בסביבה שבה מנסים ארבעה בנקים מרכזיים בעולם - האמריקאי, היפני, האירופי והאנגלי - להסביר לנו שוב ושוב למה הריבית תישאר נמוכה לאורך זמן, הופך התיבול המנייתי לברירת מחדל בכל תיק השקעות כמעט. אבל הגבהים שאליהם מגיעים מדדים רבים בעולם מעלים את השאלה שנשאלת לא מעט - "מתי לצאת מהשוק?".
ניסיון לענות על השאלה הזו מהצד הפונדמנטליסטי-כלכלי, או בהיבט של תמחור השוק, יביא למגוון דעות, וכנראה שלעולם לא תהיה הסכמה בנושא זה. אך ייתכן שלפן ההתנהגותי של הציבור תהיה תשובה מכיוון אחר.
נהוג לראות את שוק ההון ככזה שמונע על-ידי שני רגשות - חמדנות ופחד. כבר הוצג במחקרים של כלכלה התנהגותית כי הפסד של שקל אחד כואב הרבה מעבר לעונג שנוצר מרווח של סכום זהה. כך, כאשר השוק יורד, הפחד (Fear) משתלט, ומשקיעים אשר חוששים מהפסד יעדיפו למכור את התיק ללא קשר לשווי הכלכלי שלו.
מהצד השני של המשוואה נמצאת החמדנות (Greed). זו מוזנת מהחשש שהשוק "בורח", ואם לא "נתפוס" אותו, נפסיד תשואות של אחוזים רבים, שאותם, כמובן, מרוויחים אחרים. תחושה זו גורמת למשקיעים לרכוש מניות ללא קשר לשווי הכלכלי שלהן.
הציבור מסמן את השיא והשפל
ההבנה כיצד החמדנות והפחד משפיעים על המשקיעים, וגם על מנהלי ההשקעות, יכולה לעזור לנו לנתח את הרכב תיק החזקות הציבור.
בדצמבר 2007, למשל, היה שיעור החזקות הציבור במניות מכלל תיק הנכסים שלו כ-28%. החשיפה הזו הורכבה ברובה מחשיפה לתיק המניות המקומי (23.9%), ורק כעשרה אחוזים הופנו למדדי מניות בחו"ל. סביב רמה זו, היה שיא שלא חזר במשך שנים.
שילוב של ירידות בשוק ופחד מהקריסה של שנת 2008 הורידו את חשיפת הציבור למניות ל-14.7% בלבד בדצמבר 2008. סביב הרמה הזו היה גם השפל של השוק. בכלל, נראה כי החזקות הציבור מסמנות בקווים כלליים את השיאים ואת נקודות השפל.
הזינוק בשוק החל מ-2009 הביא את החזקות הציבור במניות שוב לרמה של 27% בדצמבר 2010. רק שהפעם ההקצאה לחו"ל הייתה גבוהה יותר. נכון לאוגוסט 2013 עמדה חשיפת הציבור בישראל למניות על 22.4% מסך נכסיו. אם נניח שבעקבות העלייה בשוק בחודשים ספטמבר ואוקטובר היא עלתה בעוד כ-1%, הרי שזו מסתכמת כיום בכ-24% - מרחק של 3%-4% מהשיא שנרשם בפעמים הקודמות.
נכון, לא מדובר על ניתוח מדעי, וברור שמאז שנת 2007 השתנתה רבות סביבת ההשקעות. הריבית למשל נמצאת בשפל כזה, ש"אין ברירה" אלא להשקיע במניות.
אבל כל מי שמשקיע בשוק זמן רב מכיר את הדינמיקה של "המאחרים" להצטרף לרכבת. אלו שמגיעים לשוק לאחר שמרבית העליות כבר מוצו. הניתוח הגס הזה מראה שכנראה יש עוד מקום לעליות בשוק, וגם למצטרפים האחרונים, למרות השיא, יש עוד מקום.
הקשר ביו רמת השוק להחזקות הציבור במניות
*** הכותב הוא הכלכלן הראשי בבית ההשקעות מנורה מבטחים
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
