פורום תקנה אכן תיקן

חשבון הנפש אצל הציבור הדתי-ציוני החל; קוראים לו פורום תקנה

לא שמחתי על פסק הדין המרשיע את הרב מוטי אלון. קיוויתי שהשופטים יוכלו לבשר לי שלא נמצא כל פגם בו ובמעשיו.

אני אמנם לא איש אמונה, ויש לי השגות רבות לגבי רבנים והתנהלותם, אבל אלון תמיד היה שונה בעיניי. לא קנאי, רודף שלום, אדם המסוגל לראות יותר משחור-לבן. היותו ציוני מוכיח זאת. גם הליכותיו לא היו כשל אנשים קיצוניים, אלא איש של חינוך - לא רק לתורה, אלא גם לאהבת אדם.

הייתי רוצה לראות איש כזה בקדמת הבמה של הדתיות במדינה. עכשיו זה כבר לא יקרה, ואני מצר על כך.

החשבון כבר החל

יש הקוראים היום לציבור הדתי-ציוני לערוך חשבון נפש. זו בהחלט קריאה נכונה, אלא שלדעתי החשבון הזה כבר החל. קוראים לו פורום תקנה, ומטרתו "ליצור דרך נוספת עבור המתלוננות (והמתלוננים) לטפל בתלונה ביעילות, ולמנוע את הישנותה ואת נזקיה למתלוננת ולנשים נוספות".

הפורום קם לאחר שכמה מבכירי הרבנים מאסו בכך שמעשים של הטרדה מינית, ואף אונס, מטואטאים מתחת לשטיח כדי להימנע מפנייה למשטרה. פורום תקנה קובע באתר שלו במפורש שהוא פועל במשותף עם רשויות אכיפת החוק במדינה. זו הכרה מרגשת, וכלל לא מובנת מאליה, בעליונות החוק - החוק החילוני, חוק המדינה.

"לחדול מפעילות רבנית"

הצעד הראשון של חשבון הנפש היה הקמת הפורום. זה לא הלך בקלות. רבים בציבור הדתי התקשו לבלוע את הגלולה הזאת. הפורום, בתחילת דרכו וגם עכשיו, נתון למתקפות מילוליות ולאלימות, לעתים גם פיזית.

אבל אנשי הפורום לא נבהלו. יתרה מכך. עוד לפני שניתן פסק הדין פרסם הפורום את ההודעה הבאה: "הפורום חוזר וקובע כי על הרב מוטי אלון לחדול מכל פעילות רבנית ציבורית, מכל תפקיד חינוכי וניהולי, ומכל ייעוץ אישי ביחידות". זו עמדה אמיצה המלמדת על ערכי המוסר המתקדמים של הפורום.

יש עוד הרבה עבודה

אבל עדיין קיים ציבור דתי גדול, במיוחד חרדי, המתקשה לקבל ביקורת על מנהגיו ועל רבניו, ובכלל. עד כדי חוסר רצון לדעת את העובדות. עד כדי מוכנות להסתירן ולשבשן. עד שהדבר הזה לא ישתנה לפורום תקנה, ולמי שחושב כמותם, יש עוד הרבה עבודה, הן בתחום עבריינות המין, והן בתחומי עבריינות אחרים.

שופטת אמיצה

חגית מאק-קלמנוביץ'. זה השם המסתתר מאחורי ההגדרה "שופטת בית משפט השלום בירושלים". מצאתי אותה ראויה לאזכור נפרד ובולט.

עבודתה לא הייתה קלה, בלשון המעטה. היו עליה לחצים, וללא ספק לה עצמה היה קשה להרשיע רב, ובמיוחד אהוד ומוערך כמו מוטי אלון. אבל היא עברה את מבחן הקושי ופסקה כפי שעלה, לדעתה, מן הראיות.

גם אם יהיה ערעור, וגם אם פסק הדין ישתנה, עדיין תגיע לה הערכה רבה.