ארגונים בעולם הפסידו השנה 3.5 טריליון דולר בגלל מעילות עובדים

סקר בינלאומי ניתח 1,400 מקרי הונאה שנעשו ב-94 מדינות וחשף ממי צריך וכדאי להיזהר ■ את המקום הראשון והמפוקפק בטבלת המועלים קוטפים אנשי מחלקות הכספים והנהלת החשבונות ■ ואיזה ענף סופג את מרב העקיצות?

"עבריינות תעסוקתית" מוגדרת כ"ניצול מכוון של מקום העבודה לצורך תועלת אישית מהנכסים או מהמשאבים של הארגון, ובכלל זה הונאות, מעילות, גניבת ידע, קבלת שוחד ועוד".

הגוף שחוקר את תחום העבריינות הזאת הוא "הלשכה העולמית לבוחני הונאות" Association of) certified fraud Examiners), האיגוד המוביל בעולם להכשרה ולהדרכת גופים במטרה למנוע הונאות ומעילות.

הלשכה, שעורכת מדי פעם סקרים נרחבים בתחום ההונאות, פרסמה סקר שנתי, שבחן את מקרי ההונאה שהתרחשו בעולם בשנת 2012. הסקר, שמבוסס על כ-1,400 מקרי הונאה שהתרחשו ב-94 מדינות, הוא המקיף והמקצועי ביותר בעולם.

מהסקר, שמתפרסם לראשונה ב"גלובס", עולה כי ארגונים בעולם הפסידו השנה סכום-עתק של 3.5 טריליון דולר בגלל הונאות ומעילות - 5% מהיקף הכנסתם. לשם השוואה, מהסקר הקודם שבוצע ב-2010 עלה כי ההפסד הכולל מהונאות הסתכם ב-2.9 טריליון דולר.

היקף ההפסדים הממוצע שנגרם לארגונים מעבריינות תעסוקתית הסתכם ב-140 אלף דולר. מרבית המעילות הן בהיקף של עד 200 אלף דולר, אך עם זאת, אחוז גדול מאוד של המעילות (20%) הן בהיקף של יותר ממיליון דולר.

מדובר בירידה בהיקף הממוצע של מעילה לעומת הסקר הקודם ב-2010, שהיה 160 אלף דולר, וכן בירידה במעילות הגדולות, כאשר ב-2010 - 25% מהמעילות היו בהיקף של יותר ממיליון דולר.

סוג הארגון שנפגע

הסקר הבינלאומי בדק איזה ארגונים נפגעים מהונאות יותר מאחרים. מהסקר עולה כי ב-40% מהמקרים מדובר בארגונים פרטיים, 28% מהנפגעים הם חברות ציבוריות, 16.8% גופים ממשלתיים, ו-10.4% מלכ"רים.

בהתחשב בהיקף הכספי של הפעילות בחברות פרטיות, מתברר כי ארגונים אלה חשופים לעבירות יותר מכל סוג אחר של ארגונים. עוד עולה מהסקר כי מרבית העבירות בוצעו בארגונים שבהם יש פחות מ-100 עובדים (31.8% מהמקרים), לעומת 20.6% מהמקרים בארגונים שבהם יש יותר מ-10,000 עובדים.

הענף שבו התרחשו המספר הרב ביותר של עבירות הוא ענף הבנקאות והשירותים הפיננסיים, עם 16.7%; אחריו - הגופים הממשלתיים והציבוריים, עם 10.3%; ענף הכרייה מוביל בנזק הממוצע שנגרם לארגונים - 500 אלף דולר; לעומת ענף החינוך, שבו הנזק הממוצע היה כ-36 אלף דולר "בלבד".

סוגי ההונאות

מניתוח סוגי ההונאות מצטיירת תמונה המתארת את האופן שבו עובדים מועלים בכספי החברה. בארצות-הברית, ב-25.1% מהמקרים ההונאה נגרמה כתוצאה משחיתות. הונאות בתחום הבילינג (חיוב) היוו 26.1% מהמקרים; הונאות שכר קרו בפחות מ-12% מהמקרים, על אף שתשלומי שכר נעשים בכל חברה.

