ב"י: מחצית מעובדי הבנקים מרוויחים 17.5 אלף שקל בחודש

נתוני בנק ישראל מעלים על פני השטח את ההבדלים במערכת הבנקאית ■ כ-7,000 עובדים נהנים משכר חודשי גבוה מ-21 אלף שקל בחודש ■ רבע מהעובדים מרוויחים עד 7,000 שקל בחודש ו-10% מקבלים שכר מינימום בלבד

נתוני השכר של עובדי הבנקים נחשפים. שנה בקירוב אחרי שבנק ישראל דרש מהבנקים להעביר לו את התפלגות שכר העובדים לפי רמות שכר, הבנק המרכזי פרסם היום (ב') את הנתונים. בד בבד פרסם בנק ישראל טיוטת חוזר ובה מדיניות התגמול בבנקים (ראו הרחבה במסגרת).

הנתונים שופכים אור על רמות השכר בבנקים, ושוברים כמה מיתוסים בסוגיה. המסקנה המרכזית העולה מהנתונים היא שחלק גדול מעובדי הבנקים לא משתכר ברמות שכר גבוהות כפי שהסטיגמה עליהם הייתה עד היום - השכר ברוטו אצל 50% מהעובדים עומד על פחות מ-12,000 שקל בחודש; 10% מעובדי הבנקים, שהם 3,912 עובדים, מקבלים שכר מינימום בלבד. לעומת זאת, שכבת שמנת, שבה כ-7,000 עובדים, נהנית משכר חודשי גבוה מ-21 אלף שקל בחודש (עלות שכר של יותר מ-30 אלף שקל בחודש).

הנתונים שפרסם בנק ישראל מתייחסים לעלויות השכר ב-2011 ל-28.8 אלף עובדי הבנקים בישראל. סך עלויות השכר של העובדים (לא כולל הפרשות למס שביצע הבנק בגינן) עמד ב-2011 על 9.55 מיליארד שקל. לפניכם המספרים המרכזיים:

17.5 אלף ש' - זו עלות השכר החודשית החציונית. נדגיש כי מספר זה כולל בתוכו הטבות כגון הפרשה לקרנות פנסיה והשתלמות, והטבות נוספות כגון סבסוד השכלה גבוהה לילדי העובדים והוצאות רכב. נזכיר כי השכר החציוני הוא השכר ש-50% מעובדי הבנק מקבלים יותר ממנו, ו-50% מקבלים פחות ממנו. זהו מדד לרמות השכר, יותר מאשר הממוצע שעלול להיות מעוות בשל פערי שכר גבוהים.

לפי הערכות במערכת הבנקאית, בנטרול ההטבות השונות עומד השכר ברוטו החציוני במערכת הבנקאית על כ-12,200 שקל. סכום נאה, אך אינו קרוב לסכומים שפורסמו עד כה ואשר התבססו על הנתונים בדוחות הבנקים.

לשם השוואה, ממוצע עלות השכר לעובד כפי שעולה מדוחות הבנקים ל-2011 עמדה על כ-28 אלף שקל בחודש. הפער הגבוה בין נתון זה לנתון העולה כיום נובע מהעובדה שמדובר בשכר ממוצע לעומת שכר חציוני. כמו כן, בבנק ישראל ניפו מתוך הנתונים כמה סעיפים, ובראשם מס שכר, שהוא המס שמשלם הבנק בגין תשלומי השכר לעובדים (מס חלופי למע"מ, שהבנקים לא משלמים). ב-2011 עמד מס זה על 1.5 מיליארד שקל מתוך סך הוצאות של 12.6 מיליארד שקל, שהוגדרו הוצאות שכר ונלוות.

25% - זהו שיעור העובדים שמשתכר עד 7,000 שקל בחודש בלבד. מהנתונים שפרסם בנק ישראל עולה כי קיימים פערים גדולים בין העובדים בבנקים: ישנה שכבת שמנת שנהנית מעלויות שכר גבוהות, לעומת שכבה לא מבוטלת של עובדים בשכר נמוך למדי. כרבע מעובדי הבנקים, שהם 9,588 עובדים, מקבלים שכר בעלות חודשית של כ-10,000 שקל, כלומר שכר ברוטו של עד 7,000 שקל בלבד. בה בשעה ששיעורם בין עובדי הבנקים הוא 25%, הרי שעלות השכר שלהם מהווה 6.6% בלבד מסך עלויות השכר בבנקים.

771 - זהו מספר עובדי הבנקים שעלות השכר השנתית שלהם עומדת על יותר מ-720 אלף שקל בשנה. תמונת הראי של העובדים המקבלים שכר נמוך קיימת בשכבת הבכירים בבנקים: 771 מנהלים בבנקים נהנים מעלות שכר חודשית של יותר מ-60 אלף שקל בחודש (שכר ברוטו של כ-40 אלף שקל). בה בעת שהם מהווים רק כ-2% מעובדי הבנקים, הרי שעלות שכרם היא פי 4.5, ומהווה 8.7% מסך עלויות השכר בבנקים. מדובר בעיקר במנהלים בדרג בינוני-גבוה שעובדים בחוזה אישי, ונהנים מתנאים מפנקים.

16.1% - היקף העובדים ששכר הברוטו שלהם הינו 21-42 אלף שקל בחודש. גם מתחת לשכבת הבכירים, מסתתרת שכבה לא מבוטלת של 6,272 עובדים הנהנים מעלות שכר חודשית של 30-60 אלף שקל בחודש, המשקפת שכר ברוטו של 21-42 אלף שקל בחודש. האם אכן כל אותם 6,000 עובדים אכן ראויים לשכר גבוה שכזה, ומייצרים תפוקה בהתאם? כנראה שלא. חלק לא מבוטל משכבה זו הגיע לרמות שכר שכאלה בעיקר בזכות הוותק ומנגנון הטייס האוטומטי, שהעלה מדי שנה את שכרם. כשבנק ישראל אומר שהבנקים צריכים להתייעל, הוא מתכוון בעיקר לשכבה זו, המהווה 16% מעובדי הבנקים, כאשר עלויות השכר שלהם מהוות יותר מ-30% מסך עלויות השכר (כלומר פי 2 מחלקם היחסי).

