גדעון סער ממשיך לשתוק

קודם שיגיד: 'אני לא עשיתי סקס עם האישה ההיא בלשכה ההיא'

רגע, היה פה סיפור על שר שעשה לעובדת שלו יחסי מרות? אתם זוכרים משהו כזה? כן... גדעון... סער... נדמה לי. קשה לזכור. זה היה לפני כל-כך הרבה זמן. בתחילת החודש. החודש הזה. אבל כשמסתכלים על התייחסותם של גדעון סער ושל חוקרי המשטרה, נדמה שזה היה עוד לפני פרשת לבון. כולם כל-כך שאננים. אדישים. אטומים.

אתם יודעים מה? אפילו לו הייתה מראית-עין של חקירה. אבל אתם יודעים מה קצינים מספרים כששואלים אותם על זה? "תשאלנו כמה עיתונאים!!!" - שזה בדיוק כמו לחקור את הקיר. מה, חוקרי המשטרה עדיין לא למדו שעיתונאים מחויבים בשתיקה? שאסור להם לגלות את מה שנודע להם בתוקף עבודתם? אז למה שאלו אותם - כדי להיות בטוחים שלא יקבלו תשובות?

השעות הנוספות של סער

נעזוב לרגע את החקירה. קשה להכריח חוקרים לחקור כאשר אינם רוצים בכך. נעבור אל שר החינוך עצמו. מרגע שהחלו השמועות על המעשים בלשכת השר המחנך, עבד סער שעות נוספות ורבות כדי לוודא שזה לא יתפרסם.

רבים ואפילו טובים מבקשים לטייח פרסומים לא נאותים עליהם - אבל ברוב המקרים, רובם ככולם, נכשלים. אפילו גדולים ובעלי כוח רב יותר מסער. והנה, הוא הצליח. הצליח כפי שאני לא זוכר אף אחד מצליח.

לצאת מגל שמועות כזה, ממסמך מזויף שאולי תוכנו נכון ואולי לא - מבלי להוציא הגה מהפה?! ממציאי זכות השתיקה לא ציפו שייעשה בזכות שימוש כה הרמטי. ועוד איש ציבור!!! אני מבלה כבר שנים רבות בקרב פוליטיקאים וחשבתי שראיתי הכול. שתיקה - השתקה - כזאת עוד לא ראיתי.

ימשיך לחנך את ילדינו?

עכשיו שוב מרכיבים ממשלה. סער שוב בין המועמדים הרציניים ביותר. הוא עומד בקרב שאר הפוליטיקאים, וכולם מביטים למעלה, לצדדים, בעיניים תמימות - כאילו לא קרה דבר. אבל בתוך-תוכם, איש מהם אינו שוכח לרגע את הפרשה של הקולגה גדעון. וגם הם לא מצליחים להבין איך זכה, איך נטל לעצמו, הקולגה המחנך, זכות שתיקה כה מופלגת ויוצאת דופן.

עכשיו מילה אליך, ביבי. אתה לא צריך להיות יותר דתי מהרב עובדיה. אבל בכל זאת, אתה עומד להקים ממשלה חדשה. גדעון סער, מבחינת כישוריו, בהחלט יכול להיות חלק ממנה. אבל לא דקה אחת לפני שיאמר במו-פיו בצורה המפורשת ביותר: אני לא עשיתי סקס עם האישה ההיא בלשכה ההיא. ובגלל ניסיון קלינטון עליו גם להוסיף: וגם שום דבר שדומה לסקס.

תאמר את זה, סער, ותוכל לחנך את ילדי ישראל במצפון שקט. לא תאמר - ובכן, במקרה זה אתה לא רשאי להתקרב לממשלה, שלא לומר למשרד החינוך. כי המשמעות, במקרה של שתיקה זו, היא הודאה שלך. לא יכולה להיות משמעות אחרת.