רו"ח עופר אלקלעי, מומחה לחקר מעילות ושותף בפירמת הביקורת החקירתית אלקלעי-מונרוב, אומר כי בארה"ב, בניגוד לישראל, החליטו להילחם בנחרצות בתופעת השחיתות. לאחרונה חתם שם הנשיא ברק אובמה על יוזמת חקיקה להגנה משמעותית על עובדי ציבור 'מלשינים', שיובילו לחשיפת שחיתויות והונאות במגזר הציבורי.

לדברי אלקלעי, "באמצעות החוק החדש קל יהיה יותר להעניש מנהלים בשירות הציבורי שינסו להתנכל לעובדים שחשפו שחיתות. לעומת זאת, בישראל המצב חמור יותר. חושפי שחיתויות נחשבים ל'מלשינים'. את השוני בגישה ובתפיסה רואים כבר בשם שניתן בישראל לקו החם - 'מלשינון', בעוד בארה"ב השם הוא פשוט - 'HOT LINE'.

"עד כמה המצב חמור בארץ ניתן לראות ממחקר שהראה כי מבין 15 מקרים של עובדים שפוטרו מעבודתם בעקבות חשיפת שחיתות, ב-13 מקרים דחה בית המשפט את התביעות להחזרתם לעבודה, ורק בשני מקרים הוחזרו עובדים כאלה לעבודתם".

מקרי שחיתות לפי אזורים גיאוגרפיים

הניתוח של מקרי השחיתות לפי אזורים גיאוגרפיים נועד לסייע לארגונים לקבל מידע אודות אזור מסוים בטרם התרחבותם לאזורים חדשים. בארצות-הברית דווח על המספר הרב ביותר של מקרי שחיתות (195). עם זאת, מקרים אלה מהווים 25.1% בלבד מסוגי ההונאות. באסיה, שיעור מקרי השחיתות מהווה 51% מכלל סוגי ההונאות.

הסקר בחן גם את ההשפעה של קיום מגוון בקרות שונות בחברה על היקפי המעילות בארגונים. השוואה בין הארגונים אשר נקטו "בקרות מונעות" ובין אלה שלא עשו כן, מוכיחה את האפקטיביות של הבקרות המונעות המבוצעות בחברות. כמו כן, מהסקר מתברר גם אילו מן הבקרות אשר ננקטו הן האפקטיביות ביותר, ואיזו בקרה הפחיתה את היקפי ההונאות והתרמיות אשר התבצעו בארגון.

פעולת הבקרה אשר מקטינה במידה בולטת ביותר את היקף המעילה הממוצע בארגון היא עריכת ביקורת של ההנהלה, Management Review. בקרה כזו מקטינה את הנזק הממוצע ב-45.9%.

לדברי רו"ח אלקלעי, "במסגרת הסקר מיפו הסוקרים את תהליכי העבודה של הארגון ובחנו את האפשרות להתרחשות של מעילה בעבודה. בכל תרחיש נבחנו מספר פרמטרים, בהם: טיב הבקרות למניעת המעילה, נאותות תהליכי העבודה, והנזק המקסימלי שיכול להיגרם לארגון כתוצאה מהמעילה.

"שקלול הפרמטרים הנ"ל ומתן ניקוד לכל תרחיש איפשרו לארגון לזהות את התרחישים שבהם הסיכון למעילה ולנזק משמעותי גדולים יותר, ולהיערך לביצוע תוכנית עבודה רב-שנתית לצמצום החשיפות שהתגלו.

"בקרות אחרות אשר חצו את ה-40% בשיעור הפחתת היקפי ההונאות הן תוכנית תמיכה בעובדים ו-'קו חם', תוכנית שלפי המחקר הייתה אחת הבקרות הפשוטות והיעילות ביותר".

תפקיד מבצע העבירה

מהסקר עולה עוד כי האלמנט אשר משפיע באופן הבולט ביותר על היקף הנזק לארגון, נובע מתפקידו של מבצע העבירה בתוך הארגון. הנזק שנגרם לארגון מעבירה של מנהל או של בעל מניות הוא גבוה פי 9.5 מהנזק שגורמת עבירה של עובד רגיל בארגון - 60 אלף דולר לעובד מול 573 אלף דולר למנהל או לבעל מניות.

הדרג הניהולי הבכיר של הארגונים ביצע 159 הונאות מבין המקרים שנסקרו במחקר, אשר הגיעו לנזק בהיקף ממוצע של 500 אלף דולר למקרה הונאה. הדרג הניהולי הזה אף הגיע אל המקום השלישי בתדירות הביצוע של הונאות ותרמיות.

