מה לעשות כדי שגם לריקי כהן יהיה כדאי לייצר חשמל?

יצרני חשמל סולארי יוכלו בקרוב להתנתק כמעט לחלוטין מחברת החשמל אך מחירי החשמל הנמוכים הופכים את האופציה לכדאית רק עבור עסקים גדולים ■ מה עושים לפתרון העניין?

חשמל חינם למשך 15 שנה, זו האטרקציה העיקרית והחידוש בהסדרה חדשה בשם "מונה נטו" שפרסמה בחודש שעבר רשות החשמל. בפעם הראשונה מאפשרת הרשות למי שיש בבעלותו מערכת סולארית לצרוך את החשמל שהמערכת מייצרת במקום חשמל שהוא צורך כיום מחברת החשמל. הרווח של בעל המערכת יהיה החיסכון בתשלום חשבון החשמל, שזינק בשנה האחרונה בכ-30%. לאחר החזר עלות ההשקעה הראשונית במערכת (ראו טבלה) יוכל היצרן/צרכן ליהנות מחשבון חשמל כמעט אפסי כל עוד הפאנלים הסולאריים שלו ימשיכו לתפקד.

שלא במפתיע ניסתה חברת החשמל לתקוע מקלות בגלגלי ההסדרה החדשה. בחברה חוששים כי בעתיד יוכלו בתים, עסקים ויישובים שלמים להשתמש במונה נטו כדי להתנתק ממנה לחלוטין. אלא שהתרחיש שמטריד כל כך את חברת החשמל עדיין רחוק מאוד ממימוש, כך לפחות סבורים יזמים מרכזיים בענף הסולארי.

"המונה נטו לא יצליח בישראל כל עוד מחיר החשמל מסובסד", אומר רו"ח אמיר מאיר, יו"ר חברת סאן-סולאר.

- תסביר.

"שוק החשמל כאן מעוות. לא יכול להיות שחברה מפסידה כמו חברת החשמל תגבה תעריף חשמל שהוא מהנמוכים בעולם".

- אבל החברה מפסידה כי היא לא יעילה.

"זו רק אחת הסיבות לכך שתעריף החשמל לא כלכלי. גם אם תייעל ב-100% זה לא ישנה. בקליפורניה מחיר החשמל מגיע לשקל ו-30 אגורות לקוט"ש, כמעט כפול מבארץ. לקליפורניה שפע מקורות אנרגיה, שוק תחרותי וחברות חשמל סופר יעילות. נוצר מצב אבסורדי. אחרי שחברת החשמל צברה חובות של 70 מיליארד שקל בגלל התעריף הלא כלכלי שהיא מקבלת, המדינה אומרת לנו שנייצר במחיר של חברת החשמל, כלומר שעכשיו אנחנו נסבסד את הצרכנים. כל מה שאנחנו רוצים זה שייתנו לנו שוק הוגן".

האפשרות שחשמל סולארי יהיה זול מהחשמל של חברת החשמל נשמעה עד לפני שנתיים כמו פנטזיה. אלא שאז החלו הסינים לייצר פאנלים במחירי היצף על מנת לחסל את מתחריהם, החברות הגרמניות והאמריקאיות, ולהשתלט על השוק הסולארי העולמי. מאז 2010 צנחו מחירי הפאנלים הסולאריים ביותר מ-50%, מ-2 דולר לוואט לכ-70 סנט לוואט. בישראל שיחקה ירידת המחירים לידי האוצר, שעיכב שחרור מכסות ייצור חדשות ליצרנים הסולאריים.

השיטה שהונהגה בישראל היא תעריף ההזנה (Feed-in Tariff) שבו מקבלים בעלי מערכות סולאריות תעריף גבוה תמורת החשמל שימכרו לרשת. מדובר בתעריף צמוד מדד שתשלומו מובטח ל-20 שנה באופן שמאפשר לבעלי המערכות לקבל מימון בנקאי נון-ריקורס בגובה של עד 80% מעלות המערכת. הבעיה היחידה בשיטה היא שאת עלויות רכישת החשמל הסולארי מממן הציבור באמצעות תעריף החשמל הכללי. באוצר הזהירו כי התעריף יזנק בכ-15% עד 2020 אם לא ייחתכו התעריפים והמכסות. משום כך טענו באוצר וברשות החשמל כי המכשולים שהערימו על הענף חסכו בסופו של דבר מיליארדים לצרכני החשמל.

