כמה טוב שיש ציפי לבני

כשציפי לבני קיבלה, על-פי דרישתה, את האחריות למשא-ומתן עם הפלסטינים, הדעה הכללית הייתה שנתנו לה סוכריה כדי שתשב בשקט. שהרי ידוע וברור שאי-אפשר שעל הנושא החשוב ביותר של המדינה יופקד אדם שאינו ראש הממשלה.

ציפי קיבלה את התואר, אבל בפועל מנהל הפרויקט הזה הוא בנימין נתניהו. והנה, הסידור הזה עובד, בינתיים. המעורבות של לבני במשא-ומתן היא עמוקה, ובשלב מוקדם זה, נראית דומיננטית. גם נתניהו בתוך העניין, אבל נראה שהוא לא בלתי מרוצה שלבני עושה את מלאכת המשא-ומתן, שהיא מייגעת ומתסכלת מאין כמותה.

כולם מרוצים

במקביל, לבני הפכה לחומת המגן המקיפה את נתניהו. לא שהוא מתנער מאחריותו, אבל בהתנהלותו יש מעין קריצה בסגנון: מה אתם רוצים ממני, האחראית היא ציפי. וכולם די מרוצים. ביבי בוודאי, הוא מקבל מספיק מכות, הוא בהחלט לא זקוק להיות בעין הסערות הפלסטיניות. לבני? לה באמת ובתמים, כך אני מתרשם, חשובה המטרה.

אז אם יש ביקורת, היא מבינה שזה בא עם התפקיד והנושא. ואם זה יגמור אותה פוליטית, היא מוכנה גם לכך. התרשמתי ממנה שאם המגעים עם הפלסטינים לא יובילו לשום מקום, היא חייבת לדעת שהיא, מכל מקום, עשתה ככל יכולתה. גם בנט מרוצה. לתקוף את נתניהו זה לא פשוט, אז טוב, מצוין אפילו, שיש את לבני.

כל זה נכון כמובן לעכשיו. לרגע זה ממש. ברגע הבא הכול יכול להתהפך. בסופו של יום, ועדיין לא ברור איזה יום, העניינים יגיעו לכך שלבני לא תהיה מספיקה כדי לסוכך על נתניהו. זה יקרה כאשר המשא-ומתן יגיע לשלביו המעשיים, הקריטיים. אלא מה?

לא נראה שנתניהו מודאג מכך, ובצדק. הרבה יותר סביר שהעסק יתבוסס עוד זמן רב בדיבורים, תוך מאמץ עליון שלא להגיע למחוזות יותר מדי מעשיים. המצב הנוכחי, כך נראה, מתאים בינתיים לכולם.

מה עשית נגד מדינה?

המצב מתאים גם לבנט. בזמן שהצדדים מדברים, הוא יכול לנאום, להגיש הצעות חוק נטולות סיכויים, להצביע נגד הממשלה ולהיות בתוכה, להתנפל על לבני, וכך לצבור נקודות זכות אצל הציבור שאליו הוא שייך.

הסכנה היחידה המרחפת מעל ראשו היא שציבור זה יתחיל בשלב מסוים להציג לו שאלות בסגנון שמואל פלאטו-שרון: מה עשית נגד ממשלה? ואם תשובותיו לא יספקו, הוא יקבל שאלה נוספת: למה אתה לא מתפטר מהממשלה הבועטת בכל מה שחשוב לנו?

כל עוד שאלה זו מוטחת בו על-ידי יריבים, זה לא נורא, אפילו לא רע. זו תהיה בעיה כאשר אנשיו של בנט עצמו יציגו את השאלה כדרישה. כשזה יקרה, הוא יחפש את הרקע האידיאולוגי לעזיבה.

בינתיים, כמה טוב שיש את לבני.