פרקליט המדינה שי ניצן: להחמיר את הענישה על עבירות אלימות

ניצן: "עבירות אלימות הן מכת מדינה; תחושת הביטחון של הציבור נפגעה" ■ "אני חש שיש לפעמים חוסר הלימה בוטה בין הענישה בעבירות אלימות לבין חומרתן"

צעדו הראשון של פרקליט המדינה החדש, עו"ד שי ניצן, הוא הכרזה על מדיניות אכיפה חדשה בנוגע לעבירות אלימות, שמטרתה להביא להחמרת רף הענישה בעבירות אלה - כך הודיע שלשום (ו') ניצן, בדברים שנשא בכנס העמותה למשפט ציבורי שהתקיים בסוף השבוע בחיפה.

צעדים ראשונים במסגרת מדיניות זו כבר ננקטים - בהחלטות של הפרקליטות לערער על גזרי דין קלים מדי לשיטתה שגזרו בתי המשפט בעבירות מסוג זה, וזאת אף שככלל הפרקליטות ממעטת להגיש ערעורים על גזרי דין בלבד.

"מכת מדינה"

"עבירות אלימות, ובמיוחד עבירות אלימות חמורות, הן לטעמי בגדר מכת מדינה", אמר ניצן. "תחושת הביטחון של הציבור נפגעת מאוד. זה דבר נורא שאדם לא יכול לצאת בביטחון מהבית. אתה הולך על שפת הים ורואה שני אנשים ניצים, ואתה יודע שאם תנסה להפריד ביניהם, אתה עלול לסכן את חייך. אם תראה שנטפלים לילד ומרביצים לו ותנסה להגן עליו בעצמך, אתה עלול להסתכן בחייך.

"יש חשיבות מיוחדת שתהיה הלימה בין חומרת עבירות האלימות לחומרת הענישה בגינה. אני חש, כפרקליט מדינה, שיש לפעמים חוסר הלימה בוטה בין הענישה בעבירות אלימות לבין חומרתן. ברור שבתי המשפט לא עושים זאת מרוע-לב או מרשלנות. האינסטינקט הטבעי הוא כנראה להתחשב במקרה ספציפי בנאשם ובנסיבות חייו. אבל לפעמים צריך להתרומם מרמת התיק ולהסתכל על התופעה".

לדברי ניצן, "שמתי לעצמי כאחת ממטרותיי בשנים הקרובות לפעול להדגשת הנושא בפני בתי המשפט בערכאות הנמוכות ובאמצעות הגשת ערעורים. אנחנו לא אוהבים לערער על קולת העונש, ועדיין זה נושא שראוי להגיש בו ערעורים במקרים המתאימים. גם בהסדרי טיעון, ברור שצריך להקל לעתים בעונש, בשביל לאפשר מניעת הצפת בתי המשפט, אבל גם לזה יש גבול. יש מקרים שבהם הערכאות הנמוכות סוטות באופן בוטה מהנחיות בית המשפט העליון, ואת זה אנחנו נפעל לתקן".

להלום את חומרת המעשים

אחד המקרים שבהם כבר החלה הפרקליטות ליישם את המדיניות החדשה שעליה הכריז ניצן היה לפני כשבועיים, בערעור שהוגש לבית המשפט העליון על העונש שנגזר על גבר בן 50, שהתעלל בבת-דודתו בת ה-16 ואף שפך חומצה על פניה, מאחר שסירבה להינשא לו. בית המשפט המחוזי בנצרת גזר עליו 9 שנות מאסר בלבד, אף שהתביעה דרשה במסגרת הטיעונים לעונש לגזור עליו 15 שנות מאסר.

א' מנצרת הודה והורשע בכך שבמשך כשנה התעלל נפשית בבת-דודתו ושכנתו, קטינה יתומה מאב, תוך שהוא מאיים עליה כי יהרוג אותה וישרוף אותה בשל סירובה המתמשך להינשא לו. לאחר שאיומיו לא נשאו פרי, ולאחר ששמע כי בכוונתה להתארס לאחר, הוא החליט לפגוע בה ולהשחית את פניה כדי "להענישה" ולהטביע בפניה אות קין שלא ניתן למחותו, שימנע ממנה להתארס לאדם אחר מלבדו. הוא אף הוציא לפועל את תוכניתו כששפך חומצה לעבר פניה.

הנערה נקלעה לסכנת חיים והורדמה למשך שבוע. לפניה נגרמו נזקים קשים, והיא אף נותרה עם נזק נפשי קשה.

בערעור שהגישה המחלקה הפלילית בפרקליטות המדינה לעליון צוין כי "העונש שנגזר על הנאשם רחוק מלהלום את חומרת מעשיו בנסיבותיהם ואת מידת אשמו, ואיננו מבטא את מדיניות הענישה הראויה בעבירות אלימות חמורות".

לדברי הפרקליטות, "מן הראוי להביא לידי מימוש את הדרך שהתווה בית המשפט העליון בפסקי דין רבים, ולהשית על המורשעים בעבירות אלימות חמורות עונשי מאסר לשנים ארוכות. חלק מהענישה הנוהגת כיום בעבירות אלימות חמורות, אין בה כדי להלום את חומרת המעשים ואת הפגיעה הקשה של עבירות האלימות ביחיד, בחברה כולה ובערכים המוגנים על-ידי עבירות אלה".