עיריית ירושלים תובעת 129 מיליון שקל מיזם הולילנד הלל צ'רני

טוענת כי הלל צ'רני, המואשם במתן שוחד בפרשת הולילנד, הטעה את הוועדה לתכנון ובנייה בעיר כדי להקטין את היטל ההשבחה‏ של הפרויקט ■ בין היתר נטען כי צ'רני הסתיר אופציה למכירת הקרקע והציג חוות-דעת שמאי שקרית

‎‎פרויקט הנדל"ן הולילנד בירושלים הפך כבר מזמן לשם נרדף לסיאוב ולכיעור שבהם נבנים בארץ מיזמי נדל"ן. בעוד שבבית המשפט המחוזי בתל-אביב עומד לדין יזם הפרויקט הלל צ'רני, באשמה כי נתן שוחד של מיליוני שקלים לאישי ציבור בכירים בעיריית ירושלים, בהם ראש הממשלה לשעבר אהוד אולמרט, כדי לקדם את הפרויקט - הגישה היום (ב') הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה בעירייה לבית המשפט המחוזי בעיר תביעה בסך 129 מיליון שקל נגד צ'רני, בטענה כי בקידום הפרויקט הוא הונה את העירייה ואת הקופה הציבורית.

בנוסף על צ'רני נתבעים בתביעה החברות הולילנד תיירות, הולילנד פארק, קלדש וכן השמאית פנינה אבן-חן.

‏בכתב התביעה, שהוגש באמצעות עורכי הדין אביתר קנולר, עמי ורוד ויניב בירנבאום ממשרד אפשטיין-קנולר, נטען כי בעת שיזמי פרויקט הולילנד ניהלו עם הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה משא-ומתן לקראת הסכם לתשלום היטל השבחה מוסכם, הם פעלו בדרכי תרמית והונאה כאשר הסתירו ממנה במכוון מידע שהיה בידיהם.

לפי התביעה, המידע המוסתר כלל הסכם אופציה למכירת הקרקע שהיה בתוקף באותה העת, וכן דבר קיומם של הסכמות או משא-ומתן מתקדם למכירה של הקרקע.

עוד טוענת העירייה כי היזמים אף פעלו בדרך של תרמית והטעיה כאשר הציגו לוועדה המקומית מצגים כוזבים, הכוללים חוות-דעת שמאית שקרית, המתייחסת לשיעור היטל ההשבחה שאמור להיות משולם ולמועד מימוש הקרקע הצפוי.

לטענת העירייה, כתוצאה מפעולות ההסתרה והתרמית שולם היטל השבחה בשיעור הנמוך בעשרות מיליוני שקלים מהסכום שהיה אמור להיות משולם. לפי התביעה, עובדות אלה התגלו לוועדה רק לאחר הגשת כתבי האישום בפרשת הולילנד‏‎.‎‏

‎‎שומה של כ-1.1 מיליון דולר

‏לפי התביעה, בעקבות אישור תוכנית הולילנד ב-1999 נשלחו ליזמי הולילנד דרישת תשלום היטל השבחה בסך של כ-155 מיליון שקל (כ-38 מיליון דולר באותה העת). מנגד הגישו היזמים, לפי התביעה, באישורו ובמעורבותו של צ'רני, שומה נמוכה מאוד העומדת על כ-1.1 מיליון דולר, במטרה ליצור מצגי-שווא ולהפחית את תשלום היטל ההשבחה שלא כדין. עוד הציגו היזמים כי תוכנית הולילנד תבוצע בשלבים על פני 12 שנים‎.‎‏

‏בהתאם להוראות חוק התכנון והבנייה והנוהג שהיה מקובל עד לשנת 2008, בעל מקרקעין והוועדה המקומית יכלו להגיע להסכמה על שומת ההשבחה, ואכן לפי הנטען, הוועדה והיזמים תחת ניצוחו של צ'רני ניהלו משא-ומתן לצורך הגעה לשומת השבחה מוסכמת בסך 25 מיליון דולר. עוד נקבע ביניהם כי אם יזמי הולילנד יקדימו וישלמו את השומה המוסכמת ב-16 תשלומים חודשיים, תהוון השומה ותעמוד על 20 מיליון דולר בלבד.

