מה עלה בגורל מסלולי החיסכון האישי של קופות הגמל?

התחזיות המוקדמות של האוצר היו כי במסלולי החיסכון האישי, IRA, ינוהלו עד רבע מכספי החיסכון שבקופות הגמל וקרנות ההשתלמות, אך כיום, מסלולי ה-IRA נותרו אפיק נישתי, שמנהלים שיעור מזערי מנכסי הענף

לחוסכים בקופות הגמל וקרנות ההשתלמות אין אפשרות לשלוט על בחירת ניירות הערך של המנהלים ועל אסטרטגיות ההשקעה בכלל. במקביל, דמי הניהול שנגבים בקופות וקרנות אלה, שמנהלות כיום כספי ציבור בהיקף של כ-300 מיליארד שקל, מצמצמים את סכומי החיסכון.

בשנת 2010 מצא לכך משרד האוצר פתרון: מסלולי חיסכון אישי המכונים "IRA". כיום, שלוש שנים אחרי שהושקו בישראל, מסלולי ה-IRA נותרו אפיק נישתי, שמנהלים שיעור מזערי מנכסי הענף.

"במשבר הגדול של 2008 כולנו נדהמנו לראות את כספי הפנסיה שלנו מתאדים, בגלל מינוף מסוכן ו'תספורות' של טייקונים. אף אחד לא שאל את החוסך הקטן איפה להשקיע את הכסף שלו, ואם הוא מוכן לוותר על החוב של טייקון כזה או אחר. כולנו לוקחים את זה כמובן מאליו, ורובנו לא התעניינו מה קורה עם הכסף שלנו בשנים האחרונות - אבל המצב מתחיל להשתנות, גם מבחינה תודעתית וגם מעשית". כך אומר שלמה מעוז, יו"ר הון ליין מקבוצת אלפא פלטיניום, שממליץ לחוסכים הקטנים לעבור לנהל את הכסף שלהם באמצעות מודל ה-IRA.

נכון להיום המודל מאפשר ניהול של שני מכשירים לחיסכון, קופות גמל של עצמאים ושכירים וקרנות השתלמות; אלו נגישים לעמיתים בעלי חסכונות של 50 אלף שקל ומעלה.

מי משלם יותר?

בגישה של מעוז תומך גם איציק אסטרייכר, מנכ"ל מיטב גמל ופנסיה, שטוען, כי היתרונות של ניהול הכסף במסלול זה, רבים: "בקופת גמל אישית יכול החוסך להגדיר באופן מפורט יותר ומוקפד יותר את רמות הסיכון המתאימות לו. החוסך בקופה אישית יכול לנהל בעצמו את הכספים, תוך בחירת ני"ע ספציפיים, לבחור ולהשקיע בתעודות סל, או לבחור מנהל תיקי השקעות ולהנחות אותו על אופן השקעת הכספים, ברמת פירוט שאותה אין הוא יכול להשיג בקופת גמל כללית או מסלולית".

יתרון נוסף, יש מי שטוען, טמון בכך שבקופה שמנוהלת אישית, לעתים דמי הניהול יהיו נמוכים בהשוואה לניהול תיקים - גם אחרי שלוקחים בחשבון את עלויות הייעוץ המקצועי או ניהול התיקים, למי שיבחר להשתמש בהם.

"היתרון הגדול של ה-IRA הוא ללא ספק בעובדה שהכסף מנוהל באופן אישי בהתאם לצרכים של החוסך, להשקפת עולמו ולמצבו הפיננסי הכולל", מסביר בני שהינו מנהל שירות הון ליין. "הרי לא יכול להיות שהכסף של אדם בן 28 שנכנס זה מכר למעגל העבודה והכסף של אדם בן 45 עם שני ילדים ומשכנתא יושקע באותה הצורה, מבלי לבדוק את הצרכים הפרטניים של כל אחד מהם".

ומה חוסך הלקוח הפרטי ממעבר למסלול זה? שהינו מסביר כי "בקופה שמנוהלת אישית, דמי הניהול יהיו בדרך כלל נמוכים משמעותית בהשוואה לניהול תיקים. וזאת גם אחרי שלוקחים בחשבון את עלויות הייעוץ המקצועי או ניהול התיקים, למי שיבחר להשתמש בהם. בנוסף, שירות ה-IRA מותאם באופן הרבה יותר אישי ללקוח מאשר קופה שמנוהלת בסל אחד עם עוד אלפי עמיתים".

