רוח גבית: תרבות רכיבת האופניים בארץ עולה כיתה

רבות מקבוצות הרכיבה הנראות בכבישי הארץ בשבתות נעשות יותר מקצועיות ■ בשנים האחרונות יותר ויותר נשים רוכבות, והרוח הקבוצתית מהווה דרייב גדול

אין כמו הקפה שאחרי, זה ששותים עם כריך הטונה אחרי שיורדים מהאופניים בתום הרכיבה בשבת. כל מי שמגיע בסופי השבוע לחניון תחנת הדלק בלטרון למשל, יכול לראות על-פי ההתרגשות שעל פניהם של הרוכבים, שמדובר בעונג שבת מסוג אחר: עשרות מכוניות שופכות מאות רוכבי אופניים חמושים בקסדות, בכפפות, בחליפות רכיבה מדוגמות ובהתלהבות קבוצתית רבה. מה שהחל כשיגעון של אחדים, הפך בשנים האחרונות לתופעה של קבוצות על-גבי קבוצות הרוכבות בדרכים, בשבילים ובכבישים.

"זה התחיל מחבר'ה שרכבו לבד", אומר זוהר זייף, מאמן כושר וטריאתלון במועדון ספורטן בפתח תקוה ובקאנטרי בכפר סבא. "עם הזמן חבר הביא חבר, ואנשים ראו שיותר כיף לרכוב בחברותא. לקבוצת רכיבה מסודרת, עם רכב ליווי מסומן, יש יתרון עצום בהיבט הבטיחותי. תאונות הדרכים שבהן מעורבים רוכבי אופניים הן נקודה כואבת מאוד. יש נהגים שעושים דווקא וממש מסכנים את הרוכבים, אבל יותר ויותר מגלים אדיבות, בהם לא מעט נהגי משאיות, שנוסעים לאט מאחור וממש שומרים על הרוכבים.

"גם רוכבי האופניים עצמם עושים לעתים שטויות, וגם ביניהם צריך לפעול להגברת המודעות. בשום אופן אין לרכוב ללא קסדה, ללא אור מנצנץ אחורי, ומבלי לבדוק את תקינות האופניים ואת לחץ האוויר בצמיגים. מעבר להיבט הבטיחותי, רכב הליווי יכול לסייע בכל תקלה שעלולה לצוץ בשטח, כמו תיקון פנצ'ר, ואז להקפיץ את הרוכב במהירות בחזרה לדבוקה העיקרית, וכך הקבוצה לא צריכה להתעכב".

עם האוכל גדל התיאבון, נפתחים קורסים לקבוצות רכיבה יותר מקצועיות, שכוללים גם אימונים באמצע השבוע, ואיגוד האופניים מארגן גם תחרויות בשטח. אלונה רגב, 42, עובדת בחברת 3M, רוכבת בכבישי הארץ כבר עשר שנים. "הגעתי לזה מתוך הטריאתלון, כשכולם עדיין הכירו את כולם. כיום הרכיבה הפכה המונית יותר, אך עדיין זו תופעה מופלאה בעיניי. בשנים האחרונות יותר ויותר נשים רוכבות, והרוח הקבוצתית מהווה דרייב גדול. בתקופה הראשונה היה לי קשה מאוד להגיע בשש בבוקר לאימונים, ובבקרים של חורף מצאתי את עצמי לפעמים מתפללת לגשם, שלא יהיה על מצפוני שוויתרתי על אימון", היא צוחקת.

"התמיכה הקבוצתית והניסיון שרכשתי עזרו לי להתגבר גם על קשיים ועל פחדים, כמו אם אצליח לעמוד בקצב של הקבוצה, איך אתמודד עם פנצ'ר, או אם תקרה תאונה חלילה. במשך הזמן ראיתי שגם לגברים לא קל, למשל כי לא גברי לבקש שיעזרו לך לתקן פנצ'ר. ראיתי גם שלא חייבים להיות קיצוניים, שאני לא חייבת להשתתף בכל תחרות, ובניגוד להרבה אחרים, אני לא חייבת אופניים ב-30 אלף שקל או להחליף זוג כל שנתיים. בשורה התחתונה, אני חושבת שהרוכבים המתמידים הם אנשים עם ראש טוב, כאלה שמסוגלים לעמוד באתגרים ובמאמצים".

קבוצות הרכיבה צומחות לרוב במועדוני הכושר השונים, ולרובן תוכנית אימונים מסודרת המותאמת לעונת השנה ולעונת התחרויות. התוכנית מתבצעת באופן עצמאי וקבוצתי, ומפורטת עד מספר הקילומטרים, מספר הסיבובים לדקה ורמות העצימות בכל קטע. באימון הקבוצתי מתרגלים למשל דראפטינג (רכיבה מאחורי רוכב הנמצא לפנים ומגן מפני הרוח, ובכך חוסך עד שלושים אחוזים מהאנרגיה הדרושה כדי להתקדם, בדומה ללהקה של ציפורים נודדות).

בשל רמתן הבלתי מספקת עדיין, נדיר שקבוצות רכיבה מישראל יוצאות להתחרות בחו"ל, אך בשנים האחרונות יותר ויותר קבוצות יוצאות לרכוב בניכר, במיוחד באיטליה, המשופעת בבתי מלון מיוחדים שמציעים לרוכבים צ'ופרים כמו משקאות איזוטוניים וארוחות חלבונים.

כדי למקסם את הכיף שבשיכרון האופניים, כדאי גם להקשיב לגוף ולהיות מודעים למגבלותיו. "האופניים הם מכשיר נפלא, אך הם מחייבים מידה של זהירות, במיוחד עבור אנשים שאינם מורגלים בפעילות גופנית אינטנסיבית, או כאלה שאינם מודעים לכך שעורקיהם משומנים", אומר ד"ר ירון ברק (בוקי), פיזיולוג ספורט ומנהל המרכז לרפואת ספורט במועדון הכושר VIM.

"הדברים נכונים במיוחד עבור אנשים כבדי גוף, שהאופניים מנטרלים את משקל גופם, והם נסחפים, מתחילים לרכוב בקצב מהיר עם החבר'ה, מדוושים ללא תוכנית מבוקרת, ומעמיסים על הגוף יותר ממה שהוא יכול לשאת. כדי ליהנות באופן בטוח, אני ממליץ מאוד לרוכבים מתחילים לעבור מבחן מאמץ ברכיבה במכון ארגומטריה, ולהתאים את האופניים למידת הרוכב, ולא להפך".

ההווי החברתי, שהוא חלק בלתי נפרד מהעניין, גורם פה ושם לחיכוכים במשפחה. "הרבה פעמים בתום הרכיבה מתיישבים בבית קפה, מחליפים חוויות וצחוקים ומתפרקים מהמתח", אומר זייף. "כל רוכב מכיר את הקטע שכאשר חוזרים הביתה בהיי מהאימון והרוח עדיין שורקת באוזניים, הילדים צריכים אותך ורעייתך, שכבר עשתה את שלה, אומרת שזה תורך, ולך תסביר שאתה שחוט. הרי אתה בחרת בזה. אז פשוט הכנסתי גם את אשתי לקבוצת רכיבה ופתרנו את הבעיה".