56% - זהו היקף העובדים שהשכר החודשי שלהם ברוטו הינו 7,000-21,000 שקל. בין שני הקצוות שהוזכרו בסעיפים הקודמים, קיימת שכבת הביניים הכוללת כ-56% מעובדי הבנקים, שעלויות השכר שלה מהוות 53% מעלויות השכר בבנקים. שכבה זו מהווה את חלק הארי של עובדי הבנקים. מהנתונים עולה כי שכבה זו מקבלת שכר נאה, אך לא מנקר עיניים, ובהחלט סביר ביחס לעובדה שמרביתם אקדמאים.

2,369 - זהו מספר עובדי כוח האדם בבנקים. הנתונים שפרסם בנק ישראל מתייחסים רק לעובדי הבנקים בסניפיהם בישראל, ואינו כולל נתונים על עובדי חברות כוח אדם. עם זאת, בנק ישראל פרסם בנפרד נתון שכר מאוחד לעובדי חברות כוח האדם (ללא התפלגות לפי רמות שכר).

נכון ל-2011, ישנם 2,369 עובדי כוח אדם, שעלות שכרם עמדה על 614 מיליון שקל. כלומר עלות השכר הממוצעת לעובד עמדה על 21,600 שקל בחודש - שכר ברוטו ממוצע של 15 אלף שקל בחודש. מדובר בנתון גבוה יחסית, שכן לרוב שכרם של עובדי חברות כוח אדם נחשב נמוך. הסיבה לכך היא שחלק לא מבוטל מעובדי החברות החיצוניות בבנקים הם עובדים מתחום המחשוב, הנהנים מרמות שכר גבוהות יחסית.

5 מיליון ש' - זהו ממוצע עלות השכר לכל אחד מבכירי הבנקים ב-2008-2012. בנק ישראל הציג גם את ממוצע עלות השכר של בכירי הבנקים בכל בנק ואת ההתפלגות שלהם - כמה מתוך השכר הוא בשכר, כמה בבונוסים וכמה באופציות. מההתפלגות עולה כי עלות השכר הגבוהה ביותר היא בבנק הפועלים, כ-7 מיליון שקל. אחריו בנק דיסקונט, עם 5.2 מיליון שקל, ובמקום השלישי לאומי עם 4.8 מיליון שקל. מיד אחריו מזרחי טפחות, עם 4.7 מיליון שקל, והבינלאומי במקום האחרון עם 3.2 מיליון שקל. עוד עולה מהנתונים כי התגמול באופציות ובמניות הגדול ביותר הוא במזרחי טפחות, עם ממוצע של 2.4 מיליון שקל, ואחריו בנק הפועלים עם 1.9 מיליון שקל. לעומת זאת, בלאומי ובבינלאומי אין כמעט תגמול שכזה.

זקן: "עלויות השכר בבנקים גבוהות"

בד בבד עם פרסום הנתונים על התפלגות השכר, פרסם המפקח על הבנקים, דודו זקן, גם טיוטת הוראות בנושא מדיניות התגמול בבנקים. מרבית הדרישות של בנק ישראל קיימות כבר כיום בפועל במנגנוני בשכר הבכירים בחלק הארי של הבנקים (כגון קביעת יחס מרבי בין השכר לבונוסים). עם זאת, החידוש המרכזי של זקן בהנחיות הללו הוא בכך שהוא דורש להגדיר מיהם עובדים מרכזיים, כשגם התגמול של עובדים אלה יצטרך להיעשות בהתאם לקריטריונים של סיכון וקביעת תקרה לבונוס.

לפי זקן, עובדים מרכזיים הם עובדים הכפופים למנכ"ל, או כאלה הכפופים לגורם הכפוף למנכ"ל. אם נבחן את טבלת התפלגות השכר, הרי שלפי הערכות מדובר ב-770 עובדים, בעלי השכר הגבוה ביותר בבנקים (יותר מ-40 אלף שקל בחודש), וכעת בנק ישראל מעגן רשמית את הדרך שבה ייקבע התגמול שלהם. "המערכת הבנקאית מתאפיינת בעלויות שכר גבוהות, וביעילות תפעולית נמוכה ביחס לעולם", אמר היום (ב') זקן, שגם הציג את ממוצע יחס התפעוליות של הבנקים בישראל, העומד על 69.8% (כלומר הוצאות הבנקים מהוות 70% מההכנסות), לעומת ממוצע עולמי של 61.7%.

זקן קיים שיחת ועידה שהתייחסה לנתונים ולדרישות של בנק ישראל בנושא מדיניות השכר והתגמול. זקן אמר כי הבנקים יצטרכו להמשיך ולהעביר נתונים עדכניים על התפלגות השכר. כמו כן, כל אחד מהבנקים יפרסם בעתיד את הנתונים על התפלגות השכר אצלו.

זקן נשאל על עמדתו בסכסוכי העבודה בבנקים הבינלאומי ודיסקונט, הקשורים בשכר ובתנאי עבודה, ואמר: "הזכות לשבות וההתייעלות לא באים אחד על חשבון השני. הבנקאים צריכים להתפרנס, אבל על הבנקים להיות יעילים".

אי השיוויון - גם בבנקים
 אי השיוויון - גם בבנקים