עם זאת, למי שחושב שההתעסקות השוטפת והגדלת הסיכון הכרוכים בניהול אישי בהכרח יפחיתו את דמי הניהול, נכונה אכזבה, שכן בממוצע אלו גבוהים בהשוואה לדמי הניהול בקופות הרגילות - 1.3% לעומת 0.9% בהתאמה.

דמי הניהול המקסימליים שניתן לגבות מהחוסך ב-IRA הם עד 2% מהצבירה. ניתן לגבות מהחוסך סכומים נוספים, למשל בגין עמלות קנייה ומכירה של ני"ע סחירים, דמי שמירה ועוד. לעומת זאת, דמי הניהול המקסימליים המותרים לגבייה בגמל ובביטוחי המנהלים הם עד 1.1% מהצבירה (ובשנה הבאה תרד התקרה ל-1.05%).

זיכרון מר בארה"ב

קופות הגמל וקרנות ההשתלמות האישיות מנהלות כיום כ-1.5 מיליארד שקל בלבד, שעה שנכסי הענף עומדים על כ-300 מיליארד שקל. שיעור זה רחוק מאוד מהתחזית שהפריחו במשרד האוצר, ולפיה קופות הגמל האישיות ינהלו עד רבע מהנכסים בשוק.

מדוע? אחת הסיבות המרכזיות לכך, היא בורותו הפיננסית של הציבור הישראלי. לאזרח הממוצע הבנה אפסית בהשקעות, לרבות כיצד מתנהל שוק ההון והקשר בין סיכון לתשואה. בסופו של דבר, את תוכנית האוצר קשה מאוד ליישם - שכן רובם המכריע של עמיתי קופות הגמל לא באמת מסוגלים לנהל בעצמם את תיק ההשקעות.

ואכן, במיטב מודים כי מסלול ה-IRA לא מתאים לכל אחד: "המוצר לא מיועד לכל לקוח, אלא לאנשים המבקשים להיות מעורבים בניהול הכספים, למביני עניין", אומר אסטרייכר, "מניסיוננו, מרבית הלקוחות הבוחרים במוצר זה בוחרים במודע את רמות הסיכון, ודווקא בקרבם אין חוסר בהירות, או פערי ציפיות בין מה שיכולה קופת הגמל להבטיח ולתת".

לצד היתרונות שבו, ניהול בשיטת ה-IRA, שמתאים כאמור לסוג מסוים של חוסכים, טומן בחובו בעיה חמורה: הכניסה חופשית, וכל חוסך שמעוניין לנהל את כספו בעצמו יכול לעשות זאת. בדיקה מוקדמת של יכולתו וכישוריו של אותו אדם? לוודא שהוא מבין לעומק את המשמעות והאחריות הכבדה שמתלווה לכך? במשרד האוצר לא חשבו שיש בכך צורך, והגופים בענף יישרו קו. באופן תמוה, איש לא מוטרד מהעובדה, שהשילוב בין ביטחון עצמי גבוה, הבנה נמוכה בשוק ההון והנטייה של משקיעים למכור בזמן משבר - עלול להיות קטלני. על השילוב הזה יכולים להעיד חוסכים במסלול ה-IRA בארה"ב, אשר בתקופת המשבר של 2008 מחקו כ-50% מכספי הפנסיה שלהם (401k).

באגף שוק ההון באוצר אמנם לא מודים בבעייתיות ה-IRA, אך הם בהחלט מכירים בה. "מדינת ישראל אף פעם לא עודדה, ולדעתי גם לא תעודד, את השימוש במכשיר הזה, כי הדבר האחרון שהיא רוצה זה שאנשים ייקחו את הכסף וינהלו אותו עצמם", אמר ל"גלובס" גורם המקורב למשרד האוצר.

לדבריו, "האוצר לא רוצה שאנשים 'ישחקו עם הכסף' שלהם, אלא שישקיעו בסולידיות דרך גופים מקצועיים. ה-IRA מכוון יותר לאנשים שיש להם הרבה מאוד כסף, ואומרים לעצמם שהם רוצים לנהל לבד את ההשקעות שלהם. לקוחות שפועלים דרך ה-IRA הם בדרך-כלל אמידים מאוד, מבינים יותר בבורסה, ויכולים לנהל את הכסף שלהם לבד. אף אחד לא רוצה שמישהו שמרוויח שכר מינימום, יהמר בעצמו עם כספי הפנסיה שלו על איזו מניה".

קופות גמל
 קופות גמל