העשן שהתפזר אחרי חתימת הסכם הרפורמה בכדורגל השאיר הרבה מאוד אנשים מרוצים. בטוטו ואצל שרת התרבות והספורט לימור לבנת מרוצים שהצליחו לכפות את הרפורמה שהבטיחו. בכדורגל מרוצים בעיקר מהעובדה שהכסף (כ-212 מיליון שקל בשלוש העונות הקרובות) יחזור לזרום כמו מים. אבל העשן הזה שהתפזר חשף אצל לא מעט גורמים בספורט תחושה שכדי להעביר את הרפורמה ולצאת מהפלונטר שהצדדים נקלעו אליו - שולם לכדורגל מתוקף הסכם השיווק סכום גבוה הרבה מעבר לערך האמיתי שלו. שמשהו בשילוב בין המנגנון הפוליטי לבין הטוטו עלול ליצור תקדים שבו למעשה אפשר ליישם כמעט כל מדיניות של משרד הספורט באמצעות המנוף של הטוטו.
אחד מהאנשים שהצביעו בדירקטוריון הטוטו נגד הסכם השיווק בשבוע שעבר (ההסכם עבר ברוב של 6-2) הוא אריק קפלן, נשיא התאחדות "אילת" - הגוף המייצג את הענפים הלא אולימפיים בישראל. קפלן (48, בעל תואר שני במינהל ציבורי), יש לציין, הוא חלק מאותם ראשי איגודים ופעילים בענפים הקטנים שטוענים לקיפוח תמידי במדיניות חלוקת כספי הטוטו והמדינה, ועל כך שהתיעדוף שמוענק לכדורגל מונע צמיחתם של ענפים אחרים ומכחיד כל אפשרות להגדלת העוסקים בפעילות ספורטיבית בישראל.
***
קפלן מתאר מצב שבו, לטענתו, רוב חברי הדירקטוריון מייצגים בפועל את היד הארוכה של משרדי הממשלה שמהם הם מגיעים, מה שמאוד היקשה עליהם להצביע על-פי צו מצפונם האישי בנוגע להסכם השיווק. "יש היום בדירקטוריון הטוטו רוב לאנשים שנתונים להשפעה של המדינה, והם הצביעו כמו שציפו מהם. שלא יובן לא נכון, החברים בדירקטוריון הטוטו הם אנשים ברמה גבוהה מאוד ובתפקידים מאוד בכירים, אלו לא מריונטות. רק שאני לא משוכנע שההצבעה שלהם היתה אך ורק על-פי צו מצפונם, נגדיר זאת ככה", אומר קפלן. "אי אפשר גם להתעלם מהגורמים הפוליטיים שהיו מעורבים פה. מה הקשר ליו"ר ההסתדרות ולהסכם של הטוטו? יש לנו בטוטו אנשי מקצוע מעולים. אנו לא צריכים מתווכים, אלא אם מדובר בנושאים לא מקצועיים. זה רק מראה שזה לא היה הסכם שיווקי נטו".
* למה אתה מתכוון?
"לפני שנה בא יו"ר הטוטו צחי פישביין ואמר לנו בדירקטוריון, 'אני מפסיק את הסכם השיווק עם ההתאחדות ומבקש מכם לאשר את ההפסקה שלו, כי הוא לא שווה את הסכום'. אז אני באתי ושאלתי עכשיו, "מה השתנה הלילה הזה, במה שונה ההסכם הזה, הכדורגל נעשה פתאום טוב יותר?" אז אמרו לי 'אנחנו עושים רפורמה'. יופי, אני תומך ברפורמה, אני אפילו בעד להרחיבה לכל הספורט הישראלי. אני מצדיע לשרת הספורט שהיא רוצה לעשות רפורמה, אבל, עם כל הכבוד, רפורמה זה לא עניין שיווקי".
* כלומר, היה צריך "לקנות" את הרפורמה בכסף של הסכם השיווק?