הענף הצטמק בשני שליש

מדיניות זו פגעה בחברות היזמות וההתקנה הסולאריות, שהיו בעיצומה של תנופת התפתחות. מכסות הייצור הראשונות למערכות סולאריות קטנות בהספק של עד 50 קילו-ואט הבטיחו תשואות של 15%. היזמים חגגו וחברות גייסו עובדים ומיהרו לקחת על עצמן התחייבויות כספיות כבדות. אלא שב-2011 החליט אגף התקציבים באוצר להקפיא את חלוקת המכסות ורשות החשמל קיצצה את התעריפים בעשרות אחוזים.

להערכת אלון תמרי, מייסד ומנכ"ל שותף בחברת סולארפאוור, הענף הצטמק מאז בשני שליש. "בינואר 2010 התחלנו להתכונן לפתיחת המכסה למתקנים בינוניים", מספר תמרי, "אבל אז המדינה עצרה הכול. התחלנו לעבוד על המתקן הבינוני הראשון בסוף 2012. זה אומר שבמשך כמעט 3 שנים שילמתי משכורות למהנדסים ולמנהלי פרויקטים שישבו וחיכו ואף אחד לא פיצה אותי על כך. הצלחתי למשוך אנשים מההייטק לקלינטק כי חשבתי שגם בקלינטק מי שיודע לעבוד יצליח. לא ביקשנו סיוע, רק שייתנו לנו לעבוד, אבל לא הבנו עד כמה התעשייה הזו תלויה ברגולציה. שבלי אופק נצטרך להמציא את עצמנו מחדש כל שנה. אנחנו לפחות שרדנו. ב-2011 היו כאן קרוב ל-100 חברות התקנה ויזמות שהעסיקו כ-1,500 עובדים ומספר דומה היו מועסקים במתן שירותים לענף. היו ם יש בכל הענף פחות מ-1,000 מועסקים".

דני דנן, מנכ"ל אנרפוינט ישראל, טוען שכללי המשחק עומדים להשתנות. "השלטונות בסין הודיעו למנהלי החברות שהמשחק נגמר", אמר, "מי שלא יהיה רווחי ילך לכלא והמחירים לא יירדו אלא יתחילו לעלות".

ב-2010 עדיין אפשר היה לקבל תעריף של מעל 2 שקלים לקוט"ש עבור מערכת ביתית. נכון להיום התעריף עומד על 70 אג' לקוט"ש. המחיר האחרון שפרסמה רשות החשמל במסגרת שיטה חדשה המכונה מכרז הפוך הוא 45 אג' לקוט"ש, כלומר בפעם הראשונה מציעה הרשות ליצרנים הסולאריים מחיר נמוך ממחירי המכירה של חברת החשמל. התעריף זינק ב-30%. התוצאה הלא מפתיעה היא ירידה חדה בביקוש היזמים למכסות הייצור הסולאריות. במכסות האחרונות נותרו לפי ההערכות כ-17 מגה-ואט פנויים לאחר שבעבר היו מכסות של 35 מגה-ואט נחטפות בדקות. במציאות הזו הופכת ההסדרה של מונה נטו לאופציה הממשית המרכזית עבור חברות הפועלות למטרות רווח. רשות החשמל שחררה לטובת המונה נטו מכסה נדיבה של כ-400 מגה-ואט.

