"הימורים קטנים על הרבה חברות מהווים מודל יותר מוצלח"

המשתתפים בכנס הג'רני של ארנסט אנד יאנג ו"גלובס" דיברו על מודלים עדכניים למימון חברות סטארט-אפ

גלעד יפת, המייסד והמנכ"ל של MyHeritage, רשת חברתית לאילנות יוחסין, עלה על הבמה באירוע שחתם את כנס הג'רני של ארנסט אנד יאנג ו"גלובס". יפת קיבל מחגי גולן, עורך "גלובס", תעודה שמכריזה על כך ש-MyHeritage היא החברה שזכתה במקום הראשון בתחרות הסטארט-אפים של העיתון, שנערכה בפעם התשיעית ברציפות.

במסגרת הג'רני נערכו לא מעט פאנלים שעסקו במצבו הנוכחי של ההיי-טק בישראל ובעולם. באחד מהם, שקיבל את השם "מימון לסטארט-אפים צעירים", דיברו המשתתפים על כלי המימון החדשים שקיימים בתעשייה ועל הרלוונטיות שלהם לשוק הישראלי.

את הפאנל הנחה יוני בלוך, מוסיקאי ומייסד חברת Interlude, ששאל את גדי וינרב מקרן A-Grade של אשטון קוצ'ר וגיא עוזרי, כיצד הקרן שנוצרה שהשקיעה בין השאר ב-Airbnb ושאזם, מסתדרת עם הלך החשיבה הישראלי? וינרב הזכיר את הביקור של קוצ'ר בארוע הגרג' גיקס שארגן יוסי ורדי בחודש מאי וציין כי "היו הרבה אנשים שבאו לדבר איתו, חלקם יזמים מאוד רציניים, שבאו לשמוע במה הקרן משקיעה. אנחנו משקיעים בחברות שאנחנו יכולים לסייע להן".

שי גולדמן, מהאקסלרטור 500 Startups, אשר מאמין במודל של פיזור נרחב של השקעות בשלבים מוקדמים, אמר כי ישראל מעניינת אותו, מכיוון שניתן למצוא כאן הרבה חברות עם שווי של 3-5 מיליון דולר לחברה לפני ההשקעה, וזה מתאים לאופי ההשקעה שלו.

"אנחנו רוצים החזרים טובים על אקזיטים קטנים", הוסיף גולדמן, "בשביל זה צריך להיכנס בשלב מוקדם ובמחיר נמוך. אם יש אקזיט של 40 מיליון דולר יש לנו החזר טוב. קשה להעריך אילו חברות יהיו גדולות בעתיד, ולכן אנחנו מאמינים שהימורים קטנים על הרבה חברות מהווים מודל יותר מוצלח".

אדן שוחט, שותף בקרן Aleph, שקמה לאחרונה, התנגד למודל הזה. "אם אתה מסתכל על חמש השנים האחרונות, לפחות כאן, החברות הגדולות נוצרו גם מרכישות והמנטליות של היזמים השתנתה. מעבר לכך, אם אתה מסתכל על ההצלחות האחרונות של הקרנות, אתה רואה שאלו אותן קרנות שגם הצליחו בעבר. אתה רואה את המצליחנים בתחום ההון סיכון חוזרים פעם אחר פעם. ההזדמנויות אינן בחברות הקטנות אלא בגדולות".

לדברי יהל זילכה, שותף בקרן מגמה, "השוק השתנה בחמש השנים האחרונות. פעם היית צריך 4-5 מיליון דולר כדי לצאת לדרך עם חברה, היום צריך 300-400 אלף דולר. זה פתח אפשרויות לסוג שונה של כסף או משקיעים".

לדברי ג'ון מדבד, מייסד ומנכ"ל אתר הגיוס ההמוני OurCrowd: "היום אתה יכול לממן את הפרויקט שלך על ידי שימוש בשיטות גיוס של מימון המונים ולא לדבר בכלל עם המשקיעים. אנשים יכולים לשים ברשת קטע טקסט או וידיאו ולהשיג מיליוני דולרים בלי להיות מדוללים. צריך להיות יצירתיים, דברים משתנים".

"מחיר הוגן"

פאנל אחר באירוע עסק בחברות בשלות שכבר יוצאות להנפקה. בפאנל השתתפו שני נציגים מחברות שיצאו להנפקה לאחרונה. גל הבר, מנכ"ל חברת Plus 500, שגייסה ביולי האחרון כ-75 מיליון דולר בבורסת ה-AIM בלונדון, ואורן בריין סמנכ"ל הכספים של אנזימוטק שהנפיקה בתחילת אוקטובר בוול סטריט. בפאנל לקחו חלק גם וויל באומר מבנק ההשקעות ברקליס, וטים ויטלי, מארנסט אנד יאנג. את הפאנל הנחה ג'וש קירנן, מ-White & Case.

