35,000 תיירים רפואיים מכניסים לבתיה"ח מיליארד שקל בשנה

ליווי צמוד מהטרמינל, "אחות מתאמת" ואנשי צוות רפואי שעובדים במקביל כסוכנים ■ קריסת מערכת הבריאות בישראל - כתבה שלישית בסדרה

"כשאתה פוסע במסדרונות המרכז הרפואי שיבא, תל השומר, ואתה רואה את הצוותים הרפואיים שלנו מחייכים, אתה מרגיש מיד את הרוח של שיבא, היא ייחודית לנו".

כתבות נוספות בסדרה:

מרכז לעומת פריפריה: חיים יותר שנים, פחות תינוקות מתים

משרד הבריאות אמור לפקח על בתי החולים - אך מנהל 11 מהם

כך רוקנו פקידי האוצר את הרפואה הציבורית מנכסיה

כשלי מערכת הבריאות: חדרי רנטגן סגורים ורופאים שעוזבים

במילים האלה, בשפה האנגלית, פותח מנכ"ל שיבא, פרופ' זאב רוטשטיין, את אחד הסרטונים הפופולריים שמככבים באתרים לתיירות רפואית. "האנשים שלנו מצוינים, הם נותנים את כל כולם, הם כל-כך אנושיים, שונים בכל היבט מכל צוות רפואי במקום אחר שאני מכיר", מוסיף רוטשטיין, כשברקע מוסיקה שמזכירה סרטים של סופרמן. "למרות ששיבא הוא מרכז רפואי גדול והומה אדם, רופאיו מחויבים להעניק תשומת-לב אישית והתחשבות לכל מטופל ובן משפחה", מוסיף הקריין בקולו המשכנע.

הסרטון של רוטשטיין מציג את שיבא כמרכז הרפואי הגדול במזרח התיכון, מוסד מוביל במחקר, פיתוח, חדשנות טכנולוגית והון אנושי מהטובים בעולם. כל אלה אמת לאמיתה, אלא שהמערכת הפנטסטית הזו שמורה בעיקר למי שמגיע עם דרכון זר, מזוודה וערימת דולרים.

בתי החולים הציבוריים בישראל משווקים למעשה שתי מערכות נפרדות: לאזרח הישראלי משווקים מערכת בקריסה (ראו כתבה ראשונה בסדרה), חולים במסדרון ומתמחה תורן, ולאזרח האוקראיני משווקים את פאר היצירה, מסלול בלי תורים ורופאים כוכבים.

רוטשטיין נוהג לבקר בלילות בחדר המיון העמוס, ולהשיב לחולים ולבני משפחה שמתלוננים על ההמתנה הארוכה: "לצערי, זו הרפואה הציבורית שלנו היום". בזמן הזה, תייר רפואי שיינחת בארץ יזכה לליווי צמוד מהטרמינל, באמצעות הצוות המסור של "המחלקה לשירותי תיירות מרפא" בשיבא. עם ההגעה לבית החולים, תלווה אותו "אחות מתאמת", דוברת אנגלית שוטפת.

מכירים את המצב שהאשפוז נמרח, וכל בדיקה נעשית בעצלתיים, עד שבסוף מתים בכלל מזיהום, כי חיידק נכנס לשתן בעקבות קטטר שלא הוחלף בזמן? זה לא קורה עם "אחות מתאמת".

130 מיליון שקל בשנה

"כפי שפורסם בעבר, מדובר בהכנסות המוערכות בכמה עשרות מיליוני שקלים בשנה", מסרו בהנהלת שיבא כשביקשנו נתונים מפורטים בדבר הכנסות בית החולים מתיירות רפואית. אלא שמה שפורסם בעבר לא רלוונטי לאור קצב הגידול המסחרר של התעשייה הזו.

130 מיליון שקל, זו ההכנסה המדויקת של שיבא מתיירות רפואית בשנת 2012. הנתון הזה, המתפרסם כאן לראשונה, ניתן לנו באדיבות משרד הבריאות, שבחר להשיב באופן ענייני יותר.