את המקום הראשון בהונאות כובשים אנשי מחלקות הכספים והנהלת החשבונות - עם 293 מהמקרים, בהיקף כספי ממוצע של 183 אלף דולר למקרה הונאה.

במקום השני נמצאים אנשי מחלקת המבצעים עם 232 מקרים, בהיקף כספי ממוצע של 100 אלף דולר. במחלקה המשפטית היו 8 מקרי הונאה בלבד, אך עם היקף כספי ממוצע של 180 אלף דולר.

לדברי רו"ח אלקלעי, השיטות הנפוצות של מעילות על-ידי אנשי כספים בארגון הן גניבת תקבולים מלקוחות וכן רישומים של מתן הנחות, זיכויים או חובות אבודים, ואף גלגול היתרות בין כרטיסים שונים של לקוחות עד שקיים קושי לבדוק את מצב היתרות.

במקרים רבים מתגלה כי גניבת כספים התאפשרה על-ידי רישום זיכויים בכרטיסי ספק, או שימוש כפול בחשבוניות של הספק וגניבת התשלומים שנועדו לספק. גם שינוי פרטי חשבון הבנק של הספק לפרטי חשבון בנק של מקורבים היא שיטה נפוצה, וכך גם גניבת כספים של לקוחות ומשלוח אישורי יתרות כוזבים ללקוחות, וכן גניבת כספים מחשבון הבנק וביצוע התאמות בנק כוזבות.

הסקר מצא גם קשר ישיר בין הוותק של העבריין בעבודה ובין היקף הנזק אשר נגרם לארגון. ככל שתקופת עבודתו של העובד בארגון ארוכה יותר - כך הנזק עולה. עובד עבריין שהועסק מעל 10 שנים בארגון גרם לנזק ממוצע של 229 אלף דולר, לעומת נזק ממוצע של 25 אלף דולר לעובד שנמצא בארגון פחות משנה.

לדעת עורכי הסקר, הדבר נובע משתי סיבות. הסיבה הראשונה היא שככל שהעובד נמצא יותר זמן בארגון, הוא מתקדם בסולם הדרגות, והדבר מאפשר לו ביצוע עבירות בהיקפים גדולים יותר; הסיבה השנייה - האמון בעובד הולך וגדל עם התמשכות עבודתו. מתברר כי אמון הוא מרכיב מרכזי בביצוע עבירות.

ומה בעניין עבירות של מגדר? הסקר מראה כי שיעור העבירות אשר מבוצעות על-ידי גברים גבוה בהרבה מאשר שיעור העבירות שמבצעות נשים: 65% גברים לעומת 35% נשים. נתון זה הוא הגיוני למדי, כי גברים נתפסים כהרפתקנים יותר וכמעורבים יותר בהימורים, בהלוואות בשוק האפור וכדומה; ואילו נשים נתפסות כשמרניות יותר.

בהתאם, קיים גם פער גדול בין היקף הנזק שנגרם על-ידי גברים לעומת נשים: 200 אלף דולר נזק ממוצע של גברים, לעומת 91 אלף דולר נזק ממוצע של נשים. ההסבר שנתנו לכך עורכי הסקר - גברים מאכלסים יותר תפקידים בכירים, דבר אשר משפיע על היקף המעילות שהם מסוגלים לבצע.

רוב עושי העבירות - בגילאים 41-45

מהסקר עולה עוד כי קיים קשר בין גיל העובד לבין נטייתו לבצע מעילות בארגון שבו הוא מועסק. מרבית העבירות בוצעו על-ידי עובדים בגילאים 41-45 (19.6%), ורק מיעוט מהעבירות בוצעו על-ידי עובדים בני יותר מ-60 (3.1%), או על-ידי עובדים מתחת לגיל 26 (5.8%).

כן נמצא קשר ישיר בין הגיל להיקף הנזק: ככל שהגיל עולה, כך עולה גם היקף הנזק. הנזק שנגרם על-ידי עובדים בני 51-55 - 600 אלף דולר - היה גדול פי 24 מהנזק שנגרם על-ידי עובדים מתחת לגיל 26 (25 אלף דולר).

