חשש בישראל: הפסקת סיוע אמריקאי למצרים תסתכן את השלום

ישראל מודאגת מהאפשרות שממשל אובמה יקטע את הסיוע הצבאי למצרים, בסך 1.3 מיליארד דולר, בעקבות הדחתו של מוחמד מורסי מנשיאות המדינה. בישראל חוששים, שהפסקת הסיוע תסכן את המשך קיומו של הסכם השלום בין מצרים לישראל.

ישראל עשויה לבקש מארה"ב למצוא דרך להמשיך בתכנית הסיוע, למרות שהחוק האמריקני אוסר הזרמת כספי סיוע למשטרים שעלו לשלטון בהפיכה צבאית. כך אמרו אמש (ד') גורמים בארה"ב ל"גלובס".

לדברי גורמים אלה, שמעורים ביחסים המורכבים במשולש ארה"ב-מצרים-ישראל, קיומו של הסכם השלום בין ירושלים לקהיר היה למעשה אחת מהמשענות העיקריות של ממשלת מורסי. הקונגרס בארה"ב, השולט על ארנק הממשל, התייחס בחשד, אם לא בעוינות, לממשלת האחים המוסלמים. הסכמתה של ממשלה זו, אמנם בחריקת שיניים, לקיים את ההסכם בישראל, היא למעשה הסיבה העיקרית להסכמת הקונגרס הפרו-ישראלי להמשיך ולהושיט את הסיוע לקהיר אחרי נפילת חוסני מובארק.

ישראל מקווה שממשל אובמה יבין את חשיבות הסיוע למצרים להמשך היציבות האזורית במזה"ת, אמר אחד הגורמים. בהודעה שפרסם אמש הבית הלבן אומר אובמה, כי הורה לבחון את המשך הסיוע למצרים בעקבות ההתפתויות בקהיר.

הדחתו של מורסי מכס הנשיאות, אמש, מציבה את נשיא ארה"ב, ברק אובמה, מול דילמה קשה: האם ארה"ב, שרואה עצמה כדמוקרטיית-על, צריכה לתמוך בדמוקרטיה כמוסד, כתהליך, או במנהיג שנבחר באופן דמוקרטי, אך חטף את הדמוקרטיה ורתם אותה לגריפת סמכויות דיקטטוריות ורמיסת מתנגדיו הפוליטיים? האם התהליך הדמוקרטי מקדש הכל, לרבות השמדתו העצמית?

והדילמה הזו מעמידה את הבית הלבן לפני שאלה שנגזרת ממנה: האם הדחת מורסי משקפת את רצון "העם" ולפיכך היא מעשה דמוקרטי, שמהווה נסיבה מקלה להדחה ע"י צבא שבסך הכל עשה את רצון האזרחים? לאחר הכל, מורסי זכה ב-52% מקולות המצביעים בבחירות לגיטימיות שנערכו במצרים לפני כשנה. האם יעלה על הדעת שמתנגדיו של אובמה יעלו על וושינגטון הבירה ויידרשו מצבא ארה"ב להדיחו רק מפני שהחלטותיו השלטוניות אינן מקובלות עליהם?

ובמילים אחרות: האם מורסי הודח בהפיכה צבאית (coup), או בהתקוממות אזרחית (revolution)? באבחנה הזו תלויים לא רק תמיכת ממשל אובמה במשטר הביניים העכשווי ובזה שיבוא אחריו, כמקווה, אלא גם המשך הסיוע הצבאי האמריקני למצרים.

תגובת הבית הלבן על הההתפתחויות בקהיר, שנוסחה אמש, ערב חג העצמאות האמריקני, לאחר דיון בן כמה שעות של הצמרת המדינית, הצבאית והמשפטית בוושינגטון, מצביעה על כך שממשל אובמה טרם גיבש משנה סדורה בסוגיות אלה. ההודעה מבטאת חשש, אם לא חרדה, מהאפשרות שארה"ב תיראה בעולם כמעצמה שמעניקה לגיטימיות להפיכות אלימות ושמפנה עורף להליכים דמוקרטיים. המנסחים יצאו מגדרם כדי להדגיש שארה"ב חשה אי-נוחות מהאופן שבו נשלף מורסי מלשכת הנשיא, גם אם מורסי עצמו לא היה התגלמות של אידיאלים דמוקרטיים.

"ארה"ב אינה תומכת באנשים ספציפיים, או במפלגות, אך היא מחויבת לתהליך הדמוקרטי ולשלטון החוק", נאמר בהודעת הנשיא. "... אנו מודאגים עמוקות מהחלטת צבא מצרים להדיח את הנשיא מורסי ולהשעות את החוקה המצרית. אני קורא עתה לצבא לפעול במהירות ובאופן אחראי ולהחזיר את הסמכות השלטונית במלואה לידי ממשלה אזרחית שנבחרה בבחירות דמוקרטיות... בתהליך כוללני ושקוף".

"שום מעבר לדמוקרטיה אינו מתרחש ללא קשיים, אך בסופו של דבר התהליך חייב לשקף את רצון העם", מוסיפה ההודעה. "...ממשלה הוגנת, בעלת יכולות וייצוגית היא המטרה שאזרחי מצרים שואפים להשיגה ושהם ראויים לה".

אובמה קורא לפיקוד העליון של הצבא להימנע מ"מעצרים שרירותיים" של מורסי ותומכיו, ומכריז: "לאור ההתפחויות (אתמול) למשרדים הממשלתיים ולסוכנויות הרלוונטיות לבחון את השלכות (הדחת מורסי) על הסיוע האמריקני לממשלת מצרים, על פי החוק בארה"ב".

אנליסטים מציינים שלממשל אובמה תהיה בעיה להוסיף ולקיים את תכנית הסיוע למצרים בעקבות ההדחה בגלל ההוראה המפורשת של החוק. לשונו דורשת השעיית הסיוע האמריקני לצבא של מדינה בעלת ברית, אם יש ראיות שהצבא הדיח מהשלטון ממשלה שנבחרה באופן דמוקרטי. לכן, יש חשיבות כה רבה לשאלה כיצד יגדיר הבית הלבן את הדחת מורסי: הפיכה צבאית או התקוממות אזרחית.

סנטור פטריק ליהי, שעומד בראש ועדת המשנה להקצבות כספים לסיוע החוץ, אמר אמש ל"פוליטיקו", שהחוק ברור: "הסיוע האמריקני מקוצץ כאשר ממשלה שנבחרה באופן דמוקרטי מודחת ע"י הפיכה צבאית או ע"י צו (של הצבא)".

ליהי אמר, כי ועדת המשנה שבראשה הוא עומד "תבחן עתה סיוע עתידי למצרים בשעה שאנו ממתינים להתבהרות התמונה". הוא הוסיף: "אנו הדמוקרטיה הוותיקה ביותר בעולם ועתה הזמן לאשש את המחויבות שלנו לעקרון, שהעברת סמכויות השלטון יכולה להתבצע רק דרך הקלפי, לא בכוח הזרוע".

אך ליהי הודה, כי מורסי היה בגדר "אכזבה" לאנשים רבים: "הוא החמיץ הזדמנות היסטורית. הוא העדיף למשול באמצעות פקודות במקום לשתף פעולה עם מפלגות אחרות כדי להיטב עם כל אזרחי מצרים".

בציפיה לוויכוח קשה עם ארה"ב, אמר אמש פקיד בכיר במצרים, שניתק קשריו עם מורסי: "כאשר הצבא נענה לקריאת 17 מיליון אזרחים שיצאו לרחובות בחמשת הימים שחלפו, בדרישה לערוך בחירות חדשות לנשיאות, זו אינה הפיכה צבאית. מדובר בהתקוממות (אזרחית)".