כולם צודקים בסיפור של פריטת הצ'קים: הצ'יינג'ים צודקים - הם מצאו מקור הכנסה חוקי, רווחי ובעל רמת סיכון נמוכה. בפריטת צ'ק הצ'יינג' מקבל מיד את הכסף במזומן, מעביר אותו לבעל העסק וגוזר בדרך עמלה נאה.
הבנקים גם צודקים - קשה שלא לתהות מה המוטיבציה העומדת מאחורי בעל עסק בבואו לשלם עמלה לצ'יינג' תמורת מזומן עבור צ'ק המיועד ממילא לפירעון באותו היום.
וגם השופטת מיכל אגמון גונן שקבעה כי על הבנקים יש חובת דיווח בלבד על פעילות הנחשדת כהלבנת הון, צודקת - הבנקים אינם רגולטור. הבנק הוא עסק שתפקידו לתת שירותים פיננסיים. אם הוא חושד בפעילות לא חוקית - שידווח, אבל לא מתפקידו לעצור אותה.
אז איך זה שכולם צודקים? נראה כי כמו במקרים רבים, נמצאה פרצה בחוק שמאפשרת פעולה שהיא חוקית, אבל גם בעייתית. אז מה עושים במקרה כזה? כאן צריך להיכנס הרגולטור ולקבוע גבולות ברורים: האם פריטת צ'ק היא חוקית או לא. וגם אם כן, כי לפעמים עומד מאחוריה היגיון סביר, הרי שצריך לקבוע לה גבולות ותנאים ברורים.
אלא שלא נראה שאף רגולטור מתכוון להרים את הכפפה בזמן הקרוב ולהסדיר את הפעילות הזו. מדובר בסוגיה מורכבת ולא פופוליסטית, ולכן אנו לא רואים את חברי הכנסת או הרגולטורים השונים מסתערים ומתאמצים להסדירה.
התוצאה היא שתופעת הפריטה רק הולכת ומתרחבת, וסוגיית החוקיות שלה עומדת כעת בדיונים ובהתפלפלויות משפטיות המתבססות על המסגרת החוקית הקיימת כיום. הגיע הזמן לעשות סדר, ולא לבחור בפתרון הפשוט, שהוא לגלגל את הנושא לפתחו של בית המשפט.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
