בסכסוכי גירושין נחשפת, לעיתים קרובות, הכביסה המלוכלכת של בני-הזוג המתגרשים, אבל לא פעם מתגלה גם כביסה של צדדים שלישיים המעורבים בתהליך, המדיפה ניחוחות לא נעימים. כך, סכסוך גירושין מכוער וממושך בין שותפת-ביניים במשרד עוה"ד הרצוג-פוקס-נאמן, המרוויחה כמיליון שקל לשנה, לבעלה - שפרטיו הגיעו לידי "גלובס" - חושף התנהלות תמוהה, לכל הפחות, של בנק מוביל בארץ, יובנק.
במסגרת הסכסוך הוגשה תלונה למפקח על הבנקים כנגד הבנק, שבה נטען, כי הבנק בחר לקחת צד בסכסוך הגירושין, והעדיף את האישה, עורכת-הדין הבכירה, על-פני בעלה, עצמאי המרוויח כ-6,000 שקלים בחודש בלבד. בין היתר, נטען נגד הבנק כי הוא איפשר לאישה "להבריח נכסים", ולבסוף תבע את הבעל בלבד על החוב שנותר בחשבון, במקום לתבוע את הצד "העשיר" יותר בנישואין, האישה, בעלת היכולת לסגור את החוב.
אז כיצד הצליח הבנק, שהינו חברה בת של הבנק הבינלאומי ושפועל בעיקר בתחום הבנקאות הפרטית ושוק ההון, להסתבך בלב ליבו של סכסוך הגירושין? הסיפור התחיל לפני כשלוש שנים, ביולי 2010, אז ביקש בעלה של שותפת ביניים במשרד הרצוג-פוקס-נאמן, להתגרש. השניים ניהלו את חשבון הבנק שלהם בסניף רעננה של יובנק. בתלונה שהגיש הבעל למפקח על הבנקים כנגד הבנק ומנהל סניף רעננה, גרי לבנת, נטען, כי מי שניהל את החשבון באופן שוטף היה לבנת, שהיה אף בקשר אישי מצוין עם אשתו.
מהתלונה עולה, כי ימים ספורים לאחר שנפתח הליך הגירושין, הוציאה האישה מהחשבון המשותף 60 אלף שקל בהעברה בנקאית אחת, לחשבון של בן-משפחתה. הבנק אישר את ההעברה, ולא דיווח על הפעולה החד-צדדית לבעל. פעולה זו, הכניסה את החשבון ליתרת חוב בסך כ-17 אלף שקל. חודשים ספורים לאחר מכן, נטען בתלונה, פנתה האישה לבנק והפכה את החשבון המשותף לחשבון המצריך שתי חתימות. במקביל, פתחה האישה באותו סניף חשבון בנק נפרד.
בהמשך, הגיע החוב לפתחה של לשכת ההוצאה לפועל, כאשר הבנק הגיש תובענה לחייב את הבעל לשלם 29 אלף שקל בגין יתרת החוב שנצבר בחשבון. בתגובה לתביעה טען הבעל, כי הבנק בחר לצדד באשתו בסכסוך הגירושין, ותוך כך הפר את חובת הנאמנות והזהירות שלו כלפיו.
"התנהלות תמוהה ורשלנית"
האישה הינה, כאמור, שותפת-ביניים בהרצוג-פוקס-נאמן מאז 2008. היא מתמחה בליטיגציה אזרחית, מסחרית ומינהלית ומייצגת גופים ישראלים וזרים בפני ערכאות שונות בסכסוכים מסחריים, תביעות ייצוגיות, עתירות מנהליות, סכסוכי ירושה ותביעות נזיקין. הבעל, עצמאי, אשר - כפי שטען בפני לשכת ההוצל"פ - נמצא בחובות כבדים של מאות אלפי שקלים לבנקים שונים ומשתכר פחות מ-6,000 שקל לחודש.
במסגרת הליך ההוצל"פ טען הבעל, כי הבנק לא פעל כראוי בפרשה בכמה מישורים: ראשית, טען, הבנק נתן יד "להברחת נכסים" על-ידי האישה מהחשבון המשותף. "התנהלות הבנק הייתה תמוהה ורשלנית ... במעשיו לא פעל הבנק לפי חובת הנאמנות והזהירות הנאותה על- ידי כך שלא יידע אותי על העברת כספים מהחשבון - במיוחד בפעולה חריגה משמעותית שאינה תואמת את אופי החשבון ופעולות העבר בו", כתב הבעל בתגובתו.
עוד טען הבעל, כי הוא חושד כי התנהלותו של הבנק מכוונת וכי הבנק העדיף במתכוון את אשתו עקב משרתה הבכירה, ובשל העובדה כי כל שותפי המשרד בהרצוג-פוקס-נאמן מנהלים את חשבונות הבנק שלהם ביובנק. עורכי הדין העובדים במשרד אף נהנים מתנאים מיטיבים בבנק. "קיים חשש/חשד כי התנהלות זו הנה מגמתית מצד מנהל הסניף, שכן אשתי הנה שותפה בכירה במשרד עורכי הדין הגדול בישראל, הרצוג-פוקס-נאמן, משרד שהוא וכל שותפיו מנהלים את כספיהם ביובנק", כתב.
לטענת הבעל, פניותיו הרבות למנהל הסניף, ובהמשך למנכ"ל הבנק, רון בדני, לא נענו באופן רציני, וגם ניסיונותיו לפרוס את החוב עקב מצבו הכלכלי הרעוע נדחו על-ידי הבנק. לדבריו, על הבנק היה לפעול בצורה הטובה ביותר לגביית החוב, ולתבוע מאשתו לשלם את כולו, כפי שמתאפשר לבנק על-פי חוק.
עוד טען הבעל, כי הבנק מיהר להגיש את תביעת החוב נגדו, לאחר שהוא הודיע למנהל הסניף כי בכוונתו להגיש תלונה על התנהלות הבנק למפקח על הבנקים.
גבייה מהירה ויעילה
בדיון בתיק הצליח הבנק, באמצעות עוה"ד ליאור הר-צבי והילה בוסקילה, להוכיח כי החשבון המשותף לצדדים לא הצריך שתי חתימות לביצוע פעולת הוצאת הכספים על-ידי האישה, ולכן לא הייתה לבנק חובה לדווח לבעל על הפעולה.
רשם ההוצאה לפועל הבכיר, אמיר צ'כנוביץ', קיבל את טענת הבנק כי לאישה הייתה זכות חתימה לביצוע הפעולה שבוצעה, גם ללא חתימת הבעל, וכי רק בספטמבר 2010 הפך החשבון לחשבון המצריך שתי חתימות. עוד נקבע, כי הבעל - שייצג את עצמו בהליך, ללא עו"ד - לא הוכיח את טענותיו כי מדובר בפעולה חריגה בחשבון, כיוון שלא פירט את הטענה, לא צירף דפי חשבון ולא הצביע על העובדות המלמדות כי מדובר בפעולה חריגה. לכן, נקבע, "לא עומדת למבקש, כלפי הבנק, הגנה ולו לכאורה" - ונדחתה בקשת ההתנגדות לחוב.
ואולם, בשלהי דבריו, בחר ביהמ"ש להביע תמיהה על התנהלות הבנק בפרשה, ואף הציע לבעל לצרף תמיהה זו למסמכים אותם הגיש למפקח על הבנקים בתלונתו. "אציין, כי הואיל ומדובר בחשבון בנק משותף, תמוה הדבר, מדוע הבנק לא פעל להגיש תביעה על יתרת הסכום בחשבון הבנק, אף כנגד רעייתו של המבקש (הבעל - א' ל"ו), עמה הוא מצוי בהליכי גירושין, שכן האינטרס המקורי של הבנק הינו לגבות חוב בדרך המהירה והיעילה, דבר שלא נעשה במקרה זה", כתב הרשם.
עוד הוסיף: "קשה שלא להתרשם כי אפשר ויש להתנהלות זו של הבנק קשר לטענה של הבעל, כי רעייתו הינה שותפה במשרד עורכי דין בכיר, אשר לפי טענת הבעל, השותפים במשרד זה מנהלים חשבון בנק ביובנק. בנסיבות העניין, ראשי הבעל להעביר החלטה זו ובכלל זה טענותיו, אל המפקח על הבנקים, אשר לו מסורה הסמכות לבחון עניינים אלה".
מיובנק נמסר בתגובה: "הבנק דוחה מכל וכל את טענותיו של הבעל. למרבה הצער, התראות חוזרות ונשנות שנשלחו לו, להסדרת חובו לבנק, לא הועילו, ולפיכך פעל הבנק בהתאם לזכויותיו והגיש תביעה כספית נגדו בגין יתרת החוב בחשבון. יודגש, כי הבנק לא נטל צד בסכסוך הגירושין שנתגלע בין בני הזוג, סכסוך אשר אינו גורע מהתחייבויות הבעל כלפי הבנק.
"בדיון שהתקיים בביהמ"ש, ביום 19.5.13, דן ביהמ"ש בטענות הבעל כנגד תביעת הבנק. ביהמ"ש דחה את טענותיו, וקבע כי אין בטענותיו בכדי להוות הגנה כלשהי, ולו לכאורה, כנגד תביעת הבנק".
השכר נחשף: כ-80 אלף שקל בחודש; עלייה של 20% מדי שנה
מעבר להתנהלות התמוהה של הבנק, כלשון רשם ההוצאה לפועל, נחשף במסגרת הליך הגירושין, השכר אותו מרוויחה האישה, כשותפה במשרד הרצוג-פוקס-נאמן - כמיליון שקל בשנה, כפי שטען הבעל בתלונה למפקח על הבנקים.
ב-2010, שנת תחילת הליכי הגירושין, השתכרה השותפה 700 אלף שקל ברוטו, וכל שנה מאז מונתה לשותפה, עלה שכרה בשיעור של כ-20% מדי שנה. בחישוב גס, עולה מהפרטים, כי השותפה הבכירה מרוויחה למעלה מ-80 אלף שקל ברוטו לחודש. אגב, לבני הזוג בית פרטי בן שמונה חדרים וארבע קומות, ברעננה, המוערך בכ-4 מיליון שקל.
הצצה נדירה זו אל תלוש השכר ורמת המחייה של בכירה במשרד מוביל בארץ, חושפת את עולמם הכלכלי של השותפים הבכירים במשרדים הגדולים. ככלל, מנסים המשרדים לשמור בסוד את הסכומים המשולמים לעובדיהם, ואולם במסגרת סקרים שונים שנערכים מדי שנה - ופורסמו ב"גלובס" - עלה כי שותפים זוטרים, בעלי ותק של כ-10 שנים במקצוע, מרוויחים בין 50 אלף שקל ל-70 אלף שקל. כעת מתברר שהסכומים, לפחות במשרדים הגדולים מאוד, אף גבוהים יותר.
כתבות
ני"ע
