ככה חונקים משק כלכלי

קצת הגזמנו עם הרגולציה. כמה הגנה צריך הציבור?

קבוצת מחוקקים בארה"ב יזמה אשתקד, קודם הבחירות לנשיאות, הצעת חוק חדשה המכוונת להעניק לנשיא ארה"ב סמכות-על רגולטורית. במבט ראשון, מהלך זה מעורר תמיהה. מדוע רוצים מחוקקים בארה"ב להעניק לנשיא ארה"ב סמכויות שיהפכו אותו למעין רגולטור עליון? בארה"ב רשויות רגולטוריות פדרליות בעלות עוצמה וכוח רב כמו רשות ניירות ערך, הרשות לסחר עתידי במוצרי מזון, רשות התעבורה ועוד, שעושות עבודתן בחריצות ובנאמנות.

מתברר, כי היוזמה הזו היא ביטוי למצוקה ממושכת ואמיתית השוררת כיום בארה"ב. תחושה חזקה כי לרשויות הרגולטוריות הוענקו עצמאות וכוח רב מדי. יוזמי הצעת החוק מעוניינים ליצור סמכות-על נשיאותית שתפקח על מאסת הרגולציה, יעילותה, מחירה והשפעתה על הכלכלה. והרי הנשיא, בסופו של דבר, הוא סמכות הביצוע העליונה.

הגזמנו עם הרגולציה

בישראל המצב לא שונה בהרבה. רבים כאן מתחילים להבין שהגזמנו עם עודף הרגולציה בשם ההגנה על הציבור. אנו יוצרים ללא ליאות שכבות של הגנה על גב רבדים נוספים של הגנה, ובנוסף משרדי ממשלה האמורים לבצע את תפקידם על-פי האחריות המיניסטריאלית המוטלת עליהם, מייצרים רשויות פנימיות אשר אף להן מוענק כוח רגולטורי.

הפיקוח על המערכת הפיננסית ועל שוק ההון, לדוגמה, נתון בידי חמישה! מוקדי כוח רגולטוריים: הפיקוח על הבנקים, הממונה על שוק ההון והחיסכון, המפקח על הביטוח, רשות ני"ע, והממונה על ההגבלים העסקיים.

בתוך משרד המשפטים הוקמה רשות למשפט, טכנולוגיה ומידע, נציבות שוויון זכויות לאנשים בעלי מוגבלות. משרד התמ"ת הקים את הרשות להגנת הצרכן. ובנוסף לכל אלה, משרדי הממשלה תורמים אף הם לתפוקה רגולטורית עצומה.

המדינה מעניקה לכל רגולטור סמכויות של חקיקת-משנה, אבל מה שקורה הוא, שרוב הפקידים הבכירים המוצבים בקודקודה של כל רשות מתחלפים מדי קדנציה קצרה. כל אחד בא חדור בחדוות-יצירה, שואף להטביע את חותמו, ורובם עושים זאת לא דרך שיפור התפקוד של הארגון, אלא בדרך הקלה של יצירת עוד רגולציה וייזום עוד תקנות ועוד חקיקת-משנה.

אבל מה שחסר במדינה, זוהי ראייה כוללת-מרכזית המתעלת ומכוונת את המאסה של כובד הרגולציה, בוחנת את יעילותה האמיתית ואת מחירה לכלכלת המדינה והאזרח.

על מנת שנבין את קצב חדוות-היצירה הרגולטורית מספיק אם יצוין, כי בשנת 2011 הוציא אגף שוק ההון באוצר 43! תיקוני חקיקה, תקנות וחוזרים בהיקף של 528 עמוד!, ובשנת 2012 עד תום חודש אוגוסט, הנפיק האגף לחברות המנהלות קופות-גמל 42! תיקוני חקיקה בהיקף של 694 עמוד!.

במשרדי ראש הממשלה והאוצר ערים לבעיית עודף הרגולציה והביורוקרטיה הנוצרת בעטיה. מסיבה זו התקבלו שתי החלטות להקלת המצב: החלטת ממשלה מספר 4027, והחלטת האוצר מספר 452. אבל בממשלה כמו בממשלה - מקימים ועדות, הוועדות טוחנות לאט, הפקידים עמוסים, החומר טעון בדיקה, וכך במגזר העסקי אין שום תחושת הקלה בתחום הרגולטורי, אלא להיפך.

מחנכים את הצרכן להיות נטול אחריות

כך הגענו למצב של חוסר איזון בין אחריות הצרכן להתנהלותו בענייניו הכספיים לבין העומס המוטל על הארגון העסקי. למען האמת, מחנכים את הצרכן להיות נטול אחריות ואולי גם נטול שיקול-דעת.

הגיעה השעה שנתחיל לצעוד בכיוון ההפוך, ושנבין כי הצורך להיאבק בביורוקרטיה וברגולציה המיותרות, ללא סיסמאות, הוא מהלך חיוני לביסוס הצמיחה בישראל, להקמת עסקים נוספים, ליצירת תחרות וליצירת מקומות עבודה.

ואולי הגיעה השעה שנתייחס לצרכן הישראלי כאל אדם בוגר בעל שיקול-דעת, במקום שנתייחס אליו כאל יצור בלתי-אחראי, ואולי כדאי שננסה לחנך אותו כיצד לנהל את ענייניו הכלכליים-פיננסיים, ולהעניק לו את הכלים הראויים כדי שיוכל לנהל את ענייניו הכספיים והצרכניים.

גישה כזאת תאפשר לפתח בישראל ציבור בוגר ומשכיל יותר, שייטיב לנהל את משק ביתו, ולהגן על עצמו טוב יותר מאשר כל הגנה ששכבות העומס הרגולטורי יכולות להעניק לו. כך ייווצר איזון נורמלי ונכון באשר להיקף ההגנה הנדרש על-ידי הרגולטור הרלבנטי לבין העומס הרגולטורי המוטל על המגזר העסקי.

הכותב הוא נשיא איגוד לשכות המסחר