בנק ישראל יאפשר למוסדיים לקבל רישיון לסלוק כרטיסי אשראי

גוף שירצה לקבל רישיון סליקה יצטרך להציג הון עצמי של 10 מ' ש' לפחות ■ הגוף יצטרך לעמוד בכללי הלימות הון בדומה לאלו שנדרשים מהבנקים, כך שיחס הלימות ההון יעמוד על 15%

בנק ישראל פרסם אתמול (ג') את הנוסח הסופי של התנאים לקבלת רישיון לגוף המבקש לעסוק בסליקת כרטיסי אשראי. הנוסח דומה למדי לטיוטה שפורסמה לפני 7 חודשים.

מעניין לציין כי במסגרת התנאים, בנק ישראל מאפשר גם לגופים מוסדיים לעסוק בסליקת כרטיסי אשראי. "גופים מוסדיים ישראליים יורשו לשלוט בסולק, בכפוף לקבלת אישור הממונה על שוק ההון", כותבים בבנק ישראל.

מתן האפשרות למוסדיים להיכנס לפעילות סליקה אינה טריוויאלית, משום שעד כה הוקפד לייצר הפרדה בין הפעילות של ההמוסדיים לבנקים. דרישות ההון לסולקים החדשים נותרו גבוהות כמו בטיוטה. גוף שירצה לקבל רישיון סליקה יצטרך להציג הון עצמי של 10 מ' ש' לפחות - דרישה סבירה בהחלט. עם זאת, הגוף יצטרך לעמוד בכללי הלימות הון (היחס בין ההון העצמי לנכסי הסיכון) בדומה לאלו שנדרשים מהבנקים, כך שיחס הלימות ההון יעמוד על 15%.

"לצאת ידי חובה"

בנק ישראל מתייחס בכללים גם לכוונה להכניס כרטיס דביט לשוק - יוזמה שמוביל הממונה על ההגבלים העסקיים עם הבנק המרכזי - ומציין כי דרישות ההון בגין עסקאות שכאלה יהיו נמוכות יותר. "בנק ישראל פועל להגברת השימוש בעסקות דביט, דבר שיש בו להפחית את דרישות ההון מסולקים בגין חשיפת אשראי", נכתב במסמך.

נזכיר כי כרטיס דביט הוא כרטיס אשראי שבו אין למעשה אשראי, כלומר הכסף מנוכה באופן מיידי מחשבון הלקוח, ומכיוון שבסליקה שכזו אין סיכון אשראי אלא סיכון תפעולי בלבד, הרי שדרישות ההון בגין עסקאות שכאלה יהיו נמוכות יותר.

דרישה משמעותית נוספת היא כי אחד הארגונים הבינלאומיים (ויזה או מאסטרקארד) יקבל את הסולק כחבר בארגונו. מדובר בדרישה לא פשוטה, שכן לגופים הבינ"ל אין תמריץ לצרף אליהם סולקים חדשים, הואיל והסולקים אינם מנפיקים כרטיסי אשראי.

נוסף על כך מציינים בבנק ישראל כי גוף שירצה לשמש סולק יצטרך לעמוד בדרישות גבוהות בתחום אבטחת המידע וממשל תאגידי, וכן בעל השליטה יצטרך לעבור תהליך אישור מצד בנק ישראל (תהליך פיט אנד פרופר).

"בתנאים הללו, אי אפשר להיכנס לשוק. התחושה היא שבבנק ישראל רצו לצאת ידי חובה, אך הם לא באמת רוצים לפתוח את שוק הסליקה לתחרות", אמר מקור באחד הגופים. הטענה המרכזית של חלק מהגופים שרצו להיכנס לתחום היא שדרישות בנק ישראל דומות למדי לדרישות של בנק רגיל, וזאת על אף שפעילות הסליקה היא ברמת סיכון נמוכה יותר לעומת הפעילות הבנקאית הרגילה.