משפחת שרון לא תוכל להפעיל מתקן סולארי שבנתה ב-10 מיליון שקל

זאת משום שחוות השקמים אינה מוחכרת "בתנאי נחלה" ■ שופט העליון אליקים רובינשטיין: "לא ייתכן שלחווה בסדר גודל של 3,800 דונם נתייחס כאל נחלה"

חוות השקמים של ראש הממשלה לשעבר אריק שרון ליד שדרות, לא תוכל להפעיל מתקן סולארי פוטו-וולטאי לייצור חשמל, שהקמתו הסתיימה לאחרונה על שטח של 8.7 דונם בחווה, ששטחה הכולל עומד על 3,800 דונם - כך פסק שלשום (ג') בית המשפט העליון בהרכב השופטים אליקים רובינשטיין, דפנה ברק-ארז ויצחק עמית.

יוזם הפרויקט הוא גלעד שרון המתגורר בחווה ומפעיל את עסקיה. מדובר במתקן המייצר 630 קילוואט, שנבנה בהשקעה של כ-10 מיליון שקל. היוזמה בוצעה על-פי מדיניות הממשלה והחלטותיה לעידוד מתקני ייצור חשמל סולאריים, בעיקר בנגב ובערבה. החווה קיבלה מרשות החשמל אישור עקרוני להקמת המתקן, המותנה בהסכמת רשות מקרקעי ישראל (רמ"י).

בשלבים מתקדמים של הקמת המתקן פנה שרון לרמ"י על מנת לקבל היתר בנייה. זאת, על-פי החלטת מועצת מקרקעי ישראל 1254. החלטה זו מאפשרת הקצאת קרקע ללא מכרז לייעוד זה לחקלאים החוכרים את הקרקע "בתנאי נחלה", דהיינו מושבים וקיבוצים בהם הקרקע מוחכרת על-פי משטר הנחלות הנהוג בהתיישבות החקלאית.

לא קיבלו אישור

מחוז דרום של רמ"י תמך בתחילה במתן היתר לפרויקט, אולם ועדת העסקאות של רמ"י לא אישרה את הפרויקט, בנימוק שחוות השקמים אינה עונה לקריטריון של "תנאי נחלה".

שרון ערער על ההחלטה, ושופט בית המשפט המחוזי מרכז, ד"ר עופר גרוסקופף, קיבל את הערעור. רמ"י ערערה על החלטה זו, ובית המשפט העליון קיבל את הערעור, בפסק דין שאת רובו כתבה השופטת ברק-ארז.

העליון פסק כי חוות שרון אינה עומדת בקריטריון של חכירה "בתנאי נחלה", שבמושבים ובקיבוצים היא שוויונית לכל החברים וגודלה לכל היותר כ-80 דונם לנחלה, לעומת 3,800 הדונם של החווה. ב"תנאי נחלה" ניתן לבעל נחלה להקים מתקן של עד 2.5 דונם, לעומת 8.7 דונם בפרויקט שרון.

השופט רובינשטיין הדגיש כי "לא ייתכן כל עיקר שלחווה בסדר גודל בו מדובר נתייחס כאל נחלה".

העליון דחה את הטענה כי המתקן הוא כבר "מעשה עשוי", והדגיש כי החווה לא ביקשה מראש את אישור רמ"י להקמתו כפי שנדרש, ובכך לקחה על עצמה סיכון. בהחלטה קרא בית המשפט העליון למועצת מקרקעי ישראל לקיים דיון נוסף בקריטריונים להיתרים למתקנים סולאריים בסוגים שונים של חכירה חקלאית.

גלעד שרון יוצג בידי עו"ד יוסי בנקל, שהדגיש כי הבנייה בוצעה על יסוד הסכמת מחוז דרום ברמ"י והיתר בנייה כדין. על שרון הושתו הוצאות משפט בגובה 25 אלף שקל.

יצוין כי את אי-החוקיות של ההיתר שניתן לפרויקט חשף עמירם ברקת ב"גלובס" כבר במארס 2010.