יורק: בלנק מתקשה לתרגם להצלחה ההשקעה באלביט הדמיה

חודשים ספורים לאחר שג'רמי בלנק, נציג הקרן הזרה בישראל, רשם הצלחה מזהירה בהשקעה שהוביל לרכישת כ-20% מאג"ח אי.די.בי פתוח, לא ברור האם יצליח לשחזר אותה באלביט הדמיה ■ מהם ההבדלים?

הסתבכות מהלך הסדר החוב באלביט הדמיה , מקשה על קרן יורק לשחזר בינתיים את הצלחתה בקונצרן אי.די.בי. חודשים ספורים לאחר שג'רמי בלנק, נציג הקרן הזרה בישראל, רשם הצלחה מזהירה בהשקעה שהוביל לרכישת כ-20% מאג"ח אי.די.בי פתוח, כלל לא ברור האם הוא יצליח לשחזר אותה גם בהשקעה שביצעה הקרן ברכישת שעור דומה מחוב האג"ח של אלביט הדמיה.

את ההשקעה בחברה שבשליטת מוטי זיסר, בהיקף של 250-300 מיליון שקל, ביצעה קרן יורק בסדרות האג"ח הארוכות של אלביט הדמיה (לצד קרן זרה אחרת, DK Partners, המחזיקה ב-15% מחוב האג"ח). לאלביט הדמיה חוב אג"ח בערך מתואם של 2.5 מיליארד שקל, כך שיורק רכשה אג"ח בערך מתואם של כ-500 מיליון שקל במהלך השנה האחרונה, ברמות מחירים שונות.

לעומת הרכישות שביצעה יורק באי.די.בי פתוח (אג"ח בערך מתואם של כ-800 מיליון שקל), אשר הניבו לה רווח "על הנייר" של כ-150 מיליון שקל בעקבות עליות חדות שנרשמו לאחר שנודע על השקעתה, האג"ח של אלביט הדמיה נסחרו לאחרונה בתנודתיות, והמחירים שלהן כיום הן סביב 37-50 אגורות בלבד, המשקפים תשואות זבל של מאות אחוזים.

הימור לא קטן

את ההתנהגות השונה של האג"ח אותן רכשה יורק, ניתן לתלות במספר הבדלים המאפיינים את שתי ההשקעות, כשבשורה התחתונה נראית ההשקעה באי.די.בי פתוח כ"בינגו", בעוד שלזו שבוצעה באג"ח אלביט הדמיה נילווה ממד של הימור לא קטן.

ראשית, בניגוד לחברות שעליהן חולשת אי.די.בי פתוח - ובהן יצרניות מזומנים מוכחות ככלל ביטוח, שופרסל, סלקום ונכסים ובנין - מרבית פעילותה של אלביט הדמיה היא יזמות נדל"ן בהודו ובמזרח אירופה, שאינה מניבה כיום הכנסות ואף אינה ניתנת כיום למימוש במחירים סבירים.

זאת ועוד: בעוד שאי.די.בי פתוח היא חברה סולבנטית, המחזיקה ישירות בנכסיו העיקריים של הקונצרן: דסק"ש (החברה האם של כור, שופרסל, סלקום ונכסים ובנין) וכלל ביטוח, הרי שבמקרה של אלביט הדמיה, נטלה קרן יורק סיכון של רכישת חוב הרחוק מהנכסים העיקריים של הקבוצה.

רוב נכסיה של אלביט הדמיה, הנמצאת בחדלות פירעון לכל דבר ועניין, מרוכזים בחברה הבת פלאזה סנטרס, אשר גם לה חוב אג"ח משמעותי, של כ-1.5 מיליארד שקל, ומחזיקי האג"ח שלה מונעים אפשרות של חלוקת דיבידנד לחברה האם.

הבדל נוסף טמון בהסתבכות המגעים להסדר חוב באלביט הדמיה, עקב "הדם הרע" בין בעל השליטה, זיסר, לבנק הפועלים (המחזיק בשעבוד על מניות השליטה בחברה). כל עוד מתמיד הבנק בהתנגדותו להסדר החוב, שבו להערכתו נפגעות זכויותיו , יתקשו הקרנות הזרות להשתלט על החברה באמצעות האג"ח שרכשו.

באי.די.בי, לעומת זאת, נמצאת קרן יורק בסיטואציה טובה בהרבה: במידה שהחברה תשלם את מלוא הערך המתואם של החוב, תרשום הקרן רווח עצום על השקעתה. בתרחיש האחר, שבו אי.די.בי פתוח לא תוכל לשלם את חובותיה ותידרש להסדר חוב, תוכל יורק להנהיג ביתר קלות מהלך של השתלטות על החברה ונכסיה, מהם היא מעריכה שתוכל לקבל אף יותר מהחוב המתואם.

קרן יורק
 קרן יורק