פוסט-מורטם לכהונת לדור: כל כישלונותיו באכיפה הכלכלית

בניגוד לנחישות הבלתי מתפשרת שהפגין פרקליט המדינה היוצא, משה לדור, בתחום המאבק בשחיתות השלטונית, דווקא בתחום האכיפה הכלכלית הוא מצמץ, בפרשה שהסעירה יותר מכל את שוק ההון והזירה הכלכלית-משפטית.

פעמיים לדור מיצמץ ברגע האחרון, בשתי פעימות הקשורות לפרשה: פעם אחת כשקיבל החלטה שנויה במחלוקת לוותר לתאגיד פסגות על האישומים הפליליים בתמורה לתשלום כופר בסכום דמיוני של 150 מיליון שקל, כאילו לא היה פרקליט המדינה אלא הממונה על הכנסות המדינה; ופעם שנייה, כשהחליט ללכת להסדר סגירת תיק עם רועי ורמוס, מי ששימש מנכ"ל בית ההשקעות ואחד מכוכבי שוק ההון והעיתונות הכלכלית, והודח מתפקידיו, במסגרת הסדר הכופר שנעשה עם פסגות.

ורמוס נחשד, וכמעט הועמד לדין, בעבירות חמורות של תרמית בני"ע וקבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות בחשבון הנוסטרו של פסגות ניירות ערך. יחד איתו נשקל גם הליך פלילי נגד פסגות כתאגיד, ואולם קרן אייפקס שהייתה במגעים לרכישת פסגות ב-2010, ביקשה לקבל מהפרקליטות הכשר לתאגיד, בדמות הסרת העננה הפלילית מעל ראשו. ההחלטה להימנע מהליכים נגד התאגיד הייתה כפופה לכמה תנאים, ובהם תשלום כופר של 150 מיליון שקל וכן העברת ורמוס מתפקידו. בדיעבד טענה הפרקליטות כי לא חייבה את אייפקס להדיח את ורמוס, אלא רק נקבה בתנאים, בהתמלאם, תסכים להתחייב שלא להעמיד לדין את התאגיד במסגרת הפרשה.

בנוגע להסדר שנחתם עם ורמוס, שבמסגרתו הוחלט ביולי 2013 שלא להעמידו לדין בתמורה לתשלום של חצי מיליון שקל והתחייבות שלא לתבוע את הפרקליטות על אובדן הכנסות, הודה לדור בחוגים סגורים כי אפשר שהפרקליטות הקלה עם ורמוס יתר על המידה. זאת, בין היתר נוכח הראיות שהיו בידי הפרקליטות - הקלטות השיחות שערך ורמוס עם הכפופים לו, שמהן ניתן להבין שהיה מודע לתרמית הנוסטרו שנרקמה. מנגד, נשמעו מקרב עורכי דין המתמחים בעבירות צווארון לבן גם קריאות הפוכות, ולפיהן הפרקליטות דווקא הכבידה את ידה על ורמוס, רדפה אותו, וגדעה את מסלול הקריירה שלו - על בסיס מה שהתברר לבסוף כלא-כלום.

לא רק בפרשת ורמוס-פסגות ספג לדור, ועמו הפרקליטות כולה, ביקורת על המדיניות הננקטת בתחום האכיפה הפלילית בעבירות צווארון לבן. ביקורת כזו הושמעה גם סביב החלטה, בשלהי 2009, להעמיד לדין את עורך הדין הבכיר, ד"ר יעקב וינרוט, על מתן שוחד לאיש רשות המסים, שוקי ויטה. האישום נגד וינרוט הסתיים בפיאסקו לפרקליטות, אף שזו ניסתה להיאחז בכך שהשופט גלעד נויטל זיכה את וינרוט מחמת הספק ולא זיכוי מלא. קביעותיו של בית המשפט העליון בנוגע לעבירת הפרת אמונים, בערעורו של ויטה על הרשעתו, שימשו את וינרוט בהמשך כדי לחלץ את השר אביגדור ליברמן מעבירה זו, בבית משפט השלום.

"ישר אבל לא מידתי"

לדור תואר בידי סנגורים שונים כ"איש ישר, אבל לא מידתי", כפרקליט שאינו רואה לנגד עיניו את הכוח העצום שיש בידיו כמי שעומד בראש הפרקליטות, מה שגורם לו לקבל החלטות לא מידתיות בדמות העמדה לדין. פרקליט המדינה עצמו דוחה את התיאור הזה, ומעריך את החלטותיו כראויות ומאוזנות. הוא מאמין שסגנונו האישי גורם לו להיראות לעתים עוצמתי ודורסני, כשהוא נלהב ונסחף בהצגה נחושה של עמדת התביעה. ואולם במהות, ההחלטות אם להעמיד לדין - המתקבלות ברוב מוחלט של המקרים על דעת אנשי הפרקליטות השותפים לטיפול בתיק - הן, לדידו, הכרעות ראויות ומידתיות.

בעקבות הכישלונות שנרשמו לפרקליטות בכמה תיקים כלכליים נוספים, ובהם שורת הזיכויים הארוכה בפרשות "הדסק הצרפתי" ו"הדסק הרוסי" בבנק הפועלים, כולל עסקת הטיעון שבה הסתיים בקול ענות חלושה כתב האישום נגד ארקדי גאידמק - שיגר לדור בפברואר 2012 מכתב לכלל הפרקליטים בפרקליטויות, וניסה להסביר את המהלכים. פרקליט המדינה ביקש שידי התביעה לא ירפו בכל הנוגע לאכיפה כלכלית, ולשימוש בסעיפי חוק מתחום המיסוי, שוק ההון והלבנת ההון.