בשנת 2011 הסתכמו ההכנסות של ביה"ח מתיירות רפואית ב-123 מיליון שקל, לעומת 77 מיליון שקל "בלבד" בשנת 2010. ההכנסות של ביה"ח איכילוב מתיירות רפואית הסתכמו בשנת 2012 ב-99.4 מיליון שקל, לעומת 68.5 מיליון שקל ב-2010. ההכנסות של בילינסון, שנמצא בבעלות קופת חולים כללית, צנועות יותר: 40 מיליון שקל ב-2012 לעומת 20 מיליון שקל ב-2010. התיירות הרפואית אינה זרה גם בבית החולים "שניידר" לילדים, ברמב"ם, מאיר ועוד. לפי משרד הבריאות, בשנים 2010-2012 נרשם גידול של 50% בפעילות התיירות הרפואית בבתי החולים הממשלתיים, וגידול מצטבר של מאות אחוזים בתוך שנים ספורות.

"אנחנו מרגישים היום פיצוץ אוכלוסין של תיירים רפואיים בישראל", אומר לנו אחד ממנהלי החברות הגדולות והבולטות לתיירות רפואית. "אם בעבר היה לנו קל לפתוח דלתות עבור תייר שמבקש לעבור ניתוח בארץ, היום אנחנו חווים עומס של תיירים רפואיים שקצת מאריך את התורים", הוא מספר.

לדבריו, השוק הישראלי צמח מאוד בתקופה האחרונה, וחלק מהרופאים ממקדים היום את מרבית פעילותם בתיירות הרפואית. "אנחנו מזהים ממש כוכבים עולים בקרב הרופאים, שהפכו מאוד פופולריים בעיניי תיירים רפואיים ממדינות ברית המועצות לשעבר. הרופאים הישראלים למדו לייצר לעצמם יחסי ציבור ברוסיה ובאוקראינה, למשל באמצעות ניתוח שבוצע בספורטאי מפורסם ממוסקבה. בהתאם, הרופאים דורשים יותר כסף".

פעולה ממוצעת ב-15 אלף דולר

כמה באמת עולה הלוקסוס של מנתח ישראלי בארץ הקודש? הפעולה הממוצעת עולה 15 אלף דולר, אולם ניתוחים אונקולוגיים יכולים להגיע גם לכ-30 אלף דולר. מדובר בתעריף כפול מהמספר שנקוב במחירון של משרד הבריאות, והוא יכול לעלות הרבה יותר בהתאם לגובה הקופון שגוזר בדרך "הסוכן". אחרי ניתוחים אונקולוגיים, פופולריים במיוחד ניתוחים בתחום האורתופדיה, ניתוחי לב וניתוחים אורולוגיים.

כמה תיירים רפואיים מנותחים ביום נתון ממוצע במערכת הציבורית? כמה מהם מאושפזים באחת ממחלקות האשפוז? בבילינסון, שחקן קטן עד בינוני בשוק הזה, מדברים על שני מנותחים ושלושה מאושפזים ביום. באיכילוב ובתל השומר, השחקנים המשמעותיים ביותר, סרבו לנקוב במספרים.

למעשה, גם למשרד הבריאות אין מושג, הם מודים. כבר לפני שנתיים פרסם המשרד טיוטת חוזר להסדרת התיירות הרפואית בבתי החולים הציבוריים, תוך מגבלה מסוימת על היקף הפעילות (עד 10% מהיקף הפעילות הכללית), שקיפות בכל הקשור למספרים, וגם: עמידה בעיקרון שלפיו פעילות התיירות הרפואית תביא בפועל לקיצור תורים לניתוחים, באמצעות ניתוב הכסף הגדול שנכנס לטובת תמריץ לרופאים לבצע ניתוחים "ציבוריים" אחר הצהרים.

אלא שטיוטת החוזר נותרה בגדר טיוטת חוזר. "החוזר לא פורסם לבסוף על ידי הדרגים קובעי המדיניות לאור הקמת הממשלה החדשה. החוזר הועבר בימים אלה לבחינת כל הגורמים המעורבים, תוך המלצה לפרסמו", מסרו במשרד הבריאות. ממשלה חדשה?

התשובה הזו גוררת תגובות נלעגות בקופות החולים. "מאז הקמת הממשלה החדשה קיבלנו אינספור חוזרים מחייבים ממשרד הבריאות, אבל כשזה נוגע להכנסות של בתי החולים פתאום יש ממשלה חדשה", אמר גורם באחת הקופות. ההתנהלות הזו של משרד הבריאות מיוחסת בעיקר למה שמכונה "כפל הכובעים" של המשרד - העובדה שמחד הוא משמש כרגולטור שאמור לפקח על בתי החולים, ומנגד הוא מחזיק בעצמו 11 בתי חולים בבעלותו. על ניגוד העניינים המובנה הזה נקדיש פרק שלם השבוע.

