המבקר קבע: פרנקל לקח מאות אלפי שקלים שלא הגיעו לו

בעקבות דוח מבקר המדינה מ-2002 נאלץ פרנקל להחזיר למדינה 238 אלף שקל, בגין כספים שקיבל במסגרת תפקידו כנגיד בנק ישראל ולא הגיעו לו על-פי דין

פרופ' יעקב פרנקל כבר היה נגיד בנק ישראל. הוא גם חתן פרס ישראל לכלכלה לשנת 2002 ולשעבר נשיא מריל לינץ' הבינלאומי והיועץ הכלכלי של ממשלת ארגנטינה. אבל יש עוד פרט "קטן" ברזומה שלו, הרבה פחות מחמיא - הוא היה "כוכב" מרכזי בדוח חריף של מבקר המדינה לשנת 2001, שבו נקבע כי במסגרת תפקידו כנגיד הוא הזרים לכיסו מאות אלפי שקלים שלא הגיעו לו על-פי דין. בעקבות הדוח נאלץ פרנקל להחזיר לקופת המדינה 238 אלף שקל.

באותו דוח שפרסם מבקר המדינה דאז, אליעזר גולדברג, באפריל 2002, הוקדש פרק שלם להטבות להן זכה פרנקל עם פרישתו מבנק ישראל.

הדוח קבע כי פרנקל סידר לעצמו בבנק, בעזרת מנהל בכיר שהיה כפוף לו, "הסדרים כספיים מיוחדים" שמשמעותם המעשית היא חבילת כספים גדולה, וספק אם חוקית.

מהדוח עלה כי פרנקל מצא את הדרך ליהנות מכל ההצמדות האפשריות: תנאי שכר והוצאות הצמודים לשרים, זכויות אקדמיות הצמודות לפרופסורים באקדמיה וגם מתנאי השכר החריגים במיוחד מהם נהנים ממילא הפקידים הבכירים בבנק ישראל.

על-פי חוק בנק ישראל והחלטת ממשלה מ-1969, שכרו של נגיד בנק ישראל וזכאותו לשירותים ולתוספות לשכר שווים לאלה של שר. ואולם המבקר מצא כי על פרנקל, בהתאם להסדרים מיוחדים אתו, הוחלו "הוראות החלות על עובדי הבנק, שמקנות תנאים טובים יותר מאלה החלות על שרים". המבקר ציין כי "עלותם של הסדרים אלה מסתכמת במאות אלפי שקלים", שהוצאו מהקופה הציבורית.

כך, עלה מהדוח, כי בתום כהונתו של פרנקל כנגיד, ינואר 2000, שולם לו פדיון ימי מחלה בסך של כ-100 אלף שקל (נטו). וזאת, ציין המבקר, "אף כי... שרים אינם מקבלים פדיון ימי מחלה בעת שהם חדלים לשמש בתפקידם".

המבקר ציין כי את ההחלטה בעניין זה, שהייתה גם מנוגדת לתקדימים שנוצרו לגבי נגידים קודמים, קיבל "מנהל בכיר" בבנק שהיה כפוף לפרופ' פרנקל, והודיע על כך למשאבי אנוש. על כך כתב המבקר: "הודעות ממחלקת משאבי אנוש של הבנק על יתרת ימי מחלה אינן יוצרות זכות לפדיון ימי מחלה".

פרנקל קיבל כ-136 אלף שקל בגין פדיון 101 ימי מחלה, שהם כמעט 108 אלף שקל נטו - למרות שכלל לא דיווח באופן שוטף על ימי מחלה או חופשה. פרנקל הסביר למבקר אז כי לא לקח אפילו יום אחד של מחלה, כדי שהבנק לא יישאר "ללא קברניט האוחז בהגה".

לא יצא לחופשה

עוד קבע המבקר כי בשנים 1991-1998 עשה הבנק את ההתחשבנות עם פרנקל בעניין החזר הוצאות אש"ל בחו"ל, בהתאם לכללים החלים על שרים, כשההוצאות שולמו באמצעות כרטיס אשראי של הבנק שניתן לו.

