"הסיוע למשפחות עם ילדים קטנים - מהנמוכים ב-OECD"

לדברי פרופ' מישל סטרבצ'ינסקי, "ההטבות שניתנות היום למשפחות עם ילדים קטנים אינן מספיקות" ■ "מצד אחד, השכר שניתן להרוויח בשוק נמוך, ומצד אחר, מענק העבודה נמוך אף הוא"

"המחקר שלנו מראה שלממשלה יש תפקיד גם במתן אפשרות למשפחות עם ילדים קטנים להתמודד עם הקשיים בתקופות השונות בחיי המשפחה. המשפחות הללו מתמידות בשוק העבודה ולכן אם יינתנו הטבות בתקופה שיש להם ילדים קטנים, שימומנו באמצעות מסים בתקופה מאוחרת יותר בחייהם, המדיניות תהיה מאוזנת תקציבית ולא תגרום לגירעון ממשלתי. ההטבות שניתנות היום אינן מספיקות: על-פי המחקר שלנו, ההבדל בהטבה בין ישראל ל-OECD מסתכם בכ-4% מהכנסה", כך אומר פרופ' מישל סטרבצ'ינסקי, מחבר המחקר, בראיון מיוחד ל"גלובס" בעקבות גילוי הממצאים הקשים.

- אז הצלחתם לזהות די במדויק את הנפגעים הגדולים מהקטסטרופה שמתחוללת בשוק הדיור?

"מצאנו במחקר שמשקל משקי-הבית שוכרי הדירות עם ילד עד גיל 9 עלה מכ-21% ל-33% עם מסתכלים החל ב-2003 - שזה זינוק של 57% - ואם מסתכלים החל ב-2007, תקופה שבה מחירי הדיור עלו בכ-70%, מדובר על עלייה משמעותית של 27% בפחות מ-4 שנים (מ-26% ל-33%). כלומר הישראלים הללו לא ממש ממתינים לפתרונות מהממשלה בתחום הדיור אלא שמצביעים ברגליים. בעוד שמקובל בישראל לשאוף לדירה פרטית, העדפה שהיא מובהקת בקרב משפחות עם ילדים, האנשים הללו, בפועל, נאלצים להשכיר דירה ולוותר על חלום הבית הפרטי. ממצא זה מקבל משנה תוקף, לנוכח העובדה שבשאר טיפוסי משקי-הבית (ללא ילדים), משקל שוכרי הדירות כמעט לא השתנה בתקופה הזו. כלומר ויתור על חלום הדירה הפרטית התרחש דווקא בקרב משקי-בית עם ילדים".

- בקרב משפחות אלה אף אחד לא הצליח לברוח.

"מצאנו שהזינוק בשוכרי הדירות התחרש בכל טיפוסי המשפחה - מילד אחד עד גיל 9 ועד משקי-בית עם 4 ילדים עד גיל 9 או יותר. באלה האחרונים, הזינוק היה משמעותי ביותר. זה חוצה גם אזורים גיאוגרפיים. מובן שהתופעה הזו משמעותית יותר בתל-אביב, רמת-גן, חולון, צפת ואשקלון".

- אפילו העשירים ביותר לא הצליחו להתחמק.

"אכן, זה חצה דירוג סוציואקונומי. בחמישון השני (עשירון שלישי ורביעי) ובדירוג הגבוה (עשירון שביעי ותשיעי ועשירון תשיעי ועשירי) חל זינוק של 64% ו-40% בהתאמה - בין השנים 2004 ועד 2011. כלומר גם בקרב יישובים שבהם המעמד הסוציואקונומי הוא גבוה, נאלצו הפרטים לוותר על חלום הדירה".

- אז צוות טרטכנברג צדק כשהמליץ להתמקד בזוגות צעירים עם ילדים קטנים?

