ההסכם עם קפריסין בנוגע לגבול הימי יעוגן בחקיקה

‎עושים סדר בחיפושי הגז והנפט: ‎משרד המשפטים הפיץ תזכיר חוק, שמטרתו לקבוע את המסגרת המשפטית לפעילות שמבוצעת בפיקוח המדינה בים

‎‎ההסכם בין ישראל לקפריסין בנוגע לגבול הימי וחלוקת אזורי הפעילות הכלכליים הבלעדיים בין שתי המדינות, יעוגן במסגרת החקיקה הישראלית - כך קובע תזכיר "חוק האזורים הימיים" שהפיץ היום (ג') משרד המשפטים.

מדובר בנוסח ראשוני הכולל מודל עקרוני של חקיקה להבהרת הדינים החלים באזורים הימיים, ומטרתו לקבוע את המסגרת המשפטית לפעילות שמבוצעת בפיקוחה של מדינת ישראל באזורי הים ובעידודה. עיקר הפעילות המבוצעת בהקשר זה היא לצורך חיפושי גז טבעי והפקתו וכן לחיפושי נפט.

התזכיר קובע מתכונת שעם הפיכתה לחוק מחייב, תקבע בצורה ברורה את מעמדו של הדין הישראלי באזורים הימיים.

לדברי משרד המשפטים, החוק יסייע להגנה על אינטרס הציבור באזורים אלה, ויתרום להגברת הוודאות של רשויות השלטון ושל המגזר העסקי לגבי התוצאות המשפטיות של הפעילות באזורים הימיים.

‏התזכיר מגדיר את אזורי הים השונים הסמוכים לחופיה של המדינה ושבהם ניתנות לה זכויות וסמכויות, בין היתר מכוח המשפט הבינלאומי. כך, מגדיר התזכיר מהם המים הטריטוריאליים של המדינה וכן מהו "האזור הכלכלי הבלעדי" של מדינת ישראל, המשתרע באופן עקרוני עד למרחק של 200 מייל ימי מחופי מדינת ישראל. כיום, למדינת ישראל יש הסכם עם קפריסין בנוגע לגבול האזור הכלכלי הבלעדי של שתי המדינות. כאמור, התזכיר מציע לקלוט את אותו הסכם בתוך החקיקה.

‎‎עיגון הזכות באוצרות טבע

‏התזכיר מוסיף וקובע מהם הזכויות והסמכויות של המדינה באזורים נוספים, שאותם הוא מגדיר וזאת באמצעות רשימת החיקוקים שיחולו בהם. עוד קובע התזכיר מהם החיקוקים שיחולו במתקנים המצויים באזורים הימיים, ובהקשר זה מוצע להבחין בין מתקנים ובין מתקנים קבועים שעתידים להיוותר על כנם במשך זמן רב, שלגביהם למדינת ישראל יש אינטרסים נוספים שאותם היא מעוניינת להבטיח.

בין החיקוקים שמוצע להחיל על אזורי הים והמתקנים ניתן לציין את מרבית חיקוקי הגנת הסביבה, את החיקוקים הנוגעים לרגולציה של תחום האנרגיה (נפט וגז) וכן חיקוקים בתחום הספנות.

‏בשלב זה רשימת החיקוקים המופיעה בתזכיר אינה מלאה, וברור שהנוסח שיובא לאישור ועדת השרים לחקיקה יכלול חוקים רבים נוספים. בנוסף, התזכיר מעגן את זכותה של מדינת ישראל באוצרות הטבע המצויים באזורי הים. כך, קובע התזכיר כי אוצרות טבע אלה הינם "נכסי מדינה" כהגדרתם בחוק נכסי המדינה. לפיכך, ניתן יהיה לעשות בהם שימוש רק בהיתר מן הממשלה או על-פי דין אחר.

‎‎אזור כלכלי בלעדי

מדינות רבות בעולם פועלות בשטחי הים הסמוכים לחופיהן לצורך מגוון מטרות, הכוללות איתור וניצול אוצרות הטבע המצויים באזורי הים; הפקת אנרגיה מגלי הים ומרוחות הים; וניצול הדגה. מדינות נוספות מפעילות מערך לביצוע מחקר ימי ולהגנת הסביבה הימית. בשל כך מתעורר צורך לגבש תנאי פיקוח והסדרה מתאימים לגביהן.

התפיסה המקובלת היא שזכויותיהן וסמכויותיהן משתרעות ככלל רק לגבי השטחים שבתוך גבולותיהן הטריטוריאליים. מטעם זה התעורר בקהילה הבינלאומית הצורך בהעמדת בסיס משפטי לביצוע הפעילות המתקיימת בשטחי הים ולפיקוח עליה, שישמר את תמריציהן של המדינות לפתח שטחים אלה ולנצל את אוצרות הטבע הטמונים בהם; ובמקביל יבטיח את מעמדם של שטחי הים כמשאב פתוח.

‏ניסוח הצעת החוק נעשה תוך התחשבות במשפט הבינלאומי, ובעיקר בהוראותיה של אמנת הים, אף שישראל אינה חתומה על אמנה זו ולא אישררה אותה. עם זאת, החוק המוצע אינו מתבסס על אמנת המדף היבשתי, שמדינת ישראל חתומה עליה, מאחר שלפי הדעה המקובלת, הוראותיה הרלוונטיות של אמנת המדף היבשתי "נבלעות" בהוראותיה של אמנת הים.

‏החוק המוצע מגדיר 4 אזורים ימיים שלמדינת ישראל סמכויות וזכויות בהם, בין היתר, לפי הוראות המשפט הבינלאומי. האזורים הם: מימי החופין של מדינת ישראל; מימיה הפנימיים של מדינת ישראל; האזור הסמוך של מדינת ישראל; האזור הכלכלי הבלעדי של ישראל.

‏האזור הסמוך של מדינת ישראל מורכב מרצועת הים וקרקע הים הנמתחת בכיוון הים עד למרחק של 24 מייל ימי מחופיה. אזור זה מצוי מעבר לגבולותיה הטריטוריאליים של המדינה.

גם "האזור הכלכלי הבלעדי" של מדינת ישראל מצוי מעבר לגבולותיה הטריטוריאליים של המדינה ומעבר למימי החופין שלה. רצועת הים הנחשבת ל"אזור כלכלי בלעדי" נמתחת למרחק של עד 200 מייל ימי מחופיה. בים סוף ובמפרץ אילת אין למדינת ישראל אזורים ימיים נרחבים, והאזור הימי היחיד שיש לישראל בים סוף הוא "מימי חופין", המהווים מים טריטוריאליים. ‏‎‎‏