מה יוצא לנו מזה?

לתיירות רפואית יכולים להיות יתרונות, גם במערכת ציבורית. אם בית החולים דואג לכך שבאמצעות הכסף הגדול מכל ניתוח פרטי ניתן יהיה לבצע ניתוח או שני ניתוחים אחר הצהריים ובכך לקצר תורים לחולים "רגילים", הרי שהציבור ירוויח לכאורה.

הבעיה היא שבמשרד הבריאות מודים היום שעדיין אין להם מושג אם משהו ממאות מיליוני השקלים שזורמים לבתי החולים מתיירות רפואית באמת הביא לקיצור תורים. אבל הרבה יותר חשוב מכך: גם אם מניחים שהתיירות הרפואית מקצרת תורים לניתוחים, הרי שאיש אינו מסתיר את העובדה שהתייר הרפואי תופס מקום של חולה ישראלי במחלקות האשפוז.

כל זה מתרחש בשעה שישראל היא שיאנית שלילית ביחס לכלל מדינות ה-OECD בכל הקשור לתפוסת מיטות האשפוז, שעומדת על 98% (!). המספר הזה מבטא ממוצע בלבד, כך שבשיא עונת השפעת התפוסה במחלקות הפנימיות ובמחלקות הילדים מגיעה עד כדי 170%. לנתון הזה מתווסף מחסור חמור באחיות ובמכשירי MRI, וכל אלה יחד לא גורמים למישהו במשרד הבריאות לעצור את שצף התיירים, שרק הולכים ומתרבים.

"שמיכה תקציבית קצרה מדי"

"התיירות הרפואית היא ענף ייצוא לכל דבר, וזה מזכיר לי קצת את המשטרים הסובייטים שהמשיכו לייצא מתכות וכלי נשק בזמן שלאזרחים שלהם אין מה לאכול", אומר בחריפות פרופ' עמיר שמואלי, מבית הספר לבריאות הציבור באוניברסיטה העברית. לדבריו, אין צורך לסגור את הענף הזה, אבל קודם צריך להוסיף מיטות אשפוז ולשפר את התשתיות במערכת.

פרופ' נדב דוידוביץ', כלכלן בריאות מאוניברסיטת בן-גוריון, יותר נחרץ ממנו: "אין מקום לתיירות מרפא במערכת הציבורית. לא יכול להיות שמערכת כל-כך רוויה בעומסים פתאום תהיה פנטסטית עבור מי שמשלם יותר. זה בדיוק כמו ההצעות להכניס שר"פ (שרותי רפואה פרטיים) לבתי החולים הציבוריים, בגלל אותה שמיכה תקציבית קצרה מדי". דוידוביץ', הפעיל בארגון רופאים לזכויות אדם, מכה על חטא שלא הוביל יחד עם חבריו עתירה לבג"ץ נגד תיירות המרפא במערכת הציבורית. "בג"ץ אסר לפני כעשור להפעיל שר"פ בבתי חולים ממשלתיים ואני לא רואה הבדל בין המודלים. הנושא פשוט לא הגיע לפתחו של בג"ץ וייתכן שנצטרף לדון בזה. התיירות הרפואית פעלה עד כה מתחת לרדאר, וזה כשל גם שלנו כחברה אזרחית".

מבית החולים שיבא נמסר בתגובה: "בשיבא מברכים על פעילות תיירות המרפא והנהנים העיקריים ממנה הם המטופלים הישראלים הזוכים לשירות טכנולוגי ואנושי איכותי וזמין יותר". במשרד הבריאות חזרו והבהירו כי הם תומכים בהסדרת הפעילות הזו, וציינו כי גם הסוגיה הזו מונחת על שולחנה של ועדת גרמן לחיזוק המערכת הציבורית.

אלון חסן בחלוק לבן

בשוק התיירות הרפואית פועלים, רק בישראל לבדה, מאות סוכנים, חלקם עצמאיים וחלקם עובדים תמורת עמלות מצד חברות גדולות יותר. הסוכנים הטובים ביותר מגיעים, לא תאמינו, מתוך המערכת. הרי במערכת הציבורית כמו במערכת הציבורית, את הפקידה במכון הרנטגן או את מנהלת המחלקה לא מעניין כמה שילם התייר, ולפעמים גם טלפון ממנהל בית החולים לא יעזור. יעיד על כך המרד שהובילו עובדי ביה"ח שניידר לפני כשנתיים נגד התעשייה הזו שצומחת דווקא במערכת עם מחסור חמור במיטות אשפוז.

