מוכרחים להיות שמח: להקת "בום פם" הישראלית מלאת שמחה

"הערבוב זה העניין" - כך מתאר אורי כנרות, סולן להקת בום פם, את הסגנון המוזיקלי של הלהקה הכי שמחה בסביבה

"השאלה הכי קשה היא כשמבקשים מאיתנו להגדיר סגנון", אומר אורי כנורות, גיטריסט וסולן להקת "בום פם", כשהוא נשאל אם אפשר לסווג את המוזיקה רבת המקצבים והזרמים של הלהקה. כנורות: "מצד אחד אנחנו מנגנים רוק'נרול, מצד שני יש מוטיבים אקזוטיים, ים-תיכוניים. אנחנו גם כל הזמן עוברים בין מקצבים, כל מיני ז'אנרים. מן מיש-מש כזה".

- רוק'נרול אתני סטייל?

"רוק'נרול מזרח תיכוני".

- וזה בסדר להגיד שהמוזיקה שלכם היא מוזיקה שמחה?

"לגמרי. מוזיקה מאוד שמחה, על גבול המסיבה. אנשים בקהל בדרך-כלל רוקדים, ואנחנו לא מתבאסים גם כשלא".

- ואתם? מה קורה כשאתם באים להופעה לא שמחים?

"גם כשאין מצב רוח, תוך כדי ההופעה המצב רוח הטוב מגיע. זה עובד גם כלפי פנים. לא כי אין ברירה, אלא כי עדיין - זה מוזיקה. אנחנו עושים מה שאנחנו אוהבים, וכשאתה מנגן את מה שאתה אוהב לנגן, גם אם אתה בא מבואס, אתה מגיע למקום שעושה לך טוב".

שמחה, מקורית ומורכבת, היא המוזיקה של להקת "בום פם" הישראלית. אלבום חדש של הלהקה יצא באפריל האחרון, וזכה להצלחה מסחרית ולהרבה השמעות ברדיו. יש הנוטים לייחס את ההצלחה שלהם לשיתופי פעולה משובחים עם אמנים כמו ברי סחרוף (ביצוע משותף של השיר "בום פם"), ועם בני בשן ("אחלה חמודה"), אך עבור הלהקה, הקיימת כבר יותר מעשור, שיתופי הפעולה תורמים אך מעמדה מתבסס גם ללא מסייעים חיצוניים. בשנים האחרונות עושה הלהקה חיל, הן בארץ והן בחו"ל, ודומה כי הסיבה לפופולריות מאוחרת נעוצה בזמן שנדרש היה להטביע חותם מוזיקאלי אוריינטלי שונה, אך עם זאת מובהק.

האם הקהל הישראלי כיום פתוח יותר למוזיקה כזו מבעבר? כנורות טוען שלא: "אני לא מרגיש ככה. זה סגנון שכל פעם בא בצורה אחרת. בשנות ה-70, היו להקות קצב ששילבו אלמנטים אוריינטאליים עם רוק, אחר כך הגיעו פורטיס וסחרוף עם גיטרות מסתלסלות, בהמשך - משינה, טיפקס, אתניקס. שמות גדולים. ובום פם היא עוד גלגול של זה. אני לא חושב שהבאנו משהו שלא היה קודם".

- תגיד, למה טובה?

"טובה וגיטרה חשמלית זה לא שכיח, והטובה מאוד מייחדת את הלהקה. זה גם מכתיב משהו, נותן צבע. מה זה מכתיב? מכתיב מבחינת האפשרויות והמגבלות".

- עם כל הסגנונות המקצבים והצורות - אתם מגדירים את עצמכם כלהקה ישראלית?

כנורות: "תלוי מה זה ישראלי. כמוזיקאי, אני לא מתייחס לעצמי כישראלי. לא רוצה לשים למוזיקה גבולות. שמות שקשורים לעניין של לאום, מדינה, עם, זהות - המוזיקה באה לשים את כל זה בצד. בטח המוזיקה שלנו, שמערבבת כל מה שאפשר.

"מבחינתנו הערבוב הוא העניין. איפה שהוא ברור שאנחנו באזור הזה של כדור הארץ, במזרח התיכון. אני לא חלילה מתבייש בזה. כשאנחנו מופיעים בפסטיבלים בחו"ל, אז ברור שאנחנו מישראל".

"בום פם" תופיע בפסטיבל "סאנביט" - פסטיבל מוזיקה וקצב בפארק מעיין חרוד, שיתקיים ב-21 וב-22 ביוני