המורשת שהשאיר לנו מר"ן

קיטוב חברתי ותחושת קיפוח הם הירושה הגדולה של עובדיה יוסף

גדולתו של מנהיג נמדדת במורשת שהוא משאיר אחריו. הרב עובדיה יוסף זכרו לברכה, שהיה מנהיג רב עוצמה, השאיר אחריו פסיקות והלכות רבות שיובילו עוד שנים רבות את מאמיניו, אבל לצידן, הותיר מורשת חברתית ומוסרית בעייתית מאוד, מורשת שלמספידיו, שעושים רהביליטציה לדמותו המאוד מורכבת מאז הלך לעולמו, נוח להתעלם ממנה.

כשאלי ישי אמר שהמרן היה הרב של כל עם ישראל, הוא חטא לאמת, כי הרב עובדיה לא היה הרב שלי ושל עוד רבבות חילונים שסבלו מנחת לשונו המצליפה וחטפו ממנו נאצות וקללות על בסיס קבוע. בדבריו המנוח ליבה את הפלגנות, הקיטוב, החשדנות ההדדית, במקום את קירוב הלבבות ואהבת האחר, אותן יכול היה להוביל בקלות, לו רצה בכך.

תנועת ש"ס שאותה ייסד ובראשה עמד, התבססה על תחושת קיפוח, מרירות, שנאת אשכנזים ולעומתיות, והיא חלחלה כל כך עמוק לתוך החברה הישראלית, שכבר אי אפשר לדעת אם הקיפוח שחש אמנון לוי, היא אותנטית, או שמא מלובה על ידי אותו רוח קבועה שש"ס ומנהיגיה מקפידים לנשוף לכיוונה של העת.

גם באי-הוקעת השחיתות של ראשי ש"ס, שהלכו זה אחרי זה לבית הסוהר, התווה הרב עובדיה נורמות פסולות. הוא מעולם לא הוקיע באופן פומבי את בניו שסרחו, או סילק אותם מהתנועה, ובכך העביר מסר שעבירה על החוק היא עניין פעוט שאפשר לפתור באיזו סטירה הגונה ואוהבת. ולראיה - אריה דרעי יקירו, עבריין מורשע, חזר לראשות ש"ס כאילו לא דבק בו רבב, כן, גם אם שילם את חובו לחברה, שלא לדבר על מיני שחיתויות "קטנות" ברשת החינוך, או תארים אקדמאים פיקטיביים, שהרב בחר להתעלם מהם.

ובוא נדבר רגע על האופן שבו התבטא. הרב לא היה פוליטיקלי קורקט בלשון המעטה. לשונו היתה בוטה, ולעיתים קרובות אלימה ממש. כשהוא קרא למגר את שולמית אלוני בזמנה, היה יכול לגרום, באופן היפותטי כמובן, לילד בן 16, מאלה שבאו לקרוע קריעה בלוויה שלו, לקחת את דבריו כפשוטם ולבוא איתה חשבון ולא במובן המטאפורי של המילה. לשון אלימה מביאה למעשים אלימים ומנהיג שמרשה לעצמו להתנסח כך, לוקח אחריות כבדה על מעשיהם של מאמיניו.

בכל פעם שהתבטא בבוטות, קמו מקורביו והסבירו, שאנחנו, החילונים הבורים, לא יכולים להבין את דבריו של המרן, ובעצם, הוא אומר דברים שנשמעים קשים, אבל הכוונה שלו לדברים מרחיבי לב. מעניין איזה פירוש יכול היה לתת לדבריו ראש הממשלה בנימין נתניהו, כשקרא לו עז עיוורת, מלבד שפירוש המתבקש שהוא פשוט מטומטם.

עם המורשת הבעייתית שהשאיר אחריו הרב ז"ל, נצטרך להתמודד עוד זמן רב, כיוון שכל צד יימשוך אותה אליו כדי להצדיק את דרכו. ש"ס תקצין אותה כי לגייס עוד מאמינים ויש עתיד תנפנף בה כדי להפחיד את החילונים מפני השנאה שזרע כלפיהם.

כולי תקווה שעכשיו, רבנים כמו חיים אמסלם, שבחייו של הרב הפך לשק חבטות מוקצה בגלל שניסה לקרב בין הקטבים, ולפייס בין חרדים לחילונים, מזרחיים לאשכנזים, יוכל סוף סוף לקבל את הלגיטימציה שמגיעה לו, זו שקועקעה באופן עקבי ומלא רוע, במשך שנים.