מי יכול לדאוג שהתור הקצר ממילא לתייר הרפואי יהיה קצר עוד יותר? "אני מכיר מקרוב מקרים של אחים ואחיות שמשמשים במקביל כסוכנים עצמאיים, שמביאים את התייר בעצמם ולא מסתפקים רק בסיוע תוך כדי ההליך", חושף גורם בענף. "אי אפשר לומר שזו תופעה, אבל זה קיים".

לדבריו, "אנשים מתוך המערכת יודעים לארגן את התור המהיר ביותר וליצור מעטפת של רפואה פרטית הלכה למעשה בבית חולים ציבורי. יש כאלה שאפילו נותנים להם אוכל מבושל מהבית, רק כדי שירגישו שהיחס אישי".

במשרד הבריאות ובבתי החולים הגדולים במרכז הבהירו ל"גלובס" כי הם אינם מכירים מקרים כאלה. כך או אחרת, נראה שמשרד הבריאות ואפילו מבקר המדינה חייבים לבדוק את העדות הזאת. המדינה סערה במשך שבוע מעסקיו הפרטיים של יו"ר ועד העובדים בנמל אשדוד (אלון חסן), אף שהמקרה שלו לא מתקרב בחומרתו לתיאור שסיפק לנו אותו גורם אמין, שאין לו אינטרס לכרות את הענף שעליו הוא יושב.

בצד "סוכנים" כאלה, שוק התיירות הרפואית פורח הרבה בזכות חברות להימורים באינטרנט שעשו הסבה חלקית גם לתיירות רפואית. הקשר בין הפעילויות פשוט: ממש כמו מלאכת הפיתוי של מהמר פוטנציאלי, החברות האלה רוכשות מידע, וברגע שאדם הקיש במנוע החיפוש באינטרנט מילות מפתח מסוימות (למשל "ניתוח החלפת ברך"), הוא יתחיל לקבל הודעות קופצות עם מידע על ניתוח ברך בפסגת הרפואה הישראלית.

300 תיירי בריאות - וקופון יפה

מילוי של פרטים אישיים יביא לפעמים בתוך דקות ספורות לשיחת טלפון, שעל הדרך יציעו בה גם דילים באל על וביקור בירושלים. אחד הפעילים ביותר שעומדים מאחורי השיטה הזו הוא נועם לניר, מייסד חברת אמפייר אונליין, שקישרה בין מהמרים פוטנציאליים לאתרי הימורים. החברה של לניר, "לייף טרי מרקטינג", חתומה על הסכמי בלעדיות עם מספר בתי חולים, בין היתר עם תל השומר. החברה מפנה לתל השומר כ-300 תיירי מרפא בחודש, וגוזרת על זה קופון יפה.

"התחרות הגדולה לתיירות הרפואית בישראל מגיעה מגרמניה, שם המחירים דומים אבל היתרון שלהם הוא הסדר והשירות", מסבירה נטלי שטיינר, מנהלת תחום תיירות המרפא בחברת השירותים הרפואיים ISI והנציגה הישראלית של ארגון חברות התיירות הרפואית בעולם.

שטיינר חושפת כי היא מובילה עם עמיתיה מהלך למיתוג והסדרה של הענף, שכן לדבריה סוכנים קטנים ו"חאפרים" מוציאים שם רע לענף בישראל. "נתקלנו במקרים שהביאו לכאן תיירים תוך מצג שווא, או כאלה שכלל לא היו כשירים לניתוח. מקרים כאלה מלווים תמיד בטוקבקים מאוד שליליים, וזה משחק לרעתנו", היא אומרת.

כך מוכרים את בתי החולים בישראל לתיירים / מתוך אתר בית החולים תל השומר
 כך מוכרים את בתי החולים בישראל לתיירים / מתוך אתר בית החולים תל השומר

וכך הם מצטלמים בארץ / צילום: יוסי זליגר
 וכך הם מצטלמים בארץ / צילום: יוסי זליגר

ראו גם:

קריסת מערכות - כתבה ראשונה: חדרי רנטגן סגורים ורופאים שעוזבים

קריסת מערכות - כתבה שניה: הנזק של הביטוחים ושל פקידי האוצר