ואולם, בסוף 1998, הורה אותו "מנהל בכיר" לחשב מחדש את החזרי ההוצאות, רטרואקטיבית מיום כניסת פרנקל לתפקיד הנגיד, על-פי הנהלים החלים על חברי הנהלת הבנק. "כתוצאה מהחישוב החדש שעשה הבנק שולמו לפרופ' פרנקל הפרשים בסך כ-20 אלף דולר עבור 623 ימי שהייה בחו"ל בשבע השנים האמורות", כתב המבקר.

עוד נקבע בדוח כי באמצע שנת 1998 עשה הבנק התחשבנות בקשר לפדיון ימי חופשה שלא נוצלו בקדנציה הראשונה של פרנקל כנגיד (1991-1996), ובחישוב נוכו מיתרת ימי החופשה 25 ימים, כנדרש בהוראות החלות על שרים. ואולם, באפריל 1999 הורה אותו "מנהל בכיר", שוב, לבטל את ניכוי 25 הימים בנימוק שהנגיד לא יכול היה לצאת לחופשה, מאחר שלא מונה לו משנה.

"בגין פדיון 25 ימי החופשה שולם לפרופ' פרנקל סכום של כ-30 אלף שקל", ציין גולדברג. גם כשפרש ונעשה לו גמר חשבון לקדנציה השנייה, לא נוכו ימי החופשה המחויבים משכרו של פרנקל, והוא קיבל תשלום עבורם.

עוד נחשף בדוח כי במהלך שנות כהונתו של פרופ' פרנקל כנגיד התקיימו בבנק דיונים רבים כדי להסדיר לו צבירה של זכויות אקדמיות (שמירה על זכויות למרצים שיצאו לשנת שבתון כדי לעבוד בבנק), הגם שעל-פי האוניברסיטה שבה כיהן הוא לא היה זכאי לצבירת הזכויות, שכן כיהן במקביל כפרופסור וכנגיד.

ספג ביקורת ציבורית קשה

בעקבות פרסום הדוח ספג פרנקל ביקורת ציבורית קשה. שר האוצר דאז, סילבן שלום, התנועה לאיכות השלטון ויו"ר ועדת חוקה ומשפט דאז, אופיר פינס, קראו לפרנקל להחזיר את הכספים שקיבל.

פינס אף הגיש תלונה למפכ"ל המשטרה, רב-ניצב שלמה אהרונישקי, בדרישה לחקור את ממצאי דוח מבקר המדינה עקב חשד לפלילים. יו"ר האופוזיציה דאז, ח"כ יוסי שריד, הצטרף אף הוא למבקרים והציע לשלול מפרנקל את פרס ישראל שקיבל.

גולדברג עצמו נמנע מלומר האם על המדינה לדרוש מפרנקל להחזיר את הכספים, ואולם למחרת פרסום הדוח מסר פרנקל לבאי-כוחו, עורכי הדין יעקב נאמן ואהוד סול ממשרד הרצוג-פוקס-נאמן, המחאה בנאמנות בסך 238 אלף שקל - סכום הכולל את "כל הכספים הנזכרים בדוח, בתוספת הפרשי שער לגבי כספים ששולמו לי על-פי ערכים דולריים", כפי שכתב אז פרנקל ליו"ר הוועדה לביקורת המדינה, אמנון רובינשטיין.

במכתב בן 9 עמודים פרש אז פרנקל את "כתב הגנתו", ובין היתר כתב "שפכו את דמי על לא עוול בכפי", וכי "התגובה המתלהמת וההכפשות כנגדי הינן חסרות יסוד".

גם בראיונות שנתן בזמנו לערוץ 1 ולערוץ 2, יצא פרנקל להגנה על שמו הטוב, כאשר אמר בין היתר: "אני נדהם מה'עליהום' ומהלינץ' הציבורי ונלחם על שמי הטוב. שופכים את דמי, לא ביקשתי מאומה, והכול נעשה לפי הנהלים. לא חיפשתי אגורה שחוקה והקדשתי את מיטב שנותיי לשירות כלכלת ישראל ומדינת ישראל - תוך קורבן לא קטן".