"ההסכם הקיבוצי בכלל ביטוח ישפיע על כל ענף הביטוח"

גורמים בענף: "הפעלתנות והאגרסיביות של איזי כהן נתנה משנה תוקף להתארגנות העובדים, ההסכם ישפיע על אופן ניהולה של כלל ביטוח שנים רבות קדימה"

ההסכם הקיבוצי שעליו חתמה כלל ביטוח, בניהולו של איזי כהן, מול עובדיה המאוגדים זוכה לביקורת מכיוונם של מנהלי חברות ביטוח אחרות, שחוששים שמדובר בתהליך שישפיע גם על יתר החברות בענף.

לדברי גורמים שעימם שוחחנו, הפעלתנות והאגרסיביות של כהן עם כניסתו לכלל ביטוח היא שנתנה משנה תוקף להתארגנות העובדים, כאשר אי הבהירות בנוגע לסוגיית הבעלות בחברה (על רקע הסדר החוב באי.די.בי והוצאת השליטה בה מידי נוחי דנקנר) סיפקה את ההזדמנות לסגירת הסכם קיבוצי, שישפיע על אופן ניהולה של כלל ביטוח שנים רבות קדימה.

ההסכם הקיבוצי בכלל ביטוח, אשר נמצאת כיום על המדף, אינו ניצחון של הנהלת החברה. אם ראשיה היו יכולים, הם היו מוותרים לגמרי על התארגנות העובדים. עד עתה מעל 22 אלף העובדים בחברות הביטוח הועסקו כמעט אך ורק בחוזים אישיים, ולא במסגרת קיבוצית, ואילו עכשיו 3,000 עובדים בכלל ביטוח ובחברות הבנות שלה משנים סטטוס.

המהלך בכלל ביטוח מסמן את חזרתה של העבודה המאורגנת לענף הביטוח לאחר יותר משני עשורים של "נפקדות", וזאת לעומת ענף הבנקאות שמאופיין בוועדים חזקים ולוחמניים (מי יותר, ומי פחות).

הפעם הקודמת שההסתדרות הייתה שחקן משמעותי בשוק הביטוח הייתה בתחילת שנות ה-90 של המאה הקודמת, בחברת הביטוח הגדולה ביותר בשוק דאז - הסנה, שלא רק שעובדיה היו מאוגדים, אלא החברה עצמה נוצרה על ידי ההסתדרות. בשנת 1992 הסנה התרסקה, ועל חורבותיה, בין היתר, התחזקו וצמחו שתי קבוצות: כלל ביטוח ומגדל (שנראית כמועמדת הבאה להסכם קיבוצי בה).

לא מן הנמנע כי הנכונות של הנהלת כלל ביטוח לחתום על הסכם קיבוצי עם עובדי החברה נבעה מהוואקום שנוצר מחוסר של בעל בית מזוהה לחברה. בשוק יש המעריכים כי זה בדיוק מה שהוביל להסכם הקיבוצי בכלל ביטוח - הסכם שלאורך שנותיו יעלה מאות מיליוני שקלים שהחברה תשלם לעובדיה. לטענתם, אם היה בעל בית חזק בחברה - כפי שקורה במגדל עם שלמה אליהו, שלא מכיר בהתארגנות העובדים שהחלו כבר לנקוט עיצומים - ההסכם לא היה יוצא באותו הנוסח.

עלויות ההסכם רחוקות מזניחות

כך או אחרת, איזי כהן התייחס לכך השבוע. בתשובה לשאלת "גלובס" אם ההסכם הקיבוצי כפי שהוא התאפשר משום שאין בעל בית מובהק בכלל ביטוח, הוא ענה "לא, הבעלות בחברה לא שייכת בכלל לסוגיה זו. הנושא היה בידיי ובידי ההנהלה עד אותו הרגע שהמלצנו לגופים הללו לחתום על ההסכם, והוא בשום פנים לא נעשה מתוך ואקום". בשוק, כאמור, יש מי שמסתייג מכך.

אפשרות אחרת שניתן להעלות כטריגר לחתימה על ההסכם היא, שהנהלת החברה העדיפה להיענות לדרישות העובדים כדי להסיר מכשול משמעותי שעלול להפריע להשלמת המכירה של כלל ביטוח. הרי אף אחד לא ירכוש את השליטה בחברה כל עוד יש עימות בין ההנהלה לעובדים, ולפני שיידע לכמת ולתמחר את עלות ההסכם עם העובדים. נזכיר כי המפקחת על הביטוח, דורית סלינגר, פרסמה בנובמבר האחרון לוח זמנים, וממנו עלה כי תקודם מכירת כלל ביטוח לצד ג' גם אם העסקה עם הסינים (ראו עמ' 2) לא תבשיל.

על כל פנים, מדובר בהסכם שעלויותיו רחוקות מלהיות זניחות. על פי הדיווח של כלל ביטוח, העלות השנתית הממוצעת לכל שנות ההסכם תעמוד על תוספת הוצאה של עשרות מיליוני שקלים מדי שנה, שחלקם אף מצטברים לאורך השנים.

כך, ההסכם - שמוצדק מצד עובדי החברה ומיטיב את מצבם של רבים מהם - גורע משווי החברה. אך לא רק זאת, יש דבר נוסף שצריך לעניין את המשקיעים, את הנהלת החברה ואת המתחרות, מעבר לתוספות השכר ושיפור התנאים: אובדן גמישות ניהולית.

איזי כהן אומר שאצלו זה לא יקרה, אבל די להסתכל כמה מאות מטרים בקו אווירי ממשרדי כלל ביטוח, לעבר משרדיו של בנק דיסקונט, שמתאפיין בוועד חזק ולוחמני וששנים לא מצליח להתרומם. ההסכם בכלל ביטוח, שנחתם בהיעדרו של בעל בית מובהק בכלל ביטוח, מבשר על שינוי של ממש בחברה ובדרך התנהלותה לשנים רבות קדימה, וגם מבשר על שינוי פוטנציאלי באופי ענף הביטוח כולו.

עיקרי ההסכם הקיבוצי בכלל

4 פעימות של תוספות שכר לעובדים, בתקציב כולל של 3% לפעימה ועם אפשרות ל-0.75% נוספים, בכפוף לעמידה ביעדי רווחיות

הגדלת הפרשות מעסיק לתגמולים מ-5% ל-6.5% והחלת הסדר לפי סעיף 14 לחוק פיצויי פיטורים על כל העובדים, כולל השלמת סכום הפיצויים

בונוס בתקציב כולל של 1.4%-3% מהעלות השנתית של השכר של הקבוצה, אם החברה עומדת ב-70% מיעד הרווח השנתי ומעלה

תקציב רווחה שנתי של 9 מיליון שקל

העובדים הקבועים יקבלו קרן השתלמות שאליה יפריש המעביד 7.5% מהשכר

לעובדים תינתן קביעות; בהסכם נקבעו הסדרים לעניין ניוד עובדים, איוש משרות, קידום עובדים וסיום העסקתם של עובדים קבועים