"במסגרת המלצות טרכטנברג ניתנו נקודות זיכוי להורים עובדים וחינוך חינם בגילאי גן, אבל בתמונה הכוללת הסיוע שניתן בישראל הוא מבין הנמוכים ביותר בקרב מדינות ה-OECD וניתן לראות את זה בפירוש במחקר. הדבר בולט במיוחד בקרב הפרטים העובדים בעלי הכנסה נמוכה - המהווים כרבע ממשקי-הבית העובדים עם ילדים. שם ראינו שפער ההטבה בין ישראל לבין מדינות ה-OECD עומד על יותר מ-13% ואני מתכוון כאן להטבות בכסף.

"שני הרכיבים הבולטים בהקשר הזה הם קצבאות הילדים, שהן מבין הנמוכות ביותר בהשוואה בינלאומית, ואף קוצצו לאחרונה, שוב, על-ידי האוצר, והגורם הנוסף הוא מענק העבודה (מס הכנסה שלילי). הסיבה לכך היא שבקרב קבוצות הכנסה נמוכות, אין יכולת למצות את הטבות המס ואם היא כבר קיימת היא יחסית נמוכה (יש מפרנס אחד בלבד). אמנם בעקבות המלצות ועדת טרכטנברג הוגדל מענק העבודה לאישה עובדת ב-50%, אך עדיין, במשפחות עם מפרנס אחד, היכולת לנצל את ההטבה זו היא יחסית קטנה".

- אז יש פה בעיה במדיניות הממשלתית בשוק העבודה?

"ניתן לקבוע בכלליות כי בישראל אומץ מודל שלפיו 'כולם צריכים להיכנס לשוק העבודה'. הבעיה היא שהתמריצים לצורך כך נמוכים: מצד אחד, השכר שניתן להרוויח בשוק נמוך, ומצד אחר, מענק העבודה נמוך אף הוא. לצורך המחשה, מענק עבודה בארה"ב הועלה לכ-45% מהשכר, בעקבות תוכנית התמריצים שהופעלה שם. מנגד, אחרי העלאה, מענק העבודה בארץ כיום מהווה כ-15% בלבד מהכנסה של החמישון התחתון. כך שקיים פער ניכר בין המענק שניתן בארה"ב לבין זה שניתן בישראל".

סטרבצ'ינסקי מסביר כי מ-2003, הגישה בישראל היא כי יש לתמרץ פרטים להיכנס לשוק העבודה, אך בפועל השכר היחסי של קבוצות בעלי הכנסה נמוכה, לרבות חרדים וערבים, רק ירד על פני זמן. לכן מתחייב שינוי במדיניות שיגביר את התמריצים בהשתתפות בשלבים השונים של החינוך, החל בחינוך הבסיסי, תוך הגדלת תעודות בגרות בקרב קבוצות אלה, וכלה בהשתתפותם בהשכלה גבוהה.

"אמנם ראינו לאחרונה גידול מסוים בהשתתפות הגברים החרדים במכללות, אך שינוי זה מאוד הדרגתי ומתבצע בקצב שאינו מספק", מסביר סטרבצ'ינסקי. לדבריו, על הממשלה לגבש תוכנית שהוא מכנה "מתעסוקה לפריון", שהוצגה בכנס קיסריה האחרון. לפיה, על הממשלה להקצות כספים לחינוך, לצורך הקדמת הלימוד של השפה העברית לכיתה א' בקרב האוכלוסייה הערבית והפעלת תוכנית מלגות לשילוב האוכלוסייה הערבית והחרדית בהשכלה הגבוהה.

- ממשלות ישראל לא משקיעות מספיק וגם מורידות מסים.

"באופן כללי אנו יודעים שההוצאה האזרחית בישראל היא בין הנמוכות ביותר בקרב כלל מדינות ה-OECD ולאור התחייבויות של הממשלה לשנים הקרובות, לא הייתי ממהר לבטל העלאות מסים. צריכים להיזהר עם ביטול העלאות מסים. זאת במיוחד נכון לנוכח היעדים הפיסקאליים השאפתניים שהממשלה קבעה לעצמה כגון יעד גירעון ל-2014 העומד על 3% תמ"ג ובעיקר היעד ל-2015 שעומד על 2.5%, יעד שנראה קשה להשגה".