עוד נמצא כי ככל שההשכלה עולה, כך עולה גם היקף הנזק. על אף ש-25.3% מהעבירות בוצעו על-ידי עובדים ללא השכלה אקדמית, הנזק הממוצע שנגרם על-ידי בעלי השכלה גבוהה - 300 אלף דולר - היה פי 4 יותר גדול מהנזק הממוצע של עובדים חסרי השכלה אקדמית (75 אלף דולר).

יצוין כי השכלה היא אחד המרכיבים בקביעת עמדת מבצע העבירה. ככל שהשכלה גבוהה יותר, סביר כי העובד יהיה בעמדה בכירה יותר, ולכן גם גדלה האפשרות לביצוע עבירה בהיקף ניכר יותר.

ממצא נוסף מהסקר הוא שמרבית מקרי המעילות בוצעו על-ידי עובד אחד בארגון (58%). עם זאת, במקרים של שיתוף-פעולה בין מספר עובדים בארגון, היקף הנזק שנגרם לארגון היה פי 2.5 - 100 אלף דולר בממוצע לעבירה של עובד בודד, מול 250 אלף דולר לשיתוף-פעולה. ל

דברי עורכי הסקר, ממצא זה הגיוני, כי שיתוף-פעולה בין גורמים בארגון מביא לנטרול הבקרות אשר מסוגלות לאתר עבירות, כגון הפרדת תפקידים.

עבריינים רבים נוטים לחזור ולבצע פשעים, אולם ככל שמדובר בעבירות הונאה ותרמית בארגונים, המצב שונה. מממצאי סקר ההונאות הבינלאומי עולה כי במרבית מקרי ההונאה (87.3%), למבצע העבירה לא היה עבר פלילי. רק ב-5.6% מהמקרים הייתה למבצע העבירה הרשעה פלילית קודמת, ואילו ב-5.9% מהמקרים הוגשה נגד מבצע העבירה תלונה בעבר, אולם הוא לא הורשע.

גילוי המעילה: המלשינון מוכיח את עצמו

אחת השאלות המעניינות ביותר היא - כיצד התגלו העבירות שבוצעו בחברות. מסקר ההונאות הבינלאומי עולה כי השיטה הנפוצה ביותר לגילוי העבירות - כ-43% מהמקרים, בהפרש גדול מיתר השיטות - היא באמצעות מידע שהתקבל מגורמים שונים: עובדים, לקוחות וספקים (ראו גרף).

ממצאי הסקר תומכים בדרישות סעיף 301 של חוק סרביינס-אוקסלי ("SOX") על הצורך בהקמת מערך דיווח אנונימי ("קו חם") של תלונות עובדים בדבר אי-סדרים בארגון.

חשוב לציין כי קבלת מידע היא גם הדרך הזולה ביותר לגילוי עבירות, לאור העלות הנמוכה של הקמת קו חם בארגון. ב-7% מהמקרים התגלו העבירות במקרה, וב-14.4% מהמקרים גילוי ההונאה התברר בעקבות הביקורת הפנימית שנעשתה בחברה.

הממצאים העיקריים

* ארגונים בעולם מאבדים כ-5% מהכנסותיהם בשנה עקב מעילות בעבודה. מדובר בהפסדים של 3.5 טריליון דולר. זאת, לעומת 2.9 טריליון דולר בסקר הקודם שבוצע ב-2010.

* מעילה ממוצעת מסתכמת ב-140 אלף דולר. עם זאת, 20% מהמעילות גורמות לארגון נזק של יותר ממיליון דולר.

* המעילה הטיפוסית מתגלית כשנה וחצי אחרי תחילת ביצועה.

* רוב המעילות התגלו בעקבות הלשנה של עובדים אחרים.

* מעילות בדרגים של בעלי סמכות גבוהה גרמו לנזקים בשיעור גבוה יותר. ממוצע הנזק על-ידי בעלים היה 573 אלף דולר; על-ידי מנהלים - 180 אלף דולר; ועל-ידי עובדים רגילים - 60 אלף דולר.

* הנזקים בשיעור הגבוה ביותר נגרמו בגין מעילות שבוצעו על-ידי עובדים ותיקים.

* 87% מהעובדים שהואשמו במעילות היו ללא עבר פלילי.

מעילות
 מעילות

דרכי הגילוי
 דרכי הגילוי

היקף המעילות
 היקף המעילות