אלא שהיזמים מצביעים על שורה של בעיות. "הפוטנציאל של המונה נטו מגיע להערכתי בקלות ל-2,000 מגה-ואט, אבל בתעריף הנוכחי הוא יהיה משתלם רק ללקוחות עסקיים גדולים, ולא הביתיים", אומר מאיר, "בארה"ב אני מוכר את המערכת לצרכן בכך שאני אומר לו 'תראה: התעריף עלה בעשר השנים האחרונות ב-6% לשנה ולכן הוא ימשיך לעלות - וזה האפסייד שלך'. בישראל אחד החששות של מי ששוקל להיכנס למונה נטו הוא שתעריף החשמל יצנח כתוצאה מהכניסה המסיבית של גז טבעי. חברת החשמל הייתה יכולה לתת רשת ביטחון ולהבטיח שתרכוש את עודפי החשמל במחיר רצפה - הבעיה היא שהיא לא רוצה לעזור להסדרה הזו והמדינה לא כופה את זה עליה".

"המדינה רוצה שרק משפחות ההון והטייקונים ייצרו כאן חשמל", אומר דנן, "יצרנים קטנים לא מעניינים אותם ולכן רשות החשמל מסבכת להם את החיים. לא מספיק שמפילים על בעל המערכת את הסיכון שמחיר החשמל יצנח, עוד מטילים עליו קנסות: 1.5 אג' על כל קוט"ש עבור 'קיזוז' ועוד 3.5 אג' עבור 'גיבוי'. גם הסכומים האלה 'יכולים להשתנות מעת לעת'. איך המדינה מצפה שבעל מערכת יצליח לקבל מימון מהבנק בתנאים כאלה? הרי הבנק לא יודע אפילו מה יהיה התעריף בעוד שנה". "השאלה היא אם אתה ר וצה להפריט את חברת חשמל לתשובה וללבייב או לאזרחי ישראל שייצרו את החשמל בעצמם", אומר אמיר, "בעיניי זו הפרטה הרבה יותר נכונה. פעם המסר שלנו היה שחשמל סולארי הוא חשמל ירוק. הנושא הזה פשוט נשכח. בכל מערכת הבחירות אף אחד לא דיבר על כך. ישראל היא בין המדינות הבודדות במערב שהירוק אינו כרטיס כניסה לפוליטיקה שלה".

רשות החשמל: "לא ברור למה רואים בהורדת חסמים עודף דרישות"

מרשות החשמל נמסר בתגובה כי "רשות החשמל, בטרם קבעה את ההסדר למונה נטו, הבדילה את המכסה ותנאי ההסדרה למתקניים ביתיים ולמתקנים עסקיים מתוך הבנה כי קיימים חסמים להקמה של מתקניים ביתיים קטנים לצריכה עצמית. מתוך הבנה זו ייחדה הרשות מכסה מיוחדת של 10 מגה-ואט בתעריף של 70 אג'. פעולה זו מבטיחה כי יש ודאות גדולה מאוד לצרכן הפרטי. הסדר זה מתקיים במקביל להסדר מונה נטו.

"הסדר מונה נטו מייצר החזר השקעה שתלוי מאוד במאפייני הצריכה של הצרכן, לא ניתן לקבוע בצורה חד משמעית כי לצרכן עסקי יש יתרון ביחס לצרכן פרטי אבל גם במקרה של צרכן פרטי אנו מעריכים כי החזר ההשקעה הוא בטווח של 7-10 שנים.

"תעריפי האיזון ותעריפי ההזרמה לרשת באים לאפשר לרשות לקבוע מכסות נוספות מעבר למכסות שנקבעו בהחלטת הממשלה, החלטת הממשלה קבעה כי ככל שיימצאו הסדרים המאפשרים כניסה של יצרנים באנרגיה מתחדשת ללא עלויות למשק, הרי שהרשות תקבע אותן. הסדר זה שכולל תשלומי איזון ושימוש ברשת מאפשר שילוב של מתקנים ללא עלויות עודפות.

"הרשות פעלה בהסדר זה על מנת להוריד את חסמי הכניסה ובכלל זה לא דורשת רישיון, לא העמדת הון עצמי ולא חובת התקשרות מוגבלת של 20 שנה, לפיכך לא ברור מדוע רואים בהורדת החסמים עודף דרישות".

החשמל
 החשמל