"כשיתחילו לספק גז לבתים, תהיה כאן מהפכה"

"אני מאמין שחוק הקרן לתמלוגי הגז יאושר עד סוף השנה". כך אמר היום בוועידת ישראל לעסקים של "גלובס", מוריס דורפמן, סגן יו"ר המועצה הלאומית לכלכלה. דופרמן הוסיף: "כל תחזית של 30-40 שנים קדימה אינה עם רמת דיוק גבוהה. ההנחה שלנו היתה שמחיר ייצוא הגז יהיה כמו מחיר השימוש בישראל. יום מוכרים במחיר יקר משהנחנו, ולכן אולי יש לעדכן את מחיר הייצוא מעלה".

ביחס לאמירות כי החששות מ'המחלה ההולנדית' מוגזמים, אמר דופרמן: "ישראל עשתה מעבר מדהים במהירותו לגז הטבעי. הסיפור במחיר הוא לא של 'המחלה ההולנדית'. אנו חושבים שהתחזקות השקל היא קבועה ולא זמנית, וליצואן הישראלי יהיה קשה להתמודד עם השינוי הזה. זה נזק שיילך לאיבוד בייצוא הרגיל ולא יחזור.

"כמו שלאנשים יש ביטוח בריאות וסיעוד, כך גם אנו רוצים לספק עם הקרן מעין כרית ביטוחית לדורות הבאים לאירועים שעלולים לקרות. אנו לא רוצים להחליט עבור הדורות הבאים, אלא לאפשר לכל דור לקבל את ההחלטות שלו. הקרן תשקיע בראייה ארוכת טווח והיא לא אמורה להיות מושפעת מתנודתיות כזו או אחרת בשוק. השקעה בחו"ל תהווה מעין מענה לשוקים פנימיים, למשל לצרכי גידור של סכנות גיאופוליטיות".

במושב השתתף גם ד"ר פול ריבלין, ממרכז משה דיין, שאמר: "כמות הגז שיש בים התיכון היא מאוד נמוכה ביחס לעתודות בעולם, אבל יש לה חשיבות רבה. מדובר בתחליף ייבוא. זה יעלה את חשיבות השווקים הללו בקהילה הבינלאומית. אפשרות ייצוא הגז הביאה להתעניינות מצד מדינות אירופה כדי להגביל את משקל של רוסיה בתחום ייצוא הגז".

לדברי ריבלין, "העתודות של ישראל קטנות מאוד בסטנדרטים בינלאומיים", כשהוא מציין שלצד ישראל המדינה הפעילה ביותר בתחום חיפוש הגז באיזור היא קפריסין שיש לה יותר מצרכי הגז שלה ל-200 שנה. להערכתו, גם בלבנון "יש חוסר פרופורציה בין גודל המשק לעתודות הגז, כך שהם מיועדים להיות יצואנים. סכסוכים על גבולות ימיים הם עניין שבשגרה, אך היחסים בין ישראל ללבנון אינם דבר שבשגרה. לחיזוק השכנים בשל הגז יש חשיבות כלכלית, פוליטית ובטחונית".

בפאנל, אותו ניהל יצחק גל, עמית מחקר ויו"ר משותף של הפורום לכלכלת המזרח התיכון במרכז משה דיין, השתתפו גם שלושה שרי תשתיות לשעבר: פואד בן אליעזר, יוסף פריצקי ועו"ד משה שחל. הפאנל הונחה בידי כתב התשתיות של "גלובס", עמירם ברקת.

שחל ציין כי "בישראל אין דבר כזה מושג של תכנון אסטרטגי, אולי חוץ מוועדת צמח. ייצוא של 50% מהגז היה השיעור המאוזן והנכון. גם בגז, כמו בסלולר, ברגע שיתחילו לספק גז לא רק לתעשייה אלא גם לבתים, תהיה פה מהפיכה ולא יהיה בית בישראל שלא יתחבר לגז".

ח"כ בן אליעזר אמר בפאנל: "ועדות ששינסקי וצמח מצאו את האיזון המאוד עדין בין הרצון למקסם את האינטרסים והרצון למקסם את הרווחה הכלכלית, לבין הרצון לאפשר לחברות לפעול פה. אגב, אני לא הייתי משקיע את התמלוגים החוצה לגף חיצוני אלא משקיע כאן בארץ ומיד בתשתיות. זה מה שחסר לנו".

לגבי מצרים, הוסיף ח"כ בן אליעזר: "אינני זוכר שבוע אחד שראיתי שהגז זורם כפי שתוכנן. פעם בשבוע הייתי מרים טלפון לעומר סלימאן 'לבדוק מה קורה פה'. כל יום היה שם סיפור חדש... היום אנו עומדים בפני מצב מעניין שאנו נוכל אפילו לייצא למצרים שיש לה יתרון אחד - יש לה מפעל הנזלה שנוכל לעשות בו שימוש".

פריצקי אמר: "גז טבעי הוא קודם כל שומה מקומית, ועדיף שכך. יש ביקוש וניתן לפעול להגברת הביקוש לגז טבעי אצלנו בישראל ובמדינות האזור. בשביל זה צריך לעשות רק דבר אחד: להגיע להסדר עם הפלסטינים. בלי הכם שכזה שום מדינה מוסלמית ושום מדינה אירופית, אני חושש, לא יעשו הסכמים איתנו. זה לא הגז שמביא שלום, זה השלום שמביא את הגז. אם מישהו חושב שאפשר לעשות עסקה אמיתית עם מצרים ללא הסכם הפלסטינים - הוא טועה. לכן, הגיע הזמן לעשות שלום".

פריצקי הוסיף: "אם בכל שני וחמישי תקום פה ועדה, גז לא יהיה פה. היינו כבר צריכים להיות במצב של רשתות עובדות, עם משקיעים במאגר לווייתן. יש לקבוע מדיניות ולדבוק בה פעם אחת ולתמיד - או שנעזוב את ה מהתחלה וניתן לשוק להתנהל. אני חושב שהשוק יודע להתנהל טוב".