"הפרקליטות הביאה להעמדתם לדין והרשעתם של עשרות עבריינים, ולחילוט כספים שהופקו בפשיעה בהיקף של מאות מיליוני שקלים", כתב לדור לפרקליטיו. "בפרשת בנק הפועלים וגאידמק הושגו גם הישגים, הגם שנמצאו תקלות. במסגרת ההליכים שהתנהלו בפרשת בנק הפועלים, יש להזכיר את הליכי החילוט האזרחי, במסגרתם חולטו 95 מיליון שקל מלקוחות תושבי חו"ל, שסירבו להגיע לישראל להישפט, וכן הוטל עיצום כספי בסך כ-5.4 מיליון שקל על בנק הפועלים". הוא הצדיק גם את כתב האישום שהוגש נגד גאידמק, "כחלק מהמאמץ לאכוף את חוק איסור הלבנת הון שהיה אז בחיתוליו". התנהלות זו הביאה, לשיטת לדור, "לשינוי מהקצה אל הקצה בהתנהלות הגופים הפיננסיים".

שת"פ בין הרשויות

תחומים אחרים של האכיפה הכלכלית, שלדור רואה בהם תחום מרכזי שבו עברה הפרקליטות מהפכה של ממש בתקופת כהונתו, נוגעים לאכיפה המשולבת עם גורמי אכיפה נוספים, בעיקר כנגד ארגוני פשיעה. האכיפה המשולבת מתבטאת בכך שהליכים פליליים, אזרחיים ומינהליים ננקטים במקביל, וזאת בשיתוף גורמים נוספים כמו רשות הלבנת הון, רשות המסים וכן רשויות מקומיות בתחומים כמו מכרזים ורישוי עסקים.

בפרקליטות אומרים כי ננקטו צעדים רבים לצמצום ההון השחור המסתובב בישראל, נוכח הזרמתם של מיליארדים לכיסי ארגוני הפשיעה מדי שנה מפשיעה בלתי-מדווחת, כגון שוחד, סחיטת דמי חסות, הימורים בלתי-חוקיים, סמים, ניצול נשים בתעשיית המין והלבנת ההון המופק מכל אלה.

בין היתר, הוקם מטה לאכיפה כלכלית, שבראשו עומד המשנה לפרקליט המדינה לאכיפה כלכלית, יהודה שפר; הוקם "פורום חילוט", המרכז את המומחים בתחום בכל פרקליטות, הן פלילית והן אזרחית; והוקמו כוחות משימה ייעודיים, שבהם פועלים פרקליטים בשיתוף פעולה עם חוקרי משטרה, אנשי רשות המסים ואנשי הרשות לאיסור הלבנת הון. כוחות אלה הביאו לחשיפה ולהגשת כתבי אישום. שיעור התפיסה הזמנית של נכסים עומד על 200 עד 300 מיליון שקלים בשנה. היקפי החילוט עלו בתוך ארבע שנים מ-10 מיליון ל-70 מיליון שקלים לשנה.

תביעות אזרחיות יזומות של המדינה

תחום נוסף שבו משיקה עבודת הפרקליטות לתחום הכלכלי, ובפרט לקופת המדינה, עוסק בתביעות האזרחיות שהפרקליטות מנהלת. הצעד הבולט ביותר בתחום זה היה התנעת המהלך של הגשת תביעות יזומות על-ידי המדינה, לאחר שבמשך שנים רבות הייתה התנהלות המדינה בתחום המשפט האזרחי נגועה באסרטיביות אפסית, והתמקדה בהתגוננות מפני תביעות אזרחיות שהוגשו נגדה.

מהלך נוסף שקרם עוד וגידים בתקופתו של לדור נוגע להקמת יחידת מיקור החוץ, המעבירה טיפול בתביעות אזרחיות של המדינה לידי עורכי דין בשוק הפרטי, בפיקוח הפרקליטות. המהלך הזה לווה בהתנגדות עזה מבית, שכללה מחאות מצד ארגון הפרקליטים.

היחידה לתביעות ומיקור חוץ בפרקליטות המדינה הוקמה ב-2008, והיא מתמקדת באכיפה בכלים אזרחיים של נושאים בעלי היבטים שלטוניים ובחיזוק שלטון החוק, התקינות השלטונית וההגנה על נכסי המדינה. בסביבתו של לדור מציינים כי הפניית חלק מהתיקים האזרחיים לטיפול מיקור חוץ, נועדה לאפשר לפרקליטי הבית בפרקליטויות האזרחיות זמן ומשאבים רבים יותר לעיסוק בתיקי הליבה ובתביעות היזומות. בין היתר, מתמקדות התביעות היזומות על-ידי המדינה בתחומי הנדל"ן והשתלטות על מקרקעין ציבוריים, כמו התיק המורכב נגד הרוכלים בטיילת באילת; תביעות להגנת הקניין הרוחני של המדינה, כגון גניבת פטנטים שהופקו בבתי חולים ממשלתיים ובמכוני מחקר באוניברסיטאות; וכן תביעות לאכיפת הפרת חוזים, כגון התביעה לתשלום תמלוגים על-ידי מפעלי ים המלח.

 תיקים כלכליים בולטים בתקופת לדור

■ החלק הראשון: הלוחם בשחיתות - לדור מסכם 6 שנים סוערות כפרקליט המדינה