"היה חשוב לנו מ לתת למשקיעים מחיר הוגן, כי זה ישפיע על איך שהם שהם יזכרו אותך. לא רצינו שאף אחד יחשוב שגנבנו לו כסף או משהו. המשקיעים צריכים לעשות כסף, זה היה המפתח", סיפר הבר.

לדברי באומר: "הדרישות של המשקיעים מהחברות יורדות ככל שהשוק נעשה חזק יותר. ב-2010, 50% מהחברות היו רווחיות, והיום שליש לא רווחיות".

באומר הוסיף, כי "דווקא התהליך של המסלול כפול (כלומר חברות שיוצאות למסלול של הנפקה או רכישה ש.ש) נמצא במגמת ירידה. רוב החברות שעבדתי איתן על IPO מאוד רציניות לגבי זה".

בריין חשף בפאנל כי הדינמיקה עם הבנקאים לא הייתה אידיאלית, למרות הליך ההנפקה המוצלח. "הדבר הכי חשוב זה הכימיה עם הבנקאים", אמר, "צריך שיהיה אמון, ואם הכימיה מתה מתי שהוא, העצה שלי היא להעיף אותם ולחפש מישהו אחר. אנחנו עשינו את זה".

"המודל הקודם לא עובד"

מושב אחר בכנס, שאותו הנחה טל מוזס מארנסט אנד יאנג ישראל, עסק בנושא של סייבר סקיוריטי. מני ברזילי מנהל המחלקה לביקורת מערכות מידע בבנק הפועלים אמר כי "היום חברות צריכות לשאול את עצמן האם הן יודעות שתקפו אותן. כשווירוס תוקף חברה, יכול להיות שהיא תגלה אותו זמן רב לאחר מכן".

נמרוד קוזלובסקי שותף בקרן JVP אמר כי "אני חושב שזה מאוד חשוב לסטארט-אפ להפעיל את המוצר שלו בחברה גדולה כבר בהתחלה. בתור משקיע אני מעודד את זה. הוא הוסיף כי "אנחנו יודעים שהמודל הקודם של האנטי וירוסים לא עובד".

אריק קליינשטיין שותף בקרן גלילות קפיטל ציין כי "זו לא החלטה קלה עבור בנק לקחת מוצר אבטחה מחברה קטנה".

פוסון פארמה הסינית מחפשת השקעות בישראל / גלי וינרב

חברת האסתטיקה הרפואית מישראל, אלמה לייזרס, נרכשה על ידי פוסון פארמה, חטיבת הפארמה של תאגיד הענק הסיני פוסון, בעבור 221 מיליון דולר לפני מספר חודשים. בעקבות העסקה הפכה קארן שריד, נשיאת אלמה, לנציגה של פוסון בישראל. המטרה הרשמית: לחפש עבור פוסון טכנולוגיות ישראליות לשיתוף פעולה.

מכירות פוסון עומדות על מיליארד דולר. החברה צומחת בשיעור חד של 20%-30% בשנה כאשר 70% מפעילותה היא בתחום הפארמה ו-30% בתחום השירותים הרפואיים. באחרונה הציבה לעצמה מטרה חדשה - להיכנס בצורה מעמיקה יותר תחום השירותים לקשישים.

שריד שהשתתפה בכנס הג'רני סיפרה: "לפוסון 600 בתי מרקחת משלה, ועוד מערך הפצה שמגיע ל-300 בתי מרקחת בסי. היא ביצעה לאחרונה השקעה גדולה בסינופארם, המפיץ הגדול בסין. בנוסף פוסון היא אחת מחמש החברות הגדולות בסין מבחינת מרשמים. היא משקיעה היום במו"פ, יש להם הרבה מוצרים אינובטיביים, ומעט גנריקה".

החזון של פוסון הוא לצאת לפעילות גלובלית ולכן היא זקוקה לטכנולוגיה ישראלית. זוהי דוגמא לתאגיד שחלק מן המוצרים המקוריים שלו אולי מפרים קניין רוחני ולכן לא ניתן לשווקם מחוץ לסין, ודווקא מהגורמים הישראלים הם יכולים לקבל מוצרים שהקניין הרוחני שלהם נבדק ונמצא יחסית נקי, וכשמפתחים אותם יחד, אפשר אחר כך לצאת יחד לשוק העולמי.