ועד עובדי ביה"ח הדסה זועם על עלות שכר המנכ"ל

עוד טוען הוועד: עלות השכר של סמנכ"ל משאבי אנוש עומדת על 80 אלף שקל ושל סמנכ"ל המינהל - 70 אלף שקל ■ יו"ר הוועד מרוויח 40 אלף שקל בחודש וביקש לעצמו 10 "כוננויות על" ■ הדסה: "הנתונים לא נכונים, לא ניגרר להתלהמות"

האם בזמן שהנהלת בית החולים הדסה בירושלים מובילה תוכנית הבראה כדי להתמודד עם גירעון עתק של 1.3 מיליארד שקל, בכירי ההנהלה נהנים ממשכורות מפנקות במיוחד? יו"ר ועד עובדי המנהל והמשק בהדסה, אמנון ברוכיאן, טען היום (ד') במסגרת איגרת ששלח לכלל העובדים, כי בשעה שההנהלה מבקשת לפטר 200 עובדי מנהל ומשק, משלמת שכר חלקי ונמנעת מתשלום דמי הבראה, עלות שכרו של המנכ"ל אביגדור קפלן עומדת על כ-170 אלף שקל בחודש. לדבריו, עלות שכרו של סמנכ"ל למנהל, שלמה סירקיס עומדת על 70 אלף שקל בחודש ואילו עלות שכרו של סמנכ"ל משאבי האנוש, רפי לנקרי, עומדת על 80 אלף שקל בחודש. ל"גלובס" נודע, כי לנקרי מונה לתפקיד באמצע השנה החולפת על ידי קפלן ויו"ר הדסה אסתר דומיניסיני, לאחר ששימש קודם כסמנכ"ל משאבי אנוש בבנק ישראל ולפני כן כיו"ר ועד העובדים בבנק. בהדסה טוענים כי הנתונים אינם נכונים, אולם סרבו למסור נתונים אחרים בשם "חוק הגנת הפרטיות".

לדברי ברוכיאן, קפלן טען לאחרונה בפני הוועד כי השכר של עובדי המנהל והמשק בהדסה גבוה לאין שיעור מהשכר המקביל בבתי החולים הציבוריים והממשלתיים - טענה שזוכה לגיבוי מצד גורמים באוצר. "המנכ"ל המבולבל שכח לציין שהמשכורות הגבוהות בבית החולים הן משכורות של ההנהלה", כתב ברוכיאן לעובדים. "עובדי המנהל והמשק נמצאים בתחתית טבלת השכר הארגוני, ומנכ"ל בית החולים מטיל עליהם את האחריות לקריסת בית החולים, בלי כל בושה", הוסיף.

אבל גם זה שמלין על המנכ"ל מרוויח טוב, אפילו טוב מאוד. ל"גלובס" נודע כי ברוכיאן בעצמו זוכה לשכר חודשי של 38-40 אלף שקל ברוטו, זאת בשל דירוגו כמנהל אגף, אף שאינו כזה בפועל. אבל לא רק בגלל זה: מסתבר כי ברוכיאן דרש שההנהלה תעניק 50 "כוננויות על" לעובדי מנהל ומשק מדי חודש - תוספת בגובה יום עבודה מלא שניתנת לסגני מחלקה ומעלה - כאשר 10 מתוכן דרש לעצמו. זאת, מתברר, כתנאי לכך שההנהלה תוכל להעסיק עובדי ניקיון במגדל האשפוז החדש באמצעות קבלני ניקיון חיצוניים. ברוכיאן אישר את הדברים בשיחה עם "גלובס", אך טען כי מדובר בשכר שמשולם לכל ראשי הוועדים וכי הכוננויות מגיעות לו בשל עבודתו סביב השעון.

המקרה של הדסה, כך על פי גורמים במערכת הבריאות, צריך להוות נורת אזהרה מפני הכנסת שרותי רפואה פרטיים (שר"פ) לבתי החולים הממשלתיים. לדבריהם, השר"פ הכניס את הדסה לסחרור של שכר, שכן באופן טבעי גם האחיות וגם עובדי המנהל והמשק דרשו ליהנות מרמות שכר גבוהות לאור המשכורות של הרופאים. השר"פ, הם אומרים, מייצר אפקט דומינו, והדסה משמשת כ"פיילוט" הטוב ביותר לכך. יצוין כי הדסה מתנגדת לפי שעה למינוי חשב מלווה מטעם האוצר.

מהדסה נמסר בתגובה: "אין בכוונת מנכ"ל ביה"ח להיגרר להתלהמות הקשה והבלתי ראויה של יו"ר ועד המשק והמנהלה בתקשורת, הכוללת הצגת מצגים מטעים חסרי בסיס. טוב יעשה יו"ר הוועד אם במקום להוציא דיבתם רעה של אלו שפועלים במלאכה להבראת ביה"ח ולשמירה על מקום עבודתם של אלפי העובדים המסורים, במקום להמשיך את התנהלותו האלימה והכוחנית, יפעל לשתף פעולה עם ההנהלה לטובת עובדי הדסה, ולא להפריע להבראת ביה"ח, מתוך שיקולים פופוליסטים אישיים שלו ושל מקורביו".