"בוודאי. ההסכם השיווקי היה צריך להיות בסביבות 50 מיליון שקל, זה גם מה שהוצג לנו בדירקטוריון. ההסכם שהראו לנו חולק ל-24 מיליון שקל לשיווק, ועוד 26 מיליון שקל לחלק התפעולי, זאת אומרת לאלמנטים נוספים הקשורים להזזת המשחק המרכזי ליום שני, משחקים בימי שישי וכדומה. ואז נכתב במצגת שעוד 30 מיליון שקל בהסכם מוקצים תחת סעיף 'אסטרטגיה'. זה הניפוח. 30 מיליון שקל זה הכסף של הרפורמה".
* איך זה מסתדר עם החוות דעת של היועץ המשפטי של הטוטו, שבעצמו שם את ההסכם הזה בספק?
"בשלב מסוים אנשים באמת חששו להעביר את ההסכם כי היועץ המשפטי של הטוטו שם לנו לא נורת אזהרה, אלא פרוז'קטור. אבל זה עבר כי אנשים לא הצביעו אך ורק על-פי צו מצפונם. קח לדוגמה את ורד אולפינר, שהיא נציגת משרד האוצר בדירקטוריון הטוטו. היא אמרה בהצבעה על ההסכם, וזה רשום בפרוטוקול, 'אני מצביעה אוצר בעד, לא ורד'. כשהקראתי לחברי הדירקטוריון את מה שאמר היועץ המשפטי, אמרו לי 'תשמע אריק, אם תהיה רפורמה אז יהיה לנו כדורגל יותר טוב, יהמרו עליו יותר ונרוויח יותר'. אמרתי 'אוקי, שהכדורגל קודם כל יהיה יותר טוב, שיהמרו עליו יותר, הטוטו ירוויח יותר, ואז נשלם להם יותר'. כשהיה הסיפור של טייגר וודס והספונסרים עזבו אותו, הם אמרו לו: 'כשתהיה שוב טוב ותוכיח לנו את זה, אז ניפגש בחזרה'. מה שהטוטו בא בעצם ואמר לכדורגל זה 'אתם עכשיו לא טובים, אבל אני אתן לכם יותר ממה שאתם שווים כדי להפוך אתכם לטובים', ואז מה יקרה אחרי כמה שנים? הכדורגל יגיד עכשיו אני טוב, תנו לי עוד יותר.
"אני לא מחפש את הראש של יו"ר הדירקטוריון או מישהו מהטוטו, שעושים עבודה מצוינת, ואפילו לא את לימור לבנת. אני חושב שבעניין הזה פשוט נעשה עוול. לקחו משהו טוב, רעיון נכון, ועשו אותו עקום. כשבאים אלינו לפני שנה ואומרים שההסכם עם הכדורגל שווה 40 מיליון, ובאים עכשיו, מבלי שדבר התקדם והשתפר בכדורגל ואומרים שההסכם השיווקי שווה 80 מיליון רק בגלל שעושים רפורמה - אז ברור שהוא לא שווה 80 מיליון".
* מה בכוונתך לעשות עם זה?
"לאור התמיכה הגדולה שאני מקבל מהשטח ומגורמים רבים, ביניהם אנשים בכירים מאוד, אני שוקל מה לעשות. האם יש מקום להגיש בג"צ על ההסכם. וזה ללא קשר לגורמים נוספים כמו התנועה לאיכות השלטון שמתכוונת לבדוק מה בדיוק היה פה".
לימור לבנת / צילום: גל חרמוני
***
ההסכם עם הטוטו, לטענת קפלן, ממשיך להנציח את הפערים בין הענפים הגדולים לקטנים, ולמעשה יקשה מאוד באופן עקיף על המדינה במשימה הגדולה שלה: הגדלת מספר הספורטאים.
* אתה לא באמת מצפה שהמדינה, שגם ככה בקושי מתקצבת את הספורט, תתמוך ב-30 הענפים הלא-אולימפיים שאתה מופקד עליהם, ביניהם ענפים כמו טיסנאות או ריקודים סלוניים? אולי בגלל זה הכעס שלך על הסכם השיווק?
"לא אני קבעתי מה נחשב ענף ספורט, אלא המדינה. אבל ברגע שהמדינה קבעה שריקודים סלוניים או טיסנאות זה ענפי ספורט, היא מחויבת על-פי חוק לתקצב אותם. הטענה השנייה שלי היא שספורט אולימפי הוא לא חזות הכל. יש מספר ענפים אולימפיים שאני יכול להתווכח ולהגיד שהם פחות ספורטיביים מהענפים שלנו.
"אנשים צריכים להבין שלמעט ההשתייכות לאולימפיאדה, אין הבדל בין ענף אולימפי לענף לא-אולימפי. גם בענפים שלנו יש אליפויות עולם, אליפויות אירופה, יש אצלנו את אותם בדיקות סמים, הכל אותו דבר. ומצד שני, יש לנו ענפים אולימפיים שבחיים לא נגיע בהם לאולימפיאדה. למשל חתירה - אין לנו חותרים שיגיעו לאולימפיאדה, אז לענף החתירה צריך להיות מכפיל אולימפי שמבטיח יותר כסף? למה בסקי מים או בג'יו-ג'יטסו שיש לנו אלופי עולם לא נקבל יותר כסף?"
התיאוריה הסוציולוגית של קפלן לא תעמוד במבחן המציאות, כאשר בקרוב יתפרסמו ההמלצות ועדת לובצקי ובמסגרתם יוכרזו עשרה ענפים - אתלטיקה, התעמלות, שחייה, כדוריד, כדורעף, טניס, ג'ודו, שיט, אופניים וסקי מים - ככאלו שיזכו לתוספת תקציבית של 20 מיליון שקל בשנה. רק ענף הסקי מים הלא-אולימפי יצליח, ככל הנראה - להיכנס לרשימה.
"כשבאה המדינה ואמרה שהיא רוצה 10 ענפים מתועדפים ולתת להם יותר כסף - אמרתי שאני תומך בזה. אבל זה בתנאי שאת כל היתר יעמידו בתנאים שווים. מצד אחד המדינה באה ואומרת שהיא רוצה להגדיל את כמות הספורטאים, ובצדק, כי ישראל מדורגת אחרונה מבחינת יחס בין ספורטאים לאוכלוסייה ב-OECD. אבל מצד שני היא באה ועושה דברים שמקשים עלינו לעלות בכמות הספורטאים - למשל בעצם זה שהיא קובעת לנו שאפילו אם אתה משחק כדורת ארבע פעמים בשבוע ועומד בקריטריון התחרותי, אז בגיל 39 מבחינת ההקצבה שמגיעה לענף אתה כבר לא תיספר כספורטאי שלם אלא כחצי ספורטאי".
* אם טיסנאות מקבל ב-2013 סכום של 370 אלף ש', ואופניים שהוא ספורט מאוד חזק היום בישראל מקבל 813 אלף, האם ההפרש הגיוני בעיניך?
"יש המון רוכבי אופניים בישראל, אבל מה לעשות שלא כולם עושים תחרויות. אני משחק כדורגל, אני חולה על כדורגל, אבל אם אני משחק כדורגל ברחוב אז מגיע לי כסף? גם בטיסנאות מי שסתם בונה לעצמו טיסן ומטיס אותו ליד הבית לא מקבל על זה כסף. מקבלים את זה עבור מי שרשום על פי הכללים של מינהל הספורט והטוטו, צריכים לעבור מבדקים רפואיים, להתחרות. באופניים רשומים בארץ 500 ספורטאים תחרותיים, בטיסנאות רשומים 140, אבל לטיסנאות יש הישגים. יש לנו אלופי עולם ואלופי אירופה בטיסנאות. כל הכסף שלנו, של הענפים הלא-אולימפיים, זה 11 מיליון שקל מתוך מה שהטוטו מחלק, וזה מטמטם אותי.
"דווקא כמי שמכיר מקרוב את העובדות, אני יודע שספורט אולימפי הוא לא חזות הכל. אנחנו פה בישראל לקחנו חלק מהענפים שבעולם הם די שוליים, והפכנו אותם לחזות הכל. למשל השיט. קפצתי משמחה כשגל פרידמן זכה במדליית זהב, אבל להגיד לך שהשיט זה הענף המוביל באולימפיאדה? לא בדיוק. אצלנו שיט זה הדבר הכי גדול כי זה מה שיש לנו, אז להגיד עכשיו בוא נשקיע הכל בשיט?"
ממשרד הספורט ומהטוטו לא נמסרה תגובה לדברים.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