3 חודשים בלבד לאחר חתימת הסכם היטל ההשבחה והשומה המוסכמת, ובעוד התשלומים משולמים, התקשרה הולילנד תיירות עם הולילנד פארק (בשמה הקודם אותה עת: אלונר) בהסכם למכירת הזכויות בכ-85% מהשווי הכולל של הנכס בתמורה ל-105 מיליון דולר, בתוספת מע"מ.

‏‎לפי התביעה, בעקבות הגשת כתב האישום בפרשת הולילנד החלו להתגלות לאחרונה עובדות חדשות, מהן עולה כי במהלך המשא-ומתן לשומת השבחה מוסכמת והסכם היטל ההשבחה הסתירו היזמים מהוועדה פרטים מהותיים, במטרה להוליכה שולל ולהקטין משמעותית את תשלום היטל ההשבחה. ‏

לדברי עיריית ירושלים, גם מעדויות שניתנו במסגרת פרשת הולילנד, ובכללן עדותו של עד המדינה המנוח שמואל דכנר, עולה כי היזמים הסתירו במכוון מידע מהותי לנושא היטל ההשבחה.

‏‎‎הסכמות סודיות

‎כמו כן נטען בתביעה כי מתוך מסמכי פרשת הולילנד התגלה לוועדה לראשונה על קיומו של הסכם אופציה שנחתם כשנה לפני החתימה על הסכם המכר בין הולילנד תיירות לבין חברת קלדש. לטענת העירייה, לפי ההסכם הסודי, לקלדש ניתנה האופציה לרכוש 25% מזכויות הבעלות במקרקעין תמורת סך של 25.25 מיליון דולר, בתוספת מע"מ, לא כולל היטל השבחה.

‏באחד הסעיפים בהסכם האופציה הוסכם כי אם היטל ההשבחה יעלה על סך של 35 מיליון דולר, תוכל קלדש לבטל את ההסכם. כמו כן, הוסכם כי אם היטל ההשבחה יעלה על סכום זה, יהיה בידי הולילנד תיירות להחליט אם היא מוציאה את הפרויקט אל הפועל וכתוצאה מכך לבטל את הסכם האופציה.

מהסכם האופציה עולה כי לקלדש היה אינטרס משמעותי בהפחתת היטל ההשבחה, שכן במקרה ששיעורו יעלה על 35 מיליון דולר, עשויה להיות לכך משמעות למימוש העסקה, וכן היא הייתה אמורה לשאת במחציתו.

‏בכתב התביעה נטען כי יזמי הולילנד הציגו לוועדה המקומית מצגים שקריים, עליהם התבססה השומה המוסכמת. לטענת העירייה, במועד ניהול המשא-ומתן בעניין השומה המוסכמת הסתירו יזמי הולילנד מהוועדה הסכמות סודיות בקשר למימוש קרוב וסמוך של המקרקעין.

‎‎הפרשי היטל ההשבחה

‎‎העירייה טוענת בתביעתה כי לו היה עומד בפני ועדת התכנון בזמן אמת מלוא המידע בדבר קיומו של הסכם האופציה, כמו גם בדבר קיומה של עסקה קיימת, הרי שהוועדה לא הייתה מנהלת משא-ומתן ביחס לדרישתה המקורית לתשלום היטל השבחה בסך של כ-38 מיליון דולר, ולא הייתה נותנת הנחת היוון בעבור הקדמת תשלום היטל ההשבחה.

לאור האמור, תובעת הוועדה את הפרשי היטל ההשבחה המקורי לעומת זה ששולם, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית.

‏עם הגשת התביעה מסר עו"ד אמנון מרחב, היועץ המשפטי של עיריית ירושלים, כי "עיריית ירושלים נלחמת בכל גילוי של שחיתות או ניסיון להונות את העירייה ואת תושבי העיר. מיד כאשר גילינו כי בוצעה תרמית בהיטל ההשבחה כדי לגזול כספים שצריכים היו להגיע לקופה הציבורית, פעלנו מיידית כדי לוודא שהכספים יוחזרו לתושבי העיר. אנחנו מעריכים כי בית המשפט יתייחס לתביעה בחומרה ויורה ליזמים להשיב את הכסף לקופה הציבורית‎."‎‏ ‏‎‎‏