סוד הקסם: הנה כל מה שהתחדש לאחרונה בגיזרת הבירה דובל

אני פרחה. אני מניח שהצהרה זו לא תכה בתדהמה את שלושת קוראיו המסורים של המדור שלי, שכבר שמו לב לכך שאני מתעקש לא רק לפשט את פני הדברים אלא אף לצחוק עליהם קצת. מיסטר H, אולי גדול מביני היין ועסקניו במקומותינו, שאל אותי פעם למה אני עושה מיין בית זונות. אחרי שצחקתי קצת, השבתי שכאשר זה בא ממנו, זו כמעט מחמאה. יין צריך לשתות. לא לדבר עליו. אם על יין לא יפה לדבר, על בירה זה כבר כמעט מגונה. מה יש לדבר על בירה. בירה שותים. כשחם, כשעצוב. כשצמאים.

נאמן לעקרונות מוזרים אלה, אני מקפיד להמעיט בדיבור על בירה ולהרבות בשתייתה. עד כמה שהגוף הדואב מותיר לי. אי-לכך ובהתאם לזאת, בבירה, כמו ביין ובוויסקי, אני מעדיף את הצד הקל והנוח של החיים. שהאדום שלי יהיה פינו נואר קליל ונעים מבורגון, הלבן משבלי, לוויסקי עדיף להיות בלנטיינ'ס קליל עם הרבה קרח לדילול, והבירה צריכה להיות גולדסטאר. דווקא הגולדסטאר היא גם בחירה נוסטלגית ופטריוטית, לא רק בחירה של טעם. שהרי יש קלות ממנה. סטלה הבלגית למשל (הנה, בסוף הצלחתי להסביר למה אני פרחה. שותה סטלה).

לפני לא מעט שנים, כשהתחילו הבירות הבלגיות המהוללות להגיע גם לישראל, התלהבתי גם אני. בכל זאת מדובר במעצמת בירה, שמייצרת לא רק מאות סוגים של בירה אלא גם בעשרות סגנונות טעם שונים, שרובם ככולם, מה לעשות, כבדים ומתוקים. מתוקים וכבדים מדי, לטעמי. חוץ מהסטלה המטופשת והאהובה. וכך זנחתי מאחוריי את כל הלף, המקשוף והשימאיי המהוללות; בירות המנזרים הן אולי סיפור נהדר, אבל אני לא שותה סיפורים אלא בירה.

אלא מאי? בירה בלגית אחת ויחידה (חוץ מסטלה אהובתי) המשיכה ועדיין ממשיכה לשבות את לבי בכל פעם מחדש. לבירה הזו קוראים דובל (Duvel). אני מניח שחלקכם הגדול מכיר אותה כבר ויתמה אולי מדוע אני בוחר להתעסק בה דווקא עכשיו. אז ככה: בחודשים האחרונים קרו כמה דברים היסטוריים בגזרת הבירה הוותיקה הזו.

לראשונה זה שנות דור ויותר - מבשלת דובל-מורטגט, שנוסדה בשנת 1871 ואת הדובל היא מייצרת מ-1918 - השיקה דובל בירה מהחבית. לא סתם השיקה. ההשקה הבינלאומית הראשונה מחוץ לבלגיה אירעה כאן, בארץ הקודש. למען האמת, בבלגיה מולדתה היא כלל אינה נמכרת בגרסת החבית; רק אצלנו, באנגליה ובארצות הברית. אם זה לא מספיק, אפשר עכשיו להשיג בחנויות גם את הדובל טריפל הופ עתירת הכשות - אותו צמח המעניק לבירה את טעמה המריר - בבקבוקי 330 מיליליטרים צנועים, ולא רק במפלצות יקרות של 750 מיליליטרים.

הוסיפו לכך את העובדה שגם הדובל הבסיסית והוותיקה יחסית, כאמור במקומותינו, היא בירה מצוינת, ובעצם עדיין הטובה מהשלוש, לטעמי, ותקבלו סיבה למסיבה. איך אמר פעם חברו של בעל המבשלה כשביקר בה ב-1923: "זו בירה שטנית ממש". האם תופתעו לשמוע שלפני כן קראו לה בכלל Victory Ale? ובאמת, אם יש מילה מתאימה לתיאור תכונותיה של הדובל, הרי היא פשוט שמה. בירה עתירת אלכוהול ועשירת טעם, שמצליחה לא לעצבן לא בזה ולא בזה. אחוז האלכוהול הגבוה והטעמים המורכבים לא הופכים אותה לעוד עיסה בלגית מתקתקה. להפך. היא מצליחה לשמור על התכונה הכי חשובה בבירה, לטעמי: רעננות. וזה כידוע, כל הקסם.

טיפה

יין פוגש נמל

שוק יפו בנמל מזמין לפסטיבל יין ואוכל יפואי. יוצעו טעימות של מגוון יינות - מבעבעים, לבנים, סמוקים ואדומים, ממיטב היקבים בארץ, בשילוב טעימות קולינריות מדוכני השוק. הכרטיסים יכללו טעימות יין בכל הדוכנים מנת אוכל מותאמת. כרטיסים במכירה מוקדמת (עד 12.6) באתר או בטל' 03-5180533 - 100 שקלים, קנייה במקום - 125 שקלים. חמישי, 13.6 18:00-23:00, שישי, 11:00-17:00 www.grape-man.com/jaffamarket

טעימה

בירות דובל Duvel

דובל סינגל מחבית בלבד. הסינגל, בניגוד לאחותה הגדולה, עוברת רק תסיסה אחת, ומכאן שמה. אי-לכך גם אחוזי האלכוהול שלה הם נמוכים יותר (יחסית), וטעמה קליל וחמצמץ יותר מגרסת הבקבוק. יופי של בירה, אם כי אני, אם יורשה לי, מעדיף, באופן נדיר, את גרסת הבקבוק על-פני החבית. 6.8% אלכוהול, 31 שקלים לכוס של 330 מיליליטרים בברים נבחרים - למשל סרבסה ומייט בדיזנגוף או גלן בירושלים

דובל. הדובל הקלאסית עוברת כאמור שתי תסיסות, כאשר השנייה מתבצעת בבקבוק, כמו בשמפניות. למרות אחוזי האלכוהול הגבוהים והטעם העשיר והמורכב, היא מצליחה לשמור לא רק על רעננות נהדרת ומפתיעה אלא גם על איזו גישה קלילה לחיים, ולכן כאמור אני מת עליה. 8.5% אלכוהול, 17 שקלים

דובל טריפל הופ. לא פחות משלושה סוגי כשות (במקום שניים, כרגיל בדובל), כפי שמרמז השם, מעורבים בייצור הבירה החדשה הזו שתוכננה להיות חד-פעמית בשנת השקתה, 2010. אלא שהיא זכתה להצלחה כה גדולה, עד שפרנסיה החליטו להשאירה לתמיד בשוק. הטריפל היא בירה אימתנית ומתוחכמת, עשירת טעם ואלכוהול, וכשותית מאוד בטעמה כצפוי (קשה להסביר למה הכוונה, צריך לטעום, ואז מבינים מיד); ועדיין, שוב, לא כבדה מדי גם אם היא הכבדה מבין השלוש. 9.5% אלכוהול, 22 שקלים