משרד רה"מ מקדם מודל חדש להבאת עובדים זרים לבנייה

מירי רגב, יו"ר ועדת הפנים והגנת הסביבה: "העובדים הזרים שמגיעים לא מוכשרים לעבודת הבנייה" ■ ניסים בובליל: "חייבים להבין שיש בעיה. אין לנו מספיק עובדים"

משרד ראש הממשלה מקדם מודל חדש להבאת עובדים זרים לענף הבנייה, כך עלה מדיון שנערך היום (ב') בנושא מצוקת העובדים הזרים בענף בוועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת.

הועדה, שבראשה עומדת חברת הכנסת מירי רגב, קיימה היום דיון בנושא העובדים הזרים, דיון מעקב לדיון שהתקיים בסוף חודש מאי. "זה דיון שלישי בסוגיה זו לאור מצוקת הדיור במדינת ישראל, שחלקה נובע גם מחוסר ידיים עובדות", אמרה חברת הכנסת רגב בפתח הדיון, "אין לנו מספיק ישראלים שרוצים לעבוד בעבודות בניין ואנו נאלצים להביא עובדים מחו"ל. הבעיה היא שהעובדים הזרים שמגיעים לא מוכשרים לעבודת הבנייה. הדיון היום יבדוק האם חלה איזושהי התקדמות והאם נעשה תהליך כלשהו כדי להביא להסכם בילטרלי, אותו אמור היה להוביל משרד רה"מ".

אמיר ברקן, ראש האגף הכלכלי במשרד ראש הממשלה, אמר כי המשרד נרתם למשימה, בעקבות הדיון האחרון בנושא. ברקן, אשר עומד בראש הוועדה הבין-משרדית שהוקמה לטיפול בסוגיה, אחראי על פיתוח מודל מקצועי אשר לדבריו, יאפשר פתרון לטווח הארוך: "מחד, יש לאפשר לתאגידים למיין ולבחור את העובדים, ומנגד למנוע מצב שבו התאגידים מקבלים דמי תיווך על ייבוא העובדים- מעשה פלילי ובעל השלכות כבדות. המודל מלווה על ידי אנשי מקצוע ומומחים ועתיד להיות מוכן בתוך מספר שבועות".

אמנון בן עמי, מנכ"ל רשות האוכלוסין, ההגירה ומעברי הגבול במשרד הפנים, אמר כי למרות שקיימות מספר בעיות במודל שהציג ברקן, הם תומכים בכל מודל שיפתור את הבעיה, בתנאי שאכן הוא ימנע את נושא דמי התיווך. ברקן הוסיף כי יצאו משלחות שונות למיון עובדים בבולגריה ומולדובה, וכי הוא מקווה שלאחר מיון עובדים אלו, המכסות של העובדים יהיו מלאות.

עו"ד שי סומך, ממחלקת יעוץ וחקיקה במשרד המשפטים, אמר בדיון כי המודל עדיין בבדיקה והוסיף: "קיים אתגר לא פשוט. מצד אחד בקשת החברות למיין ומצד שני סכנה למעשים פליליים". בתגובה לדברים אלו אמרה ח"כ רגב כי חשש ממעשים פליליים צריך לגרור אכיפה משמעותית ולא הקפאת הסוגיה: "לא יכול להיות שבגלל סוגיית התיווך אנחנו מוצאים עצמנו בלי עובדים. אם יש חשש לדמי תיווך צריך לטפל באותו תאגיד שעבר על החוק ולעמוד לדין".

ניסים בובליל, נשיא התאחדות בוני הארץ, פתח את דבריו בבקשה לתקן תפיסה מוטעית, לפיה, ישראלים לא רוצים לעבוד בענף הבנייה. "ישראלים רוצים לעבוד בבנייה. בתנאים מסוימים. אנחנו עובדים בצורה מאוד אינטנסיבית על הכשרתם של חיילים משוחררים וקבוצות נוספות, אולם נתקלים במכשולים בירוקרטיים ממשרד הכלכלה. למשל, כדי להתחיל קורס הכשרה של מנהלי עבודה, יש צורך בחמש שנים ניסיון. למה? עובדים ישראליים לא חייבים להיות טייחים, יש הרבה מקצועות ותפקידים". בנוגע לעובדים הזרים, אמר כי "חייבים להבין שיש בעיה. אין לנו מספיק עובדים. בגלל שלא הביאו עובדים בשנים האחרונות, מחירי הדיור עלו בעשרות אחוזים, והעובדים הזרים מגיעים למשכורות של עד 20 אלף שקל בחודש. מי שמנהל את הענף זה קבוצה של עובדים סינים והמנהלים שלהם והם קובעים לנו איפה הם יעבדו וכמה הם יקבלו".

אלדד ניצן, יו"ר התאחדות תאגידי כוח אדם לבניין, מאיגוד לשכות המסחר, הסכים עם הדברים ואמר לגבי מחירי הדירות: "כניסה אינטנסיבית של עובדים טובים ומקצועיים, באמצעות הסכם בילטרלי, יכולים להוריד את מחיר הדיור בשבעה אחוזים". איציק מויאל, יו"ר אגף עובדי בניין ועץ בהסתדרות הכללית החדשה, הסכים עם דבריו של בובליל בנוגע להכשרת ישראלים, ואמר כי שבעה חודשים הם מחכים לחתום הסכם עם 1000 ישראלים שרוצים כבר עכשיו להתחיל בהכשרה לעבודה בענף הבנייה, אולם ההסכם תקוע אצל משרד המשפטים ומשרד הכלכלה.

בתגובה לדבריו של מויאל אמרה עו"ד איריס מעיין, הממונה על זכויות עובדים זרים במשרד הכלכלה, כי אין היא אחראית על תעסוקה והכשרת הישראלים, ועל כן אין לה תשובות לדברים שנאמרו . היא הוסיפה כי לדעת המשרד, הסכמים בילטרליים הם הפתרון הטוב ביותר.

בסיכום הדיון אמרה יו"ר הודעה רגב כי "המצב הוא אבסורד. אנחנו נמצאים במצב חירום מבחינת מחירי הדירות. לא ייתכן שמחד המדינה תדבר על משבר הדיור ומאידך תקשה על תהליך הבאתם של עובדים זרים ובנוסף, תקשה על הכשרתם של ישראלים בתחום. המצב הזה מחייב את כל משרדי הממשלה לא לעבוד כפקידים בלבד אלא לחשוב בצורה יצירתית. מדינת ישראל היא מדינת חוק. יש לפקח ולאכוף את עבודת התאגידים ואם תאגיד סרח, שיטופל. יו"ר הוועדה פנתה אל נציג משרד המשפטים וביקשה שיאשרו את המודל במהרה, וכן ממשרד החוץ שיקדם את ההסכם הבילטרלי עם סין. כמו כן, אמרה כי תקיים דיון נוסף עם משרד הכלכלה וההסתדרות בנוגע להכשרתם של הישראלים בתחום ופנתה למשרד רה"מ על מנת שייקחו גם את נושא זה תחת טיפולם.

דיון מעקב נוסף בנושא זה יתקיים במהלך הפגרה או מיד אחריה.