מעידה חד-פעמית?

פרנקל יהיה חייב להוכיח שאין לו מה להסתיר, אחרת ירדפוהו

1.

חצי שעה נמשכה חגיגת מינויו של יעקב פרנקל לנגיד בנק ישראל החדש-ישן, עד שהמסרונים, הטלפונים, האי-מיילים והלינקים מגוגל החלו לזרום עם שלל התזכורות על הפרשה המבישה והמביכה ההיא שהתגלתה לאחר סיומה של הקדנציה השנייה שלו.

יובל רכלבסקי, הממונה על השכר באוצר דאז, בדק ומצא, אליעזר גולדברג הקדיש לו פרק בדוח חמור והיועץ המשפטי לממשלה, אליקים רובינשטיין, היה קרוב להורות על פתיחת חקירה. מה היה אז? אי-סדרים, בלגן, השם לא ממש משנה. איך זה נגמר? פרנקל הודה ונאלץ להשיב מאות אלפי שקלים ששולמו לו, מעל לכל ספק, שלא כדין, על החזרי ימי מחלה, פדיון ימי חופשה ואש"ל בחו"ל.

שעה לאחר המינוי אמש (א') כולם החלו לשאול איך בדיוק הוא יעבור את ועדת טירקל (האישור הסופי שניתן על ידי שופט בדימוס), ואחרי שעתיים שבו כולם לבחון את בורסת השמות. יעקב גנות ויואב גלנט לא מונו לתפקידים בכירים על פרשות הרבה פחות חמורות לכאורה.

2.

אחרי הפרשה ההיא, פרנקל יהיה חייב להציג בפני הציבור הישראלי את דוחות מס הכנסה ששילם ב-13 השנים האחרונות כאשר עבד בארצות הברית כבכיר במריל לינץ', AIG ו-JPמורגן. ואחרי ששר האוצר, יאיר לפיד, הכריז מעל כל במה אפשרית על מלחמת חורמה בהעלמות מס, בתכנוני מס ובהון השחור, ואחרי שמנהל רשות המסים, משה אשר, הצהיר כמה פעמים בשבוע האחרון כי ישראלים מסתירים בחו"ל כ-12 מיליארד שקל - לפרנקל לא תהיה ברירה והוא יהיה חייב להוכיח שאין לו מה להסתיר.

תפקיד המבוגר האחראי של המשק הישראלי מחייב אותו להראות ששילם את כל המס שהיה חייב (50% על ההכנסות בחישוב גס), ושהפרשה המבישה והמביכה ההיא הייתה מעידה חד-פעמית ולא חלק מהתנהלותו. אחרת, לא רק שלא ייתנו לו לנהל מדיניות מוניטארית, אלא ירדפו אותו ללא הרף.

אם שופט בישראל חייב את שלמה נחמה, לשעבר יו''ר בנק הפועלים, לחשוף את הסדר המס שאליו הגיע על מכירת מניותיו בבנק הפועלים, האישיות הכלכלית הציבורית הבכירה בישראל יהיה חייב לעשות דבר דומה. ואם לא שילם את המס שהיה חייב - עליו להסדיר את הנושא מיידית.

3.

נתניהו סימן את האויב הגדול והחדש שלו: השיח הפופוליסטי שמשתלט על הדיון הכלכלי-חברתי. הוא הבהיר זאת אתמול לאחר שיועצו הכלכלי, פרופ' יוג'ין קנדל, שמתאפיין בנאומים מרדימים רווי מספרים ונוסחאות, פתח את הקמפיין בנאום חוצה להבות בוועידת הנשיא בשבוע שעבר.

הוא הגדיר את הסוגיה כבעיה מספר אחת של המשק הישראלי - המתקפה הפרועה נגד הקהילה העסקית ובעיקר נגד הגופים הפיננסיים, נגד עשיית רווח ונגד המשכורות המפוצצות. בסביבתו של נתניהו לא מסתירים שפרנקל מונה ל"רמטכ"ל" גם במלחמה הזו. אלא שפרנקל ניהל אותם גופים פיננסיים שעשו את אותם רווחים שנתונים עכשיו לביקורת ציבורית, והוא עצמו השתכר אותם סכומים שזוכים כאן לסלידה ציבורית של ממש.

4.

השאלה הגדולה איננה אם פרנקל יוכל להתמודד עם האתגרים של המשק הישראלי בשנת 2013. אלא אם הוא יוכל להתמודד עם החברה הישראלית של 2013, אחרי המחאה החברתית ועם שלל הרגישויות שהצטברו מאז. הדימוי שלו כאיש וול סטריט יהיה לו לרועץ משום שהשיח החברתי שהתפתח כאן בשנים האחרונות סביב הרחבת העוני ואי-השוויון זר לו לחלוטין. רק דבר אחד יסייע לו: תמיכת ועד העובדים של בנק ישראל. דוד וזאנה, יו''ר הוועד במחוז ירושלים, הגדיר את המינוי כ"שמחה וצהלה". "פרנקל נתן לוועד את כל מה שהוא ביקש ובתמורה זכה לשקט תעשייתי. עבורנו זה יום חג", הסביר.

5.

כך ממנים נגיד בישראל סגנון "לפידיהו 2013". בדקה ה-92, כאשר הנגיד הפורש עם רגל אחת במטוס, באמצעות הדלפה גסה לערוץ טלוויזיה, ללא הודעה לעיתונות מסודרת וללא מסיבת עיתונאים. ובכל זאת, צורת המינוי עושה צדק פואטי: כך אנחנו נראים. כך המשק הישראלי נראה. כך נראית ההנהגה הכלכלית הנוכחית. כבדיחה גרועה.

6.

אסור לעיתונאים לתקוף הדלפות. עיתונאים חיים מהדלפות. זה סם חיינו ואוי לנו אם נבקש לחקור אותן. אסור אפילו לדבר עליהן יותר מדי - שרק ירבו. אך להדלפה הזו משמעות אחרת: היא משקפת נאמנה את המערכת היחסים הבעייתית בין נתניהו ללפיד. ההדלפה קרתה כי אחד מהשניים - נתניהו או לפיד - חשש שהאחר ידליף ורצה לשלוט במידע.

יתרה מזו, מקורות יודעי דבר מספרים כי לפיד עודכן על מינויו של פרנקל ב-18:30. כלומר, בערוץ 2 ידעו לפני שר האוצר על המינוי של הנגיד. כך מתקבלות ההחלטות הכלכליות על ידי שני הקברניטים - באווירה של חשדנות ויריבות אין קץ. ייתכן שזה בגלל יאיר ("אנ-אהיה-ראש-הממשלה-הבא") לפיד או בגלל בנימין ("האוצר-יקבור-אותך-לפני") נתניהו, וזאת למרות ואחרי שהשניים התחייבו לשדר אווירה של "הרמוניה".

במסיבת העיתונאים האחרונה בנושא יצוא הגז, המילה השכיחה ביותר לא הייתה "יצוא" או "גז", אלא "הרמוניה". אז שיהיה ברור: הרמוניה אין שם.

7.

המחזה שזכו לראות 250 המוזמנים - ביניהם ראשי המשק והפוליטיקה - במפגן הראווה (הנוסף) שארגן אתמול לעצמו פישר בבנק ישראל (כנראה שמישהו חש צורך עז לסגור פערים מול החגיגות של הנשיא פרס) - היה הזוי. פישר זכה לכמה דקות בודדות של תהילה שכן כולם דיברו רק על פרנקל חברו הטוב. לפיד ונתניהו לא התחשבו לא בו ולא בעלות המסיבה - כ-150 אלף שקל. כאשר פישר עלה לבמה לנאום, הוא היה צל של עצמו, רוח רפאים, זיכרון מעורפל של העבר. אף אחד לא הקשיב לו. אף אחד לא שמע אותו.

8.

ובכל זאת, מבחינה מקצועית אין תלונות ואין טוב מפרנקל: חתן פרס ישראל, כלכלן ראשי בקרן המטבע, נגיד בנק ישראל במהלך עשור, יו''ר הבנק הבין-אמריקאי לפיתוח, יו''ר הבנק האירופי לשיקום ופיתוח, יו''ר מריל לינץ', סגן יו''ר AIG, יו"ר ג'יי. פי מורגן ועוד. אין יותר מזה. מדובר בכלכלן הטוב ביותר שיצר המפעל הציוני. הוא מקושר. מכיר את כולם וכולם מכירים אותו. הטענה שלפיה AIG קרסה במהלך כהונתו כסיבה לפסילת מועמדותו איננה מקובלת. AIG לא קרסה בגללו וצריך לזכור שמי שלא עושה - לא טועה. ומי שעושה דברים גדולים ונופל - עושה המון רעש.

9.

המינוי הזה נראה כאחד המינויים השבירים ביותר. יש גם מי שאומר שפרנקל לא ממש אמר "כן", ואחרי שנראה כי הוא מתלבט הדליפו את הידיעה כדי לחייבו בתפקיד. נראה כי הנגיד החדש-ישן מנסה לבחון לאן נושבת הרוח. האם הציבור הישראלי החדש יקבל את מינויו, ובעיקר - האם התקשורת תקבל אותו בחזרה. נראה כי עד שפרנקל יאכלס שוב את בניין בנק ישראל יש עוד הרבה למה לצפות. לא בטוח שהמינוי הזה יעבור, ולבטח - הוא לא יעבור בשקט.