בדבר מתן היתר.

"למרבה הצער, הנייר סובל גם חצאי אמיתות, וכך במקרה הזה, שכן טענתו של עו"ד אופיר, כאילו היישוב הוקם בחטא תוך הריסת שמורת טבע, רחוקה מן האמת. לא היה ולא נברא. שטחי הגן הלאומי מצויים צפונית ליישוב. ארסוף הוקם לפי החלטת מדינת ישראל